הדעות בנוגע לנושא הבוער חלוקות: חלק מהצופים בטריילר של "אנקת גבהים", שיעלה לאקרנים בסוף השבוע, בכיכובם של ג'ייקוב אלורדי ומרגו רובי, טוענים שמדובר בזיווג הלוהט ביותר מאז "ברידג'רטון". מצד שני, המבקרים הנאמנים לספר של אמילי ברונטה מתעקשים שמרגו (35) מבוגרת מידי מכדי לגלם את קאתי, בת העשירים הצעירה, ושאלורדי, אללי, לבן מידי מכדי לגלם את האסופי המאומץ שתואר בספר כ"שחור כאילו הגיע מן השטן עצמו". אלורדי ורובי כבר הבטיחו ש"הסרט יצית מחדש את הדיון על תשוקה וגבולות", הטריילר, בתגובה, צבר מעל 50 מיליון צפיות וההייפ כמעט בלתי נסבל (#WutheringHype).
"אנקת גבהים" - טריילר
(באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
כדי להירגע רגע לפני שכולנו ניאלץ להיעזר במשאף וירטואלי, הנה רשימה אקראית אבל מהנה של זוגות שהצליחו להבעיר את המסך בכח הכימיה ביניהם בלבד. את שני הפני שלכם – בתגובות.
פיבי וולר-ברידג׳ ואנדרו סקוט ב"פליבג" עונה 2
אולי אחת ממערכות היחסים הכי כובשות וחכמות שנראו על המסך הקטן. ממילא פליבאג היא דמות שאי אפשר שלא להתאהב בה, ואז מגיע אנדרו סקוט, הכומר הסקסי, ושניהם יחד מניחים את היסודות לזוגיות אסורה ולא ממומשת (להוציא כמה נשיקות). הזוגיות שלהם היא לא כזאת של זוג שהתשוקה שלו תמיד על השרוול אלא שניים שמזהים כל אחד את הפגיעות של השני, ומצליחים להעביר את התחושה שהם היחידים שצלחו את הרוביקון שמקיף כל אחד מהם והגיעו אל הלב שמולם. לא במקרה סקוט הוא היחיד ששם לב כשוולר-ברידג' שוברת את קיר הרביעי ומדברת אל הצופים והמצלמה, ולא במקרה היא נגמלת מההרגל הזה רק אחרי שהיא יוצאת לדרך חדשה, בעקבות ההיכרות עם הכומר.
וולר-ברידג' וסקוט הכירו היכרות קרובה עוד לפני שהיא כתבה עבורו את התפקיד הזה, ואחד השיקולים לחיבור מבחינתה היה היכולת שלו "להיות אינטלקטואלי מאוד ופגיע מאוד בו זמנית", כלומר מסוכן ורך באותה שנייה. החזרות היו קצרצרות ומינימליסטיות כדי לשמר את את תחושת החשמל, והרגע שבו הכומר שואל אותה "לאן הלכת הרגע?" שוחק על ידי סקוט באינטנסיביות רבה יותר מהמתוכנן, מה שיצר את התחושה שהוא קורא את הדמות שמולו. השתיקות ביניהם, יש לציין, עבדו לא פחות טוב מאשר הדיאלוגים המהירים והשנונים. אז נכון, לא קיבלנו הפי אנד, למעשה קיבלנו סיום שובר לב כשהכומר – ספוילר? – בחר באלוהים על פניה (כמה נוח), אבל הוא בהחלט העניק לה פליבאג חדשה ולנו סיבה טובה להיאנח כשאנחנו נזכרים בצימוד הפנטסטי הזה.
