צילום: לע"מ
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, החליט לחגוג באופן אישי לכלת פרס ישראל ליא קניג בהגיעה לגיל 90, והזמין אותה היום (ב') למפגש מיוחד בלשכתו לציון המאורע.
קלת רגליים וצוחקת, קניג נכנסה ללשכה כשנשיא המדינה קורא לעברה: "גברתי הצעירה! אני לא מאמין שאת כבר בת 90!" השניים התחבקו בחום, ורקדו לקול שירתם של האורחים וצוות הלשכה.
ריבלין וקניגריבלין וקניג
ריבלין וקניג
(צילום: מארק ניימן, לע"מ)
"את הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי, ואחת האימהות הבולטות של התרבות העברית בעת החדשה ואי אפשר לדמיין את התרבות הישראלית שלנו בלעדייך", אמר הנשיא לקניג. "הסיפור האישי שלך הוא סיפור של רבים, סיפורו של דור שהשתתף בהקמתה של המדינה הציונית הצעירה. דור של פליטים שלמדו את השפה העברית כשפה זרה והפכו להיות בני בית בה, רבי-אמנים של העברית".
קניג הודתה לנשיא בהתרגשות, וסיפרה שהיא זוכרת כיצד פגשה בו בימים הראשונים של כהונתו וכיצד נתנה לו ברכת דרך אוהבת, ואמרה לו "עכשיו תורך". "אני ידעתי שזה הזמן הנכון לך ולנו כמדינה ושמחתי בך מאוד," אמרה. היא סיפרה על ההצגות בהן היא משתתפת והעלתה עם הנשיא זיכרונות ישנים על הצגות בהשתתפותה בהן צפו הנשיא ונחמה ז"ל.
הנשיא הדגיש את החשיבות העמוקה שיש לתרבות במדינתנו, ואמר: "בניין המדינה איננו מוגבל לתעשייה, כלכלה ובטחון. בניין התרבות, השפה והאמנות לא נופל מהם. זוהי נשמת אפה של האומה. אני מאחל לכולנו שנמשיך ליהנות ממך עוד שנים רבות, שנמשיך להיות צופייך ומעריצייך".
כשנפרדו, קניג העניקה לנשיא מזכרת קטנה - ספרון שירה שהוציאה המשוררת היפנית שיבטה טויו, שהחלה לכתוב בגיל 94. קניג סיפרה כי היא שואבת מטויו השראה והוסיפה בשעשוע שגם היא עצמה "בתחילת דרכה". הנשיא עיין בשקיקה, וקרא לליא שיר שלכד את עיניו, בו נכתב: "עכשיו, כשאני בת למעלה מתשעים, כל יום יקר מאוד ללבי". לאחר מכן הנשיא הניח את הספר על שולחנו, ובהמשך היום קרא מתוכו לכל אורח שהגיע ללשכה. "אני מבטיח לחגוג לך גם את ימי ההולדת ה-95 והמאה", אמר הנשיא והוסיף: "אני לא יודע אם אנחנו נזכה להגיע לגיל הזה, אבל את תהיי כפי שאת היום, אין לי ספק". הנשיא פנה לחבריה של קניג ואמר: "תשמרו עליה, כי כל עוד היא על הבמה היא שומרת על כולנו".