לג'קי צ'אן יש קריירה מוזיקלית. בארבעת העשורים האחרונים, השחקן, הבמאי ואמן הקונג פו המפורסם ביותר של זמננו, הוציא יותר מ-20 אלבומי אולפן ואוספים, וזכה להצלחה כזמר בהונג קונג בפרט ובאסיה בכלל. בעוד שאנו, היושבים במערב, לא יודעים על כך דבר - מעריציו המקומיים של צ'אן נהנים מלהיטיו לא פחות מאשר מיצירותיו בקולנוע ובטלוויזיה.
ג'קי צ'אן בטקס פרסי המוזיקה בסין, 2008ג'קי צ'אן בטקס פרסי המוזיקה בסין, 2008
איך הוא שר. ג'קי צ'אן בטקס פרסי המוזיקה בסין, 2008
(צילום: China Photos/GettyimagesIL)
השיר הראשון שלו היה שיר הנושא של סרט שביים. בשנת 1980, ג'קי צ'אן הציג לעולם את "המאסטר הצעיר", סרטו השני כבמאי - וסרטו הראשון הגדול. הסרט מגולל את סיפור יריבותם של שני אחים, טייגר ודרגון, שמשתתפים בתחרות ריקודים, כנציגים של בתי ספר שונים. שלא נדע. שיר הנושא של הסרט, Kung Fu Fighting Man, מבוצע על ידי צ'אן עצמו, שכמובן מופיע גם באחד התפקידים המרכזיים, ומספר על אדם שחלם כבר מילדותו לגדול ולהיות לוחם קונג פו קשוח. "הכוכבים היו לי שמיכה / הדשא היה מיטתי / וצער היה הכרית שעליה הנחתי את ראשי הייגע".
הוא התחיל לשיר כבר בגיל שבע, ולא מרצונו. ממש כמו בשיר מהסעיף הקודם, גם אצל צ'אן, הקונג פו, הקולנוע וקריירת השירה הלכו יד ביד כבר מגיל 7. רק שזו לא בדיוק הייתה בחירה שלו - בבית הספר הצבאי שבו למד בהונג קונג, כפו על התלמידים ללמוד את כל האמנויות, בין אם רצו ובין אם לא. על חוויותיו מהימים ההם סיפר בריאיון למגזין הקולנוע Bright Lights: "כל יום היינו מתאמנים מצאת החמה עד אמצע הלילה, ואם לא השקענו – היו מכים ומרעיבים אותנו". מי היה מאמין שמהכאב הזה תצמח קריירה מפוארת.
ג'קי צ'אןג'קי צ'אן
אילו ציפורים. ג'קי צ'אן
(צילום: China Photos/GettyimagesIL)
בניגוד לסרטים שלו, המוזיקה שלו דווקא רגועה. ומתקתקה. מאוד. בשונה מהאופי הקרבי של סרטיו, שעלה לו בשפע פציעות לאורך הקריירה, שיריו של צ'אן משדרים משהו שונה לגמרי. למעשה, הם נעים על הציר שבין בלדות רוק עוצמתיות בסגנון בריאן אדמס, לשירי פופ מתקתקים שהיו משתלבים בטבעיות באוסף להיטים של בוני טיילר. לעתים, האיש המכונה "היורש של ברוס לי" אף חוטא בדיסקו, ושיריו נשמעים כאילו ג'ורג' מייקל היה יוצא למסע בשנגחאי - ומחבר שם שיר לאירוויזיון. כשמקשיבים לקולו המלטף, לרגע אפשר לשכוח שמדובר בשועל קרבות ותיק, שצילם סרטים עם שמות כמו "בחור קשוח".
הוא השתתף באולימפיאדה (אבל דווקא כזמר). צ'אן אומנם הפך כבר בשנות ה-80 לכוכב בינלאומי - ומאז נשאר ככזה - אבל הוא לרגע לא שכח מאיפה הוא הגיע. בשנת 2008 הוא עשה כבוד למולדתו, סין, ולקח חלק באירועים שסבבו את אולימפיאדת בייג'ינג. בטקסי הפתיחה והנעילה המתוקשרים הוא שר לצד זמרים סינים נוספים, ובהמשך אף הוציא תחת שמו את אחד משני האלבומים הרשמיים של המשחקים האולימפיים. אם קונג פו היה ענף אולימפי - ייתכן שהיינו זוכים לראות אותו בלבוש קצת שונה, מדגים את תנועותיו החדות על השטיח ואולי אף קוטף מדליה. בינתיים נמשיך לחלום.