מייקל שין ווירג'יניה ג'ונסון ב"הסקס של מאסטרס"
הסקס בסדרה הזאת הוא בילד אין ותמיד ברקע, אם כי יותר במובן המדעי ופחות התשוקתי. ובכל זאת, ליזי ווויליאם מצליחים להטעין את הזוגיות המקצועית שלהם במתח מיני תת קרקעי שרוחש שם ללא הרף. שין ששיחק את וויליאם, הביא איתו אפיל שקט ובריטי וג'ונסון, ששיחקה את ליזי ובכלל הגיעה מהקומדיה, נכנסה בטבעיות לנעלי האשה האסרטיבית והנועזת, שמוכנה לדבר על מה שנשים לא רגילות לדבר עליו בשנות ה-50 ואפלו לנהל רומן סמוי, הכל למען המדע, כמובן. הניגוד ביניהם התאים להפקה שחיפשה קונטרסט שיצור יחסים טעונים ומלאי מתח. שין, אגב, היה זה שלחץ ללהק את ג'ונסון לתפקיד, מן הסתם כי ידע למה יהיה לו קל יותר להימשך על הסט, ולא נוסיף.
הרומן של ויליאם וליזי החל תחת חסותו של המחקר המדעי של מאסטרס, אבל הלך וצבר תאוצה עד שלבסוף לא היתה לשניהם ברירה אלא להודות שהם מאוהבים ונמשכים אחד לשני גם אם הם לא מחוברים באותו הזמן לערימת חוטי חשמל חושנית שמנטרת להם את הדופק. עד שזה קרה הם הספיקו לבסס את סיפור האהבה המאתגר מכולם – הם כבר היו אחרי הסקס, לא היה שם צמאון לשבור, אבל המתח ביניהם רק הלך והתחזק, כאילו מעולם לא הניחו אצבע האחד על השניה. כבוד.
פיבי דיינבור וראג'ה ז'אן פייג' ב"ברידג'רטון"
הנה ליהוק שמבהיר שכימיה מאחורי הקלעים היא לא פעם עניין מתוכנן ומודע להפליא ולא רק תוצאה של מזל. "ברידג'רטון" נועדה מלכתחילה להישען על מערכת יחסים רומנטית שתסחוב עונה שלמה. שונדה ריימס לקחה על עצמה את האתגר המרשים להפגיש בין ג'יין אוסטין ל"חמישים גוונים", ויצרה אצולה בריטית שלא חוששת להיפטר מהמחוך בשביל קצת מגע עור בעור. כבר באודישן המשותף הראשון שלהם ניכרה בין דיינבור וז'אן פייג' תחושה של חיכוך, עוד לא החיכוך מהסוג שמייצר אביונות אלא יותר התנגחות, דו קרב. מה שהתאים בדיוק לתוואי שהניחה עבורם ריימס, מפיקת העל והרומנטיקנית הראשית. שניהם שמרו על ריחוק גם מאחורי הקלעים כדי לא לפגום בנרטיב של זוג שמעמיד פנים שהם יחד, ובאופן כללי נמנעו מיצירת אינטימיות כשהמצלמה כבתה.
התוצאה היתה נהדרת והעמידה רף גבוה למדיי עבור העונות הבאות, שיש שיגידו שמעולם לא שוחזר, לא משנה מי משבט ברידג'רטון יצא לחברה וקד בפני המלכה. החיבור ביניהם היה לוהט ואינטנסיבי כל כך שז'אן פייג' לא הצליח לעמוד ברעיון של עונה נוספת, ולכן פרש בסוף העונה הראשונה. סתם. הוא פשוט הלך לעשות קולנוע והשאיר מאחור את דפני ואת התסריטאים המתוסכלים של "ברידג'רטון", בניסיון להמציא תירוצים למה דפני מגיעה לכל מקום בלעדיו. אף על פי כן, נזכור לו חסד נעוריו ואת מתנת החשקנות שהעניק לנו בעונת הבתולים ההיא.
