השחקן והמדבב הוותיק אלברט כהן הלך לעולמו הבוקר (שבת) בנסיבות טבעיות בביתו בגיל 93. כהן הותיר אחריו שני בנים - שרון, במאי, מדובב ומוזיקאי, ועדי, מלחין ופרופסור למוזיקה באוניברסיטת ברקלי בבוסטון, וחמישה נכדים. רעייתו הראשונה הייתה הפסנתרנית הקלאסית רות מנזה. אירוע פרידה מכהן ייערך ביום רביעי, 10:00, באולם קאמרי 3.
כהן היה מהפנים המזוהות והאהובות ביותר בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה הישראלית. במשך יותר משבעה עשורים היה נוכח קבוע על הבמות והמסכים, ושילב בין דרמה, מוזיקה והומור באחת הקריירות הארוכות והעשירות בתולדות התרבות הישראלית. הוא היה אחד משלושת השחקנים הכי מזוהים עם חנוך לוין, לצד יוסף כרמון וזהרירה חריפאי, ושיחק במחזות "יעקובי וליידנטל", "סוחרי הגומי", "ייסורי איוב", "נעורי ורדה'לה", "יאקיש ופופצ'ה", "אורזי המזוודות" ועוד.
בנו שרון מסר ל-ynet: "אבא היה איש של אמירות ואימרות. כל השחקנים מצטטים אותו עד היום ואומרים 'ברטו אמר'. הוא היה שחקן חנוך לויני בכל רמ"ח איבריו - ונשאר כזה עד יומו האחרון".
אלברט כהן | פרויקט ״דור הזהב״
"איגוד אמני ישראל נפרד היום בכאב עמוק מחברנו, השחקן האהוב אלברט כהן", נמסר מטעם א.מ.י. "אלברט נולד לבמה - שחקן מוכשר, זמר, מדבב והכי חשוב - אדם נדיר בחום לבו. עשרות שנים ריגש, הצחיק ונגע בלבבות של כולנו, תמיד באצילות, בצניעות ובאהבה אמיתית למקצוע ולחיים. הקול המוכר, המבט החם והנוכחות שאי אפשר היה להתעלם ממנה היו ויישארו בלב התרבות הישראלית עוד שנים רבות. שולחים תנחומים חמים למשפחה, לחבריו לדרך ולרבים שזכו לעבוד ולחלוק איתו במה. יהי זכרו ברוך".
גם בהבימה ספדו לכהן: "התיאטרון הלאומי הבימה, אבל על מותו של השחקן אלברט כהן. את הקריירה העשירה שלו בתיאטרון הישראלי החל אלברט בתיאטרון הבימה, ועל בימתו גילם בין השנים 1954 - 1959 את תפקידיו הראשונים. בין היתר היה המבצע המקורי של השיר 'קול אורלוגין' במחזה המוזיקלי 'סנונית בחוף מיומבה'. משתתפים בצער המשפחה".
כהן נולד בסופיה שבבולגריה, ובגיל 15 כבר הופיע כאקורדיוניסט. שנתיים לאחר מכן עלה לישראל, ולאחר שירותו כטנקיסט החל את דרכו האמנותית כשנבחר, יחד עם יעקב בודו, להקים את להקת פיקוד דרום. משם המשיך לתיאטרון "הבימה", לאחר שבמאי הלהקה שרגא פרידמן סידר לו אודישן שבו נבחר - לצד יוסי בנאי - מתוך עשרות מועמדים.
במהלך הקריירה הארוכה שלו גילם אינספור תפקידים על הבמות הגדולות של ישראל, בהם ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", "עוץ לי גוץ לי" ו"עלובי החיים", והופיע ברחבי העולם - מפריז ופרנקפורט ועד לונדון וניו יורק. הוא עבד עם גדולי הבמאים והשחקנים בישראל, בהם ליא קניג, מרים זוהר ודבורה קידר. הוא המשיך להופיע גם בעשור העשירי לחייו, בין היתר בהצגה "אסונות וניסים".
במחזמר "זעקי ארץ אהובה" הוא פגש את אהובתו, הפסנתרנית בעלת השם העולמי, רות מנזה - מי שהייתה חברתו הקרובה של המאסטרו ליאונרד ברנשטיין, וליוותה והופיעה עם גדולי האמנים הקלאסיים כמו לוצ'יאנו פברוטי, יצחק פרלמן, אייזיק שטרן ורבים אחרים.
מלבד עבודתו על הבמה, כהן נחשב לאחד מחלוצי ומגדולי המדבבים בישראל, והעניק את קולו לדמויות בלתי נשכחות ב"רחוב סומסום", "דני שובבני", "פיטר פן", "הארי פוטר" ו"הקול בראש". קולו הפך לאחד הקולות המוכרים והאהובים על דורות של ילדים והורים כאחד.
בריאיון שהעניק ל-ynet לפני שנתיים, אמר כהן בצניעות: "כשראיתי בקאמרי את החגיגה שעשו לי ליום הולדת 90, הם שמו את כל התפקידים שעשיתי על המסך. השתגעתי. מה זה? זה אני?". אז גם הוסיף כי מבחינתו ישמח ימשיך לשחק עד יומו האחרון: "הנכדים אומרים לי 'סבא תשחק', אז אני אשחק כל עוד אני יכול".
