תגידו מזל טוב למשפחת סיפור אמריקאי של ריאן מרפי, נולדה להם אחות קטנה: אנתולוגיה הבת. עכשיו, בנוסף ל"סיפור פשע אמריקאי" ו"אימה אמריקאית", יגדל מרפי הבלתי נלאה גם את "סיפור אהבה" (ובאנגלית - American Love Story), הצאצאית החדשה בזיכיון, אנתולוגיה שתבחן סיפורי אהבה איקוניים שזכו לסיקור תקשורתי אינטנסיבי ושאת העקבות שלהם אפשר למצוא עד היום בתרבות הפופולרית (הסדרה עלתה ב-FX ואצלנו בדיסני+).
"סיפור אהבה: ג'ון קנדי ג'וניור וקרולין בסט" - טריילר
(באדיבות דיסני+)
אז נכון, מדובר בעוד סדרה שמרפי הניח עליה את טלפיו האסתטיים אבל הבשורה הטובה היא שהוא רק המפיק הבכיר. כלומר על רוב הכתיבה, התוויית-הדרך וההובלה אחראי קונור היינס ("חיל החלל" בנטפליקס). זה אומר ש"סיפור אהבה", שהעונה הראשונה שלה משחזרת את הרומן המסקרן בין ג'ון קנדי ואשת האופנה, קרוליין באסט, נהנית בעיקר מהיכולת של מרפי להמיר ערכי הפקה גבוהים בתוצאה פוטוגנית על המסך, אבל משאירה למישהו אחר את התסריט, תודה לאל.
ג'ון קנדי ג'וניור היה נסיך אמריקאי בן 32, במדינה שלא הייתה בה משפחת מלוכה אבל בכל זאת הוא היה הבן של ג'קי קנדי וג'ון קנדי המנוח, ובעל פיגורה מקסימה לכל הדעות, כך שהחיים הרומנטיים שלו היוו מקור בלתי נדלה לעניין בקרב הציבור האמריקאי. הוא פגש את קרוליין באסט, אשת אופנה בכירה בחברה של קלווין קליין, בתחילת שנות ה-90. היא הייתה סטייליסטית גבוהה, קרירה ובלונדינית, הוא היה המאמי הלאומי שהתקשה למצוא את עצמו מבחינה מקצועית. הם ניסו להסתיר את היחסים ביניהם – בהתחלה כזוג ואחרי חתונה סודית ב- 1996 גם כזוג נשוי – אבל הסיכוי שהם יצליחו לברוח מהצהובונים והפפראצי היה אפסי.
אפשר להגיד שהפפראצי שהרג את הנסיכה דיאנה הרג בסופו של דבר גם את מערכת היחסים של באסט וקנדי. הוא היה מורגל במרדף הבלתי פוסק ובמשחק הפוקר של יחסי הציבור המשפחתיים, אבל באסט סבלה מאוד מהמגבלה הפתאומית שהצרה את צעדיה והיא הלכה והתכנסה. הלחץ הבלתי פוסק הגביר את המתח ביניהם, היא התדרדרה לדיכאון והתמכרות לכדורים והם הלכו והתרחקו. ב- 1999 ג'ון הטיס מטוס פרטי ללא רישיון טייס, במטרה להקפיץ את קרוליין ואחותה לאירוע משפחתי אבל הם מעולם לא הגיעו – המטוס התרסק בערפל ליד האי מרת'הס ויניארד והשלושה נהרגו במקום.
הספרים והמאמרים שנכתבו על הזוג באסט-קנדי, במיוחד הישנים שבהם, לא בדיוק עשו חיים קלים לקרוליין באסט. היא הייתה אדם קריר למדי, בעיקר בניגוד לחום שהפגין קנדי, הפפראצי נטו להרשות לעצמם לפגוע ולהעליב אותה, מה שלא הרשו לעצמם עם הצאצא לבית קנדי, והתקשורת נהגה להציג אותה באופן חד ממדי – הנערה הפשוטה שזכתה בנסיך – ולהתעלם מהעובדה שהיתה אשת מקצוע מצליחה עוד לפני שהכירה את ג'ון.
היינס, שהודה שהוא מטפח כבר שנים אובססיה כלפי הזוג ובעיקר כלפי באסט, לקח על עצמו לעשות תיקון היסטורי לחוסר האיזון הזה ובתשעת הפרקים (ששלושה מהם שוחררו ושמונה מהם נשלחו לביקורת) של "סיפור אהבה: ג'ון קנדי ג'וניור וקרולין בסט" הוא מדגיש את נקודת מבטה של באסט, מתאר באמפתיה את ההתמודדויות שעמדו בפניה ואת המצב הרגשי שנקלעה אליו. התוצאה היא סדרה שמצליחה להפוך שני אייקונים חזרה לדרגת בני אנוש, ובעיקר מספקת הצצה מסקרנת אל ההיכרות והזוגיות שלהם. היינס התבסס לא מעט על רב המכר של אליזבת בלר משנת 2024, Once Upon a Time: The Captivating Life of Carolyn Bessette-Kennedy, שהציע נרטיב קצת יותר מסמפט כלפי הצלע הנשית בסיפור, תאכלו אבק, מיזוגניים.
בניגוד לסדרות האחרונות של מרפי, שכל מה שהיה להן להציע זה רק צבעוניות מלוטשת, צילום מושלם ואונה נמקה, הרובד הויזואלי של "סיפור אהבה" נוחת הפעם על קרקע יציבה וסיפור זורם. ההפקה לא חסכה: זה מתחיל בליהוק המושלם. פול אנתוני קלי דומה ל-JFK באופן כמעט מקריפ, פלוס אימונים שערך במשך שעות תוך האזנה לקולו של קנדי כדי לדייק את ההגיה והאינטונציה שלו. שרה פידג'ון המענגת לכדה גם היא את ההומור והאינטליגנציה של באסט, וגם את הפיזיות המדודה שלה. כל דקה שלהם יחד על המסך, ויש המון כאלו, מהפנטת.
מרפי לא התעצל והשקיע בשחזור תקופתי מדויק עד לכדי רכישת פריטים שבאמת היו שייכים לבאסט, כמו נעליים של מנולו בלאניק, מגפי פראדה ותיקי יד ושלל אקססוריז שהיו גורמים לקארי בראדשו לרייר על הלפטופ שלה. מי שלא התרשם מהמאמצים היה דווקא ג'ק שלוסברג, אחיינו של ג'ון פ. קנדי ג'וניור, שהצהיר כי המשפחה לא מייעצת לסדרה, טען שהיא מנצלת את דודו המנוח ודרש ממרפי שיתרום את הרווחים ממנה לספרייה והמוזיאון הנשיאותי על שם ג'ון פ. קנדי בבוסטון (מרפי הסכים לתרומה חלקית). אם קללת קנדי אכן נחה על משפחת הנשיא לשעבר, אפשר לקוות שקללת מרפי לא תשרה על האנתולוגיה הדנדשה שלו, ובבניין האהבה ננוחם.