ג'סיקה צ'סטיין ואוסקר אייזק ב"תמונות מחיי נישואין"
צ'סטיין ואייזק התלהבו מאוד כשחגי לוי ("בטיפול") הציע להם לגלם את הזוג בעיבוד הטלוויזיוני לסרט הקאנוני של ברגמן, "תמונות מחיי נישואין". אייזק היה זה שביקש שצ'סטיין תהיה בת הזוג הטלוויזיונית שלו – הם היו חברים טובים עוד מהתקופה שלמדו בג'וליארד וכבר גילמו בעבר זוג ("שנה קשוחה מאוד"), אבל לא תיארו לעצמם שהחלום הנוכחי כמעט יגמור להם על החברות הקרובה שטיפחו לאורך כמה עשורים. יכול להיות שהקשר הקרוב האמיתי ביניהם היה זה שיצר את הכימיה המושלמת ביניהם על המסך מלכתחילה, לא הזיק גם ששניהם נאים בצורה דומה – בורגנית, לבנה ומאופקת - ומשדרים על אותו הגל. אבל כשנאלצו לשחק זוג וותיק שעובר תהליך של התרחקות, גירושים ואפילו מכות, הם הרגישו שהתסריט מחלחל לקשר האמיתי שלהם מחוץ לסט ועמדו בפני מצב אבסורדי בו הם מזדהים עם הדמויות שלהם יתר על המידה.
הצופים בבית הרוויחו את הטבעיות והקרבה בין צ'סטיין לאייזק, אבל החברות ביניהם, כך הם העידו לאחר הצילומים, מעולם לא חזרה להיות כשהייתה. הם ידעו להצחיק אחד את השני בלי מילים אבל גם איך לפגוע זה בזה, מסתבר, ושחקו את התקשורת הכמעט טלפתית ביניהם לטובת הדינמיקה הזוגית בין הדמויות. כשהקאט האחרון נשמע על הסט לקחו אייזק וצ'סטיין פסק זמן האחד מהשני כדי ללקק את הפצעים ורק לאחר כמה חודשים חזרו להיות בקשר, וזה הזמן שלנו להתנצל בפניהם ולהבטיח שנחשוב על מה שעשינו.
ג'ולייה סטיילס והית' לדג'ר ב"עשרה דברים שאני שונאת אצלך"
זה לא מקרה שהסרט הזה הזניק את הקריירות של שני הכוכבים הראשיים שלו – סטיילס ולדג'ר, אללה ירחמו. סטיילס היתה בסך הכל בת 17 כשגילמה את קאט, נערה אאוטסיידרית וחכמה שלא נופלת בקלות לרגלי לפרא הבית ספרי. לדג'ר היה פטריק, האוסטרלי השחצן שקיבל כסף מהמחזר של אחותה של קאט כדי להזיז אותה מהדרך, אבל התאהב בה בלי כוונה, כלומר בדרך הכי יפה בעולם. כמו ב"ברידג'רטון", גם פה המפיקים חיפשו חיכוך ומתח מילולי ולא כימיה פיזית, אבל אחד הביא את השני, והחשמל המיני ביניהם היה אחד המרכיבים שהפכו את הסרט לקאלט תיכוניסטי שדיבר גם אל האנדרדוגים ועשה כבוד לשייקספיר, כשתרגם בחופשיות את "אילוף הסוררת". ומחילה על הפארטי-פופריות, אבל דעו שלמרות המתח הרומנטי על המסך, סטיילס ניהלה מערכת יחסים חשאית וקצרה דווקא עם שחקן אחר מהקאסט, ג'וזף גורדון-לוויט, וסיפרה שהיא חשבה עליו במהלך צילומי רגעים מרגשים בסרט.
