זה ממש לא פשוט לעבד גיבורי-על למסך הקטן ולכנס אותך לכדי סדרה מצליחה. מצד אחד נקודת הפתיחה מבטיחה, עם דמויות מוכרות שמסוגלות לעורר עניין ולמשוך צופים רבים. בתעשייה שפיתחה תלות בנכסים רוחניים (IP בעגה ההוליוודית), חברות הקומיקס מארוול ודי.סי. קומיקס התברכו בשלל מותגים כמו ספיידרמן, באטמן, וונדר-וומן, קפטן אמריקה ואחרים. כל אלה הם יתרון אדיר שמסתמך על הידע הכללי של קהל המעריצים, המעודד אותם אפילו לרכוש מנוי בשירות הסטרימינג הרלוונטי - דיסני+ במקרה של מארוול, HBO מקס במקרה של די.סי. קומיקס. אבל כגודל ההבטחה, כך גודל האתגר. בעוד בתי הקולנוע מעניקים לצופים סרטים של שעתיים פלוס-מינוס, רוויי תגמולים מיידיים של פיצוצים וחלליות על המסך הגדול, יוצרי הטלוויזיה נדרשים לגבש עלילות שיכולות לתחזק שמונה פרקים, ולהעמיק לתוך סיפורי רקע מקוריים ומסקרנים בנוגע לדמויות האהובות והמוכרות. פחות ספקטקלים, יותר מורכבות, ניואנסים ודרמה.
מורכבות, ניואנסים, דרמה, ונוסיף את המרכיב החשוב ביותר - מסתורין. אלו דרישות הסף של כל עיבוד טלוויזיוני לנכס רוחני מסוגת גיבורי-על, שהוא במהותו תוכן מכוון אקשן ומדע בדיוני על פני השטח, אבל עשוי להיות רווי במסרים עמוקים יותר, אפילו פוליטיים או פילוסופיים סמויים או גלויים למי שמתאמץ לחפש אותם. משימה פשוטה זאת לא, אבל המפיק גרג ברלנטי החליט להסתער עליה בברכת הבוסים באולפני האחים וורנר עם היוזמה להחזיר לתודעה את האל ג'ורדן, הלא הוא גרין לנטרן, מפקד מחוז כדור הארץ במשטרה האינטרגלקטית, שאמורה לשמור על חוק וסדר ברחבי היקום.
מאז ההכרזה על הסדרה ב-2019, ההפקה עברה גלגולים רבים, חלקם בפליק-פלאק לאחור, בצל הקורונה והחילופים בהנהגת די.סי. קומיקס. בינתיים ברלנטי נדחק הצידה, וכריס מאנדי מונה לתפקיד השואוראנר, כשלצדו דיימון לינדלוף וטום קינג. ביחד הם שינו את העלילה כולה ואת הדמויות בה, בניסיון ליצור תמהיל אפקטיבי של דרמה, מסתורין וגם אקשן.
התוצאה היא הסדרה החדשה "לנטרנים" (Lanterns) שהפרק הראשון שלה עלה השבוע, וככל שאפשר להסתמך עליו, מדובר באכזבה. להבדיל מהסרט המסחרר (מדי) "גרין לנטרן" בכיכובו של ראיין ריינולדס מ-2011, שהיה גדוש בכלי טיס ואנשים מעופפים בתוך ומחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ, הסדרה הנוכחית מחוברת לקרקע, וגם למציאות. גבולות הגזרה של הסיפור כפי שהם מוגדרים בפיילוט מצומצמים ומתוחמים למדי לאורך שלושת העשורים האחרונים (בין 1996 ל-2026) באיזור נידח במדינת נברסקה. על פי היוצרים, התסריט נכתב בהשראת הסדרה "בלש אמיתי" בניסיון להעניק ממד רציני שתואם את המציאות העכשווית על פני כדור הארץ יותר מאשר ההרפתקאות של גרין לנטרן על המסך הגדול בכיכובו של ריינולדס השחצן ונטול-הרסן. קייל צ'נדלר מגלם פה גרסה מבוגרת שלו, ובמקום בלייק לייבלי הלוהטת שלוהקה לסרט - ובהמשך גם לזוגיות עם מי שהתקדם הלאה כדדפול בשירות מארוול - אנחנו מקבלים את ארון פייר כעזר כנגדו.
לגרין לנטרן יש כוחות-על רבים, אבל עצירת הזמן היא לא אחת מהן. במקרה שלנו האל ג'ורדן זקן ומריר, ממש לא פיטר פן הנמרץ ומלא ההשראה שהיה בעבר. ולמרות זאת, הוא עדיין מחויב לתפקיד וגם לטבעת הירוקה שהעניקה לו את כוחותיו. הוא קצת פחות מחויב למי שהוצמד אליו כחניך, ג'ון סטיוארט (פייר) - מועמד שנבחר על ידי מועצת המפכ"ל הבין-כוכבי לרשת אותו. ג'ורדן הוא גבר לבן בא בימים, ציני ומנוסה, בעוד שסטיוארט הוא צעיר שחור ומלא במוטיבציה. המכנה המשותף שלהם הוא היותם חסרי פחד. במקרה של ג'ורדן זה בא לידי ביטוי בביטחון עצמי מופרז, שאננות ופזיזות. זוהי לא התנהגות מומלצת עבור אנשי חוק, ולא פעם נראה שסטיוארט מנסה ללמוד מהמדריך שלו מה לא לעשות, יותר מאשר לקחת ממנו דוגמה, כשהוא מתאמץ להראות לכולם שכוחו עדיין במותניו ובטבעתו.
