זה התחיל בסיר פופקורן ושיחת טלפון ממספר לא מזוהה, ונגמר במרחץ דמים שנמשך כבר 30 שנה. כן, השבוע יוצא לקולנוע הסרט השביעי (!) בסדרת סרטי "צעקה", וכדי לחגוג את שלטון הטרור הבלתי-נגמר של גוסטפייס בחרנו את סצנות המוות הכי טובות של הפרנצ'ייז. זה לא היה פשוט: התחפושת אולי נשארה זהה, אבל מתחתיה פעלו לא מעט רוצחים שעשו עבודה לא רעה בדילול הדמויות. *ספוילרים* לסרט השביעי אין כאן, מבטיחים, אבל לקודמים יש מן הסתם המון, אז היזהרו לכם. לפני שניזכר ברגעים הגדולים, עם זאת, נחזור ממש להתחלה.
מה שבע?
אחת מסדרות הסרטים המצליחות בקולנוע חוגגת יום הולדת 30: בדצמבר 1996 יצא הסרט "צעקה" שהפך להצלחה גדולה ובעיקר מפתיעה, אצל הקהל ואפילו אצל המבקרים. הכל עבד בו כמו שצריך: האימה השתלבה עם ההומור והדיאלוג השנון, המודעות העצמית והרפרנסים לקלאסיקות אימה קודמות, העלילה הלא-צפויה והקאסט הצעיר והרענן שכלל שמות מוכרים אבל לא מדי - נב קמפבל (שכיכבה אז ב"שולחן לחמישה"), למשל, ואיתה קורטני קוקס ("חברים"), דייויד ארקט, ושם אחד גדול: דרו ברימור.
17 צפייה בגלריה
"מה סרט האימה האהוב עליכם?". נב קמפבל, ג'יימי קנדי וקורטני קוקס ב"צעקה"
(צילום מסך: מתוך הסרט)
"צעקה" הצליח להחזיר את העטרה לז'אנר סרטי האימה שנחשבו אז לנחותים ומתכון לאסון, ספציפית לתת-ז'אנר הסלאשר, ועל הדרך גם הכניס את גוסטפייס לליגה של נבלי הסלאשרים הגדולים (ע"ע פרדי קרוגר, מייקל מאיירס וג'ייסון וורהיס). בנוסף הוא שיקם את הקריירות המדשדשות של ברימור והבמאי ווס קרייבן, הפך את התסריטאי קווין וויליאמסון לשם הלוהט של התקופה (ועזר לו ולנו לקבל את "דוסון קריק"), וכאמור, הניב מאז שישה סרטי המשך - החדש שבהם יוצא בסוף השבוע הנוכחי. אה, והייתה גם סדרת טלוויזיה שעדיף לא להרחיב בעניינה.
כמות בלתי-נגמרת של סרטי המשך זה עניין נפוץ בעולם סרטי האימה. "סיוט ברחוב אלם" זכה לשבעה סרטי המשך פלוס רימייק, "האלווין" קיבל לא פחות מ-12 המשכונים ועיבודים מחודשים, ו"יום שישי ה-13" ל-11 מאלו. וכמובן גם סרטים חדשים יותר לא נזנחו, דוגמת "הרוע שבפנים" עם חמישה סרטים בסדרה ו"המסור" עם עשרה, שאת רובם אנחנו מעדיפים לשכוח.
הרוב הגדול של ההמשכונים הנ"ל היו די גרועים וכושלים, אבל במקרה של סרטי "צעקה", מלבד דשדוש קל באמצע (הרביעי נחשב למאכזב), כולם זכו להצלחה, וששת הסרטים גרפו עד כה רווחים של כ-913 מיליון דולר ברחבי העולם - על תקציב כולל של 174 מיליון דולר.
גוסטפייס בעד או נגד הפלסטינים?
האם "צעקה 7" ידחוף את הפרנצ'ייז לעבר נקודת מיליארד הדולרים? בהחלט ייתכן, אבל לא אם זה תלוי בפרו-פלסטינים. כן, גם כאן הנושא הזה תופס מקום מעיק במיוחד - וזאת הודות לשחקנית מליסה בררה, שכיכבה בשני הסרטים האחרונים והייתה אמורה לחזור גם לנוכחי, אבל פוטרה אחרי שהביעה את דעותיה האנטי-ישראליות בזמן מלחמת חרבות ברזל. "עזה היא מחנה ריכוז. מרכזים את כולם ביחד עם שום אפשרות לברוח. ללא מים, ללא חשמל. אנשים לא למדו מההיסטוריה. אנשים שותקים כשזה קורה. זה רצח עם וטיהור אתני", כתבה.
אולפני ספייגלאס שמפיקים את הסרט לא רק שלא עשו לה לייק, אלא הודיעו שהיא לא תחזור לסרט ההמשך: "יש לנו אפס סובלנות לאנטישמיות, הסתה או כל גילוי שנאה אחר, כולל אזכורים כוזבים לרצח עם, טיהור אתני, עיוות השואה ואמירות בוטות שכמעט עוברות את הגבול להסתה".