טימותי שאלאמה וארמי האמר ב"קרא לי בשמך"
למרות שהוא מתרחש בשנות ה-80 אין ב"קרא לי בשמך" זכר לטרגיות שאפפה הומוסקסואליות בשנים האלו. לא הוצמדה אליה הומופוביה הרסנית, טראומת ארון או מחלה אוטואימונית חשוכת מרפא. סתם שני זכרים, אליו ואוליבר, במקרה אחד מהם בן 24 והשני על הגבול החוקי של להיחשב קטין, שמתאהבים אחד בשני מבלי להיענש, מדברים, שוחים, משתעממים וגם עושים סקס, בהחלט קונספט מרענן. מה שסייע בהפיכתו של הסרט למנרמל בחסד היה החיבור המוצלח בין שאלאמה להאמר, שלוקה גואדנינו, הבמאי, בנה באופן עדין ואיטי באמצעות תקופת מגורים משותפת של כמה שבועות באיטליה. שאלאמה והאמר שהו זמן מה בעיירה קרמה, אכלו אוכל איטלקי, רכבו על אופניים איטלקיות, צפו בסרטים ובאופן כללי דיברו בעיקר אחד עם השני כי לא היו עוד הרבה דוברי אנגלית על הסט.
בצילומים עצמם גואנדינו הקפיד שלא להפוך את הסרט לפורנו גייז ועודד את שני השחקנים הראשיים שלו ליותר תשוקה מאופקת ופחות מזמוזים ליד הנהר, וכידוע תשוקה מאופקת היא האפרודיזיאק היעיל ביותר שהמין האנושי הצליח לזקק. רק כדי לסבר את האוזן, לא שאלאמה ולא האמר הם גייז במציאות, אם כי שאלאמה כבר הצהיר שהוא "לא אוהב תיוגים נוקשים ומאמין בפתיחות רגשית". אנחנו מקבלים אותך, שאלאמה, כמו שאתה.
אנה פקווין וסטפן מויר ב"דם אמיתי"
לכאורה סיפור טריוואלי על מלצרית טלפתית מעיירה קטנה בלואיזיאנה שמתאהבת בעולם הסופר-טבעי, וערפד בן 183 שחוזר לעיירה אחרי שנים רבות ומתאהב בה. מה שמוביל לרומן סוער מלא סקס, דם, בגידות וקונפליקטים בין עולם בני האדם לעולם הערפדים. מי מאיתנו לא היה שם? אבל בפועל אנה וסטפן, הלא הם סוקי וביל, בהחלט לקחו ברצינות את התפקידים שלהם והתאהבו כבר במהלך צילומי העונה הראשונה, מה שעזר להם מאוד להיכנס לסצנות האינטימיות ועשוי ללמד את כולנו דבר או שניים על משחק טוטאלי. זה לא בהכרח קרה בגלל הלויאליות שלהם לתפקיד, יותר כי הם היו שני השחקנים היחידים על הסט שלא גרו בלוס אנג'לס ונאלצו להשתקע לתקופת הצילומים באותו המלון, שם הם חברו לארוחות בוקר וערב משותפות.
הסצנה הראשונה המשותפת לשניהם שצולמה בסדרה הייתה אגב סצינת סקס בעירום מלא, מה שיכול ללמד את כולנו דבר או שניים על איך שוברים את הקרח בהוליווד. אנה וסטפן החליטו שמה שטוב לסדרת ערפדים טוב גם בשביל המציאות, בהבדל קטן – הזוגיות הרעילה בין סוקי לביל הפכה למיסוד עליז – אנה וסטפן התחתנו והביאו שלושה ילדים. המהלך הזה הרגיע מאוד את אלן בול, היוצר והבמאי, שמספר שהבחין בניצני התשוקה ביניהם כבר בצילומי הפרק השני ופחד שזה יגמר לא טוב ויהרוס לו את הסדרה. על ההפקה זה דווקא הקל כי הם היו הזוג היחיד שלא נזקק לחוצצים בסצנות המין, והאינטימיות הכנה ביניהם יצרה את אחד המצבים הנדירים בהם הצופה נחשף למערכת יחסים אמיתית ולא מתוסרטת.