לא בדיוק דמות לחיקוי. מתוך "לנטרנים"
(צילום: באדיבות HBO מקס)
מערכת היחסים בין המדריך לטירון היא הלב הדרמטי והקומי של הסדרה. יותר מאשר באטמן ורובין (או ראסט קול ומרטי הארט בעונה הראשונה של "בלש אמיתי"), הם מתנהלים כדון קישוט וסנשו פאנשה, אלא שבמקרה זה מסתבר שיש להילחם בתחנות רוח והן אינן בדיוניות כלל וכלל. מסר מן העתיד מוליך את השניים לעיירה ראשוויל שבנברסקה, שם התחולל אירוע ירי המוני. בניגוד לחוות הדעת של מפקדת המשטרה המקומית (קלי מקדונלד), הבלש האינטרגלקטי ג'ורדן חושד כי מדובר במתקפת חייזרים, והוא אף פועל מחוץ לסמכותו כדי לחשוף אחד כזה, דמוי-אדם. זהו הרמז הראשון שאמור לזמן לנו את התעלומה שצמד הבלשים שלנו יתבקשו לפענח כדי למנוע פשע נגד האנושות. החקירה לוקחת אותם לתוך הקהילה המקומית, שכוללת גם מיליציה חמושה שנמצאת בהכנות לקראת פלישת חייזרים, או לחילופין, פשיטה של הרשויות. בעולם של תיאוריות קונספירציה קשה להפריד בין אלה לאלה - בסדרה, וגם בעולם האמיתי.
לא נכון יהיה לשפוט את הסדרה כולה על פי פרק הפיילוט שמתנהל בעצלתיים בלי אקשן מסעיר, הגיגים מחכימים או הומור מתוחכם, אבל אפשר להגיד שהוא לא מציע פתיונות שישאבו את הצופים לתוך העולם של הלנטרנים. כסיפתח הוא לוקה בפיתוח של סקרנות לגבי ההמשך. אפילו הטריילר מחולל יותר מסתורין ממנו, וגם המון אקשן. הוא מבטיח מאבק איתנים בין העולמות ולקראת הסתערות של "ציידי האדם" משני-הצורה, בין הגורמים השונים והמתחרים בתוך הנהגת הלנטרנים המסוכסכת (בהם סינסטרו התככן, וגאי גרדנר, בגילומו של נייתן פיליון, שאיתו עשינו היכרות בסרט "סופרמן"). ומסתמן גם מאבק בין ג'ורדן למי שמיועד להיות יורשו בתפקיד בבוא העת, למרות שלא נבחר באופן טבעי על ידי הטבעת אלא לפי שיקול דעתם של הבוסים. יש פה הרבה מה לעבוד איתו. מחוללי דרמה, תעלומה סבוכה, ויחסים מורכבים בין הדמויות שנעות בין תקיעת סכין בגב לדקירה של בדיחה שנונה ומשוננת. כל ההבטחות הללו לא מתממשות בפרק הראשון.
איש איש ועששיתו. מתוך "לנטרנים"
(צילום: באדיבות HBO מקס)
למרות זאת, שווה לתת צ'אנס מעבר לפרק הראשון, ולו רק בגלל הנוכחות של דיימון לינדלוף בצוות הכותבים. התסריטאי עשה זאת בעבר בגדול עם יצירת המופת הטלוויזיונית "הנותרים" (ויש שיאמרו שגם "אבודים" היא כזאת). הוא התעלה על עצמו ב"שומרים" שבה שילב באופן מבריק בין גיבורי-העל מהקומיקס של אלן מור, וסרטו המצוין של זאק סניידר מ-2011, לבין הגות פוליטית מן הכאן ועכשיו והעבר בארצות הברית. אפשר לקוות שתחת הדרכתו ובהכוונתו, שותפיו לכתיבה מאנדי וקינג הצליחו להיחלץ מהמרחבים האישיים של הדמויות בדרך למיזוג של עולם המציאותי שלנו עם האיום הקיומי שעומד לפתחה של האנושות בסדרה - סבך של תככים ומזימות ברמה הגיאופוליטית, כפי שהם משתלבים בקנוניות בהיקף גלקטופוליטי. זה קרה באופן מיטבי ונדיר ב"שומרים", שגם היא הופקה על ידי HBO. קשה להאמין שאפשר לשחזר זאת ב"לנטרנים", אבל די ביומרה לעשות כן כדי להיאזר בסבלנות ולהמשיך איתה בינתיים.