17 צפייה בגלריה
אחת עוכרת, השנייה - עוכרת בפוטנציה. מליסה בררה וג'נה אורטגה, מתוך "צעקה 6"
(צילום מסך: מתוך הסרט)
לא אבידה גדולה. בררה שחקנית די גרועה, אבל אז הכריזה ג'נה אורטגה ("ונסדיי"), גם היא מכוכבות הסרטים האחרונים ואחד השמות הלוהטים בהוליווד בימים אלה, שהיא נאלצת לפרוש מהסרט השביעי בגלל "לו"ז צפוף". בהמשך היא הודתה שפיטוריה של בררה היו הסיבה העיקרית להחלטתה: "בלי מליסה ובלי הצוות שהביא את הקסם - זה פשוט כבר לא 'צעקה' שאני מכירה".
בחודשים האחרונים, גולשים פרו-פלסטינים קראו להחרמת הסרט השביעי, ואפילו השחקנית האנה איינבינדר (כוכבת "האקס" היהודייה אך האנטי-ישראלית) הצטרפה. במהלך הקרנת הבכורה שנערכה השבוע בלוס אנג'לס, נערכה הפגנה רועשת מחוץ לאולפני פרמאונט שמפיקים את הסרט, ובה הונפו דגלי פלסטין ושלטים שקראו לחרם על הסרט והאולפנים. סביר להניח שהיא לא תהיה היחידה שנשמע עליה בימים הקרובים.
וויליאמסון, שביים את הסרט הנוכחי, הגיב בריאיון ל"הוליווד ריפורטר": "ראיתי את זה וליבי נעצר. אבל אנחנו חיים באמריקה, לכולם יש את הזכות להפגין ולהישמע. ואם אתם מאמינים במשהו ורוצים להגיד את זה, אז מפגינים. זו זכותכם במדינה הזו ואני תומך בזכות הזו".
"צעקה 7" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
הדרמות מאחורי הקלעים שהובילו לתקציב מנופח - וקאמבק משמח
אבל מה אכפת לנו מכל אלה, יש לנו סרט חדש לדבר עליו - ויש לא מעט לספר. נחזור קצת אחורה: הפקת הסרט השישי נתקלה במכשול לא צפוי כשכוכבת הזיכיון נב קמפבל הודיעה שלא הציעו לה משכורת ראויה (הסכום לא ידוע), ולכן החליטה לא לקחת חלק הפעם. גורל הסרט הונח על כתפיהן של אורטגה ובררה, ויש להגיד לזכותן שהן עמדו באתגר: הסרט השישי הפך להצלחה ענקית, גרף 161 מיליון דולר ברחבי העולם והפך לרווחי ביותר מאז הסרט השני.
ההכנות לסרט השביעי כבר היו בעיצומן, אבל אז בררה פוטרה, אורטגה הודיעה שהיא לא חוזרת, והבמאי כריסטופר לנדון נאלץ להתפטר אחרי שקיבל איומי מוות מפרו-פלסטינים (למרות שלא היה לו קשר לפיטורים). המפיקים מצאו את עצמם בבעיה לא קטנה ונאלצו להוציא את התותחים הכבדים. קודם כל, הם גירדו עוד כמה דולרים והציעו לקמפבל משכורת גבוהה יותר: 7 מיליון דולר לפי ההערכות. הפעם היא הסכימה, לשמחת המעריצים, וכך היה אפשר לבשר על הקאמבק המיוחל שלה. וויליאמסון נקרא לדגל גם הוא - הפעם על תקן הבמאי, וקוקס חזרה בפעם השביעית, לפי הדיווחים עם משכורת של 2 מיליון דולר ליום.
ויש בכל זאת נציגות לכוכבים הצעירים של הסרטים הקודמים: מייסון גודינג וג'סמין סבוי בראון לא חשו צורך ללכת בעקבותיהן של בררה ואורטגה והצטרפו גם הפעם, וכדי לעורר עוד באזז ועניין, לוהקו עוד כמה כוכבים מסקרנים שלא נרחיב לגביהם, למקרה שלא ידעתם על כך. תבינו כשתצפו.
כל אלה, פלוס שיכתוב של התסריט שלפי ההערכות עלה חצי מיליון דולר, הפכו את התקציב לקצת יותר גבוה מזה של הסרטים הקודמים: 45 מיליון דולר לעומת 35 מיליון דולר של השישי ו-24 מיליון של החמישי. האם הוא שווה את כל הבלאגן והדרמות מאחורי הקלעים? נקווה מאוד שכן.
7 סרטים, 12 רוצחים, 60+ רציחות
הציפיות גדולות ולכבוד עליית הסרט, זה הזמן לדבר על מה שהסרטים הצטיינו בו במיוחד: רציחות מפתיעות שכיף לפעור פה מולן. היו לא מעט כאלה, אבל הנה סצנות המוות שהכי נהנינו מהן - ויסלחו לנו הקורבנות. בתקווה שהסרט החדש יוסיף לנו עוד כמה כאלה לרשימה.
מקום 10: רנדי מיקס ("צעקה 2")
מתחילים עם מוות שעדיין קשה לנו להתגבר עליו. רנדי (ג'יימי קנדי) היה המומחה הגדול לסרטי אימה, וכפי שהוא בעצמו הבהיר, החוקים של סרט המשך קובעים שמספר הקורבנות צריך להיות גדול יותר, וסצנות המוות מורכבות ומדממות יותר.
מעבר לקלוז אפ על גופתו המבותרת, המוות שלו כאב בעיקר כי הוא היה אחד מכוכבי הסרט הראשון, ובשלב הזה עדיין היינו בטוחים שאף אחד לא יעז להרוג לנו אותו. מאז נרצחו עוד כמה דמויות מפתח ותיקות, ולמדנו שאף אחד לא בטