הבמאי קרלוס לופז אסטרדה רק בן 32 וכבר נחשב לאחד הבמאים המבטיחים בהוליווד. סרט הביכורים שלו "תקופת מבחן" (Blindspotting) מלפני שנתיים, בכיכובו של דוויד דיגס ("המילטון"), נחל הצלחה בסצנת הקולנוע העצמאי ואף תפס את תשומת הלב של מפיקים בדיסני, ששכרו אותו לביים את סרט האנימציה הבא שלהם, "ראיה והדרקון האחרון". אבל לפני שהוא עושה את הקפיצה לליגה של הגדולים, בשבוע הבא יוקרן בפסטיבל חיפה סרטו השני "סאמרטיים", שמקבץ שורה של משוררים צעירים במחווה מיוחדת לעיר לוס אנג'לס.
המבנה של "סאמרטיים" מזכיר באופיו סרטים כמו "תמונות קצרות" של רוברט אלטמן או "בטלנים בטקסס" של ריצ'רד לינקלייטר, שמורכבים מאפיזודות קצרות ביום אחד שמתחברות לסרט עלילתי. אבל שלא בדומה לסרטים האלה, "סאמרטיים" הוא גם סוג של מחזמר, רק כזה שמבוצע בספוקן וורד. בין אפיזודה אחת לשנייה, בדיוק כמו בסרטי מיוזיקל, השחקנים פוצחים בדקלום שירה נוקבת שנכתבה מדם ליבם: בחורה צעירה שמתקשה להתגבר על האקס שלה ועוקבת אחריו, נער שרק רוצה לאכול המבורגר אבל כל המסעדות סביבו אימצו את טרנד הבריאות, או מוכר ברשת מזון מהיר שקורס תחת לחץ הלקוחות. ממבט ראשון המבנה נשמע מעט גימיקי ומילניאלי, אבל אסטרדה הצליח לתפוס את הלך הרוח הצעיר בעיר באופן סוחף ומשכנע, גם אם חלק מהביצועים לא עומדים ברמה אחת.
מתוך "סאמרטיים"מתוך "סאמרטיים"
מתוך "סאמרטיים"
"אחרי ההצלחה של תקופת מבחן הרבה אנשים שאלו אותי מה יהיה הסרט השני שלי. קראתי המון תסריטים אבל לא מצאתי משהו שמתאים לי", מספר הבמאי בריאיון בזום ל-ynet, לרגל ההקרנה המקוונת בפסטיבל חיפה. לדבריו, רק לאחר שצפה במופע ספוקן וורד של 30 צעירים הגלגלים בראש התחילו לעבוד. "זה היה מעורר השראה, כל כך התרגשתי מהרעיונות שהצעירים האלה העבירו כי אלה בדיוק הנושאים שאני מתעסק איתם. יצאתי משם וחשבתי מה אפשר לעשות כדי לתת מקום לקולות האלה", הוא מספר. אחרי מחשבה ארוכה הוא החליט לפנות לארגון שקיבץ את הצעירים באותו ערב, והציע לקחת את כל המשוררים ולהכניס אותם לסרט אחד. "אמרתי להם שנעשה את זה בלי כסף, שזה יהיה ניסוי שבו נבנה את הסיפור ביחד. ידענו שזה הולך להיות סרט גולמי מאוד אבל שזו גם הולכת להיות חוויה שונה מכל מה שעשיתי".
זה ממש מחזמר ספוקן וורד, לא חששת שאנשים יירתעו מהרעיון? "אני לא חושב שיש הרבה אנשים שנחשפים לספוקן וורד. נכון, יש כאלה שלא מתרגשים מזה או שחושבים שזה יותר מדי כן וחשוף. מה שמשותף לכולם הוא שהם צעירים שחיים בלוס אנג'לס שכותבים על החוויות שלהם מהעיר, וזה מה שתפס אותי".
השירים נכתבו במיוחד לסרט? "קצת מזה וקצת מזה. חלק מהשירים כבר היו כתובים ויצרנו את העלילה סביבם וחלק מהמשוררים רצו לכתוב שירים חדשים, אז עשינו סדנת כתיבה במהלך הקיץ. בסוף הקיץ כבר צילמנו ובינואר הסרט כבר התקבל לסאנדנס".