פול מסקל ודייזי אדגר-ג'ונס ב"אנשים נורמלים"
לא נדיר שאודישנים בין זוג שחקנים מעיפים ניצוצות – לשם כך נועד המאץ'. אבל צוות הליהוק שצפה באודישן הראשון של מסקל ואדגר-ג'ונס מצא את עצמו בחוויה קצת שונה: שלושה או ארבעה מהנוכחים (אחת מכחישה) נצפו מייבבים חרש בתום הסצנה, מה שהבהיר לבמאי, לני אברהמסון, שהאס אצלו. הצימוד הזה הגיע בזמן – מסקל כבר עבר כמה מבחני כימיה עם לא מעט שחקניות ואף אחת מהן לא יצרה את האפקט המבוקש. שבועיים של חזרות אינטנסיביות באירלנד ואיטליה, עם מעורבות פעילה של שניהם בתסריט, הידקה אותם עוד יותר האחד אל השני ולהכניס חיים בקשר שבין קונל, הספורטאי הפופולרי מהמעמד הנמוך ומריאן, הבחורה האינטלקטואלית המבודדת, שגדלה במשפחה מנוכרת.
כל זוג אחר היה מתיש את הצופה עם התלך-תבוא המהורהר שלהם אבל מסקל ואדגר-ג'ונס נתנו למגנטים הפיזיים והרגשיים ביניהם לתת עבודה, תמיד רצית לראות אותם שוב יחד. באופן טבעי הציבור השתוקק לראות את הכימיה הזאת מתממשת ביחסים אמיתיים גם מחוץ למסך אבל שני אלה העדיפו להישאר חברים טובים ולמצוא פרטנרים רומנטיים אחרים. ניחא. שניהם הפכו לשחקנים מבוקשים וחוו את מה שהם כינו "תהילה מוזרה", או אם תרצו, תהילה בימי קורונה, כשהעולם היה סרוח בבידוד וכל החיבה הגיעה אליהם דרך הרשת.
הדסון ויליאמס וקונור סטורי ב"יריבות לוהטת"
ואחרונים וחביבים במיוחד, הלא הם שני שחקני ההוקי-קרח הצעירים והנאים, שיין ואיליה, שהצלולואיד עדיין לא יבש מחילופי הנוזלים שלהם והם עדיין מרטיטים לא מעט לבבות של נשים וגברים ברחבי העולם. הרוסי והקנדי שניהלו רומן יצרי על פני עשור הפכו לפסיכוזה קולקטיבית ובחסות HBO גם בינלאומית, והשחקנים שגילמו אותם יצאו מאנונימיות לתהילה חובקת עולם.
מאחר וחלק מכובד מהסדרה מורכב, כאמור, מאינטרקציות מיניות פוטוגניות (כמובן כדי לשרת את הסיפור ולא רק לשם הסקס עצמו), למשיכה ולמתח בין סטורי לויליאמס היה חלק משמעותי מאוד בבחירת השחקנים. סטורי לוהק ראשון לתפקיד של איליה, ויליאמס היה השלישי שנבחן מולו לתפקיד של שיין וסטורי היה זה שקרא לג'ייקוב טירני, התסריטאי והבמאי, והבהיר לו שזה הבחור שהוא מוכן להתפלש איתו בין הסדינים היוקרתיים של בתי המלון המזדמנים. ויליאמס עצמו נבחן גם מול שחקן אחר וסיכם את ההבדל במילים "השני היה טוב אבל עם קונור זה הרגיש כאילו הוא עומד כל רגע להפשיט ולשגל אותי", סלחו לו על הצרפתית.
אין ספק שהכימיה בין ויליאמס וסטורי חרכה את המסך. אפשר היה להרגיש את הסקס מהמבטים שלהם, שלא לדבר על שאר האיברים. היא ניכרה אפילו לא בסצנות הסקס, סתם על מגרש ההוקי או כשהם ישבו האחד ליד השני במסיבות עיתונאים. דחיית סיפוקים ושמירה על סודיות מעולם לא הייתה מחרמנת יותר. בסוף הצילומים יצאו סטורי וויליאמס לחגוג, וחזרו עם קעקוע זהה: SEX SELLS.