ג'קי צ'אן בטקס לקראת אולימפיאדת בייג'ין 2008ג'קי צ'אן בטקס לקראת אולימפיאדת בייג'ין 2008
לא כספורטאי, כזמר. אולימפיאדת בייג'ינג, 2008
(צילום: China Photos/GettyimagesIL)
הוא שר בגרסה הסינית של "מולאן". אחד הביצועים הקוליים המוכרים של צ'אן אי פעם כזמר מסתתרים בסרט מצויר. כש"מולאן" נוצר על ידי האולפן האמריקאי ב-1998, בהשראת סיפור עם סיני, היה ברור לכולם שבדיבוב הסיני יהיה צורך בגיוס כוכבי על. צ'אן היה ליהוק מתבקש ומבריק כאחד. בסרט הוא דובב את דמותו של לי שאנג, המפקד שחונך את מולאן וחבריה בעודם הופכים מאנשים פשוטים ללוחמים מיומנים. באחד הרגעים המותחים בסרט, הוא גם חס על חייה. במסגרת הדיבוב, צ'אן ביצע את התרגום הסיני לשיר I’ll Make A Man Out Of You, שבגרסה האנגלית שר דוני אוסמונד.
אם לא שמעתם עד היום על הקריירה הצדדית שלו - זה פשוט כי הוא לא כל כך רצה. צ'אן מעולם לא עשה מאמצים מיוחדים כדי שהשירים שלו יזכו לתפוצה עולמית רחבה. לפי הרדיו ההונג קונגי HKVP, הוא ויתר מראש על הקהל האמריקאי. וכך, בזמן שאלבומיו נקטפים כמו לחמניות באן חמימות באסיה, הקהל המערבי זוכה ליהנות משירתו רק כחלק מסרטיו. זה קשור, כמובן, גם לשפה שבה הוא שר: האלבום האחרון שלו שכלל שירים באנגלית יצא ב-1986, ומאז הוא שר באופן בלעדי במנדרינית, טייוואנית, קנטונזית ויפנית.
ג'קי צ'אןג'קי צ'אן
בייג'ינג', שירו איתי. ג'קי צ'אן
(צילום: AP)
התחביב שלו מזכה אותו בהערכה רבה ובפרסים. צ'אן, שכל חייו היה רגיל לקטוף מחמאות ותארים על יצירתו הקולנועית הפופולרית, זכה לפני שנתיים בשני פרסים משמעותיים בטקס פרסי מוזיקה בשנחאי: "האמן המשפיע ביותר" ו"שיר השנה", עבור שירו Ming Ming Bai Bai Wo De Xin שהיה שיר הנושא של הסרט "קונג פו יוגה". בנאום הזכייה שלו אמר הכוכב בהתרגשות: "אני עושה סרטים יותר מ-50 שנה, ושר כמעט 30 שנה. זכיתי בהרבה פרסי קולנוע, אבל האמת היא שלא בהרבה פרסי מוזיקה. הזכייה נתנה לי ביטחון שעבודה קשה והתמדה משתלמות".
בזמן הקורונה, הוא רתם את הכישרון שלו כדי להצדיע לרופאים. לאחרונה צ'אן שיתף פעולה שוב עם מיטב זמרי סין, שביוזמת ארגוני האמנים של הרפובליקה הקליטו ביחד שיר תמיכה ועידוד לצוותים הרפואיים שנאבקים יום-יום במגפת הקורונה, תוך סיכון בריאותם. אגב, מי שבכל זאת אהב את שירתו של צ'אן, יוכל לשמוע אותו מזמר בסרט החדש בכיכובו, "חיל חלוץ", שהיה אמור לצאת לאקרנים בסין בסוף ינואר – אך נדחה לעת עתה בשל המגפה.
ג'קי צ'אןג'קי צ'אן
אבל אני שר מהלב
(צילום: AP)
למרות הכול, הוא לא מגדיר את עצמו כזמר. ג'קי צ'אן מדלג בין במות, מופיע בטקסים רשמיים, מגיע למיליוני האזנות ברשתות ובסטרימינג - ובכל זאת, לא חושב על עצמו כעל מוזיקאי. "למען האמת, אני לא זמר מקצועי, אבל אני באמת אוהב לשיר", הוא כתב בבלוג שלו ב-2017. באותה הזדמנות פצח בווידוי: "לרוב, כשאני שר בסרטים שלי, הקהל מרוכז במה שהוא רואה על המסך, ולא שם לב אם אני שר טוב או לא". צעירים, תלמדו.