המשוררים בסרט מככבים בו, והעובדה שלאף אחד מהם לא היה ניסיון קודם במשחק מול מצלמה לא הרתיע את הבמאי. "לא ניגשתי לזה כסרט רגיל, זה לא שכתבתי תסריט ואז ליהקתי נון-אקטורס (אנשים שאינם שחקנים מקצועיים, א"ט). הבאנו אמנים צעירים והסרט מורכב מהעבודה שלהם. לא ציפיתי שהם יבואו לסט ויתנהגו כמו שחקנים וידעתי שהם לא בקיאים בפרטים הטכניים אבל זה לא היה משנה. אז אם שחקן החליט לאלתר זרמנו איתו, ואם הוא התקשה שינינו את הסצנה לטובתו. זו אולי לא הדרך הפרקטית לעשות סרטים אבל ידעתי שהסרט לא הולך להיות מושלם בגלל הקונספט שלו. אני חושב שזו השלמות של האי שלמות".
קרלוס לופס אסטרדהקרלוס לופס אסטרדה
קרלוס לופז אסטרדה
כמו "תקופת מבחן", הסרט מאוד מגוון מבחינת הקאסט. זה משהו שכיוונת אליו? "זה לא מכוון אבל אני חושב שזו אחת הסיבות שהתחברתי לסרט. העמותה שמארגנת את אירועי הספוקן וורד הביאה את הצעירים האלה מכל רחבי לוס אנג'לס, אז באופן טבעי הקבוצה מאוד מגוונת - לא רק מבחינת המוצא שלהם אלא גם ברמת הכישרון שלהם. במקרה הזה לא הייתי צריך לעבוד קשה כדי להביא גיוון למסך, עיקר העניין היה להישאר נאמן לסיפורים שלהם".
לאחרונה הוכרז שינוי משמעותי באוסקר, שבו המועמד לפרס הסרט הטוב ביותר חייב לעמוד בקריטריונים של גיוון ושילוב. מה אתה חושב על זה? "זה חשוב מאוד בעיניי ואלה שיחות שצריך לקיים. סרטים כמו 'תקופת מבחן' וגם 'סאמרטיים' שמים את הזרקור על אנשים ומקומות שבדרך כלל לא זכו לייצוג או לתשומת לב. אני שמח שהשינוי קורה ואני מקווה שזה ימשיך גם לשנים הבאות ושלא מדובר במשהו אופנתי".
מתוך "סאמרטיים"מתוך "סאמרטיים"
מתוך "סאמרטיים"
למרות החוזה עם דיסני, אסטרדה עדיין נחשב לקול פעיל בתעשיית הקולנוע העצמאי, שנפגעה במיוחד במשבר הקורונה. אם אולפנים הוליוודים גדולים מסוגלים להתמודד עם תנאי הביטוח וההפקה הנדרשים כדי לצאת לצילומים, תעשיית הקולנוע העצמאי - שגם ככה סובלת ממחסור מתקציבים - מתקשה להרים את הראש בתקופה הזאת. "קשה לי לבין איך הקולנוע העצמאי ימשיך להתקיים אחרי המשבר הזה ואני לא חושב שמישהו יודע", אומר בייאוש אסטרדה. "למרבה הצער אני חושב שהסרט תופס מציאות בלוס אנג'לס שלא קיימת יותר. אני מתאים את עצמי לתקופה החדשה - הייתי שמח שאנשים יראו את הסרט באולמות כי זו חוויה משותפת, אבל נראה מה יהיה".
אחרי ההצלחה של "תקופת מבחן" הרגשת לחץ לקראת הסרט השני שלך? "זה יהיה שקר להגיד שלא חשבתי על זה. אבל אני מרגיש שאני חי בשלום עם הסרט הזה כי מבחינתי עשיתי משהו שלא היה קיים בלעדי ובלי קבוצת האנשים הזאת. הצלחה זה דבר יחסי, הטיימינג של 'תקופת מבחן' היה מעולה. אני לא חושב שזה יהיה הוגן לשפוט את הצלחת הסרט לעומת 'תקופת מבחן'. אני גם שמח שהצלחנו למצוא מפיקים שהסכימו לעבוד איתנו בניסוי שעל הנייר לא היה אמור לעבור. העובדה שסיימנו אותו ושהוא הגיע לסאנדנס זה יותר ממה שביקשתי, זו הצלחה בשבילי. כל עוד אמשיך לעשות את מה שאני אוהב - איך שהעולם יקבל את זה כבר לא בשליטתי".
מה מצפה לך בהמשך? "אחרי 'סאמרטיים' התחלתי לעבוד בדיסני על 'ראיה והדרקון'. עברתי מהסרט הכי עצמאי ועני לעבודה באולפן ענק עם אלף אנשים שעובדים על סרט אחד. בסוף בגלל הקורונה הוא בטח יהיה הסרט השני שלי, למרות שאת 'סאמרטיים' סיימתי קודם".
יצא לך להיות בישראל? "כן, הייתי עם המשפחה שלי שם לפני עשר שנים ויש לי שם חברים. הייתי שמח להגיע לפסטיבל ואולי זה יתאפשר שנה הבאה".