לירן דנינו כבר היה בנקודה הנמוכה ביותר של הקריירה שלו, רגע לפני שהיא עומדת להסתיים. שנתיים וחצי הוא שתק כדי להתגבר על יבלות במיתרי קולו שהחלו להציק בשנת 2019, פרש מהופעות, נאלץ להתרחק מהמוזיקה, ואז קיבל אור ירוק מהרופאים לחזור - אבל לא היה בשביל מי לשיר. הקורונה שלטה בעולם. קצת אחרי, הבעיות במיתרים החריפו ותפחו לפוליפ. גזר הדין: שתיקה נוספת של שנתיים וחצי. בריאיון ל"7 לילות" שיתפרסם בסוף השבוע הקרוב, הוא מספר איך מצא את הכוח להילחם מחדש.
"אימצתי את מיתרי הקול מעל ליכולות שלי", הוא מספר. "לפני שלוש שנים הרופאים לא האמינו שאוכל לחזור לשיר. עכשיו פתאום אני מופיע במנורה. לא נתפס. בהתחלה לא יכולתי לדבר אחרי הופעה. זה הגיע בהדרגה, ובכל פעם זמן ההתאוששות התארך. אני זוכר שהייתי צריך פעם הפסקה של שלושה שבועות והבנתי שאני חייב לעצור. הלכתי לרופא, הוא אמר לי: 'תעצור'. הלכתי לכמה וכמה רבנים. חיפשתי פתרון, עשיתי כמעט כל דבר שניסו להציע לי. עשיתי תא לחץ, שיניתי תזונה. הוצאתי סוכר, הוצאתי שמן, הוצאתי כל דבר גרוע בערך מהאוכל שלי. אכלתי רק את כל מחלקת הגרין - קטניות, פירות, ירקות. אחרי זה עשיתי צום של שישה ימים, שזה טירוף. רק מים".
בריאיון מספר דנינו בן ה-35 גם על הרצון להקים משפחה. "אני מרגיש הכי מוכן להיות אבא. אני חושב שזו מהות החיים, זה הדבר הכי כיף בעולם. אני לא ממהר להיכנס להרפתקאות. פעם, כשהייתי צעיר יותר, הייתי יוצא לבלות, חוזר בבוקר, לפעמים אפילו לא חוזר הביתה. היום הבית שלי הוא מרכז החיים. כשהייתי עם טיילור (מלכוב, ר"ש) שמרנו נידה, כשיצאתי מהזוגיות, זה פתאום שם אותי במקום של אני כבר בלופ הזה, אני נמצא בתוך תהליך אחר. אז מצד אחד בא לי להכיר בחורות, אבל מצד שני אין לי את הקטע של להכיר מישהי ומקסימום שכבתי איתה ויאללה ביי".
דנינו גם מספר על ההשלמה לגבי אביו, הזמר אבי דן. בשנת 2003 הורשע דן בשוד תיקים מנשים אחרי שניפץ את שמשת המכוניות שלהן, ברח מישראל, חזר ונשלח לשנה וחצי מאסר. "אבא תמיד היה הרוח הגבית שלי. אנחנו בטוב היום. לא רציתי שהסיפור של אבא יהיה סוג של משהו שיקלקל לי את השם. הוא היה בכלא, משהו שקצת התביישתי בו. בסופו של דבר הבנתי שאבא שלי זה אבא שלי, זו החבילה. הוא בן אדם טוב, יש לו את החיים שלו, הוא התפכח ולמד מהנפילה שלו. כשהייתי יותר צעיר אולי היה בי איזה כעס, אבל הוא לא קיים היום בכלל".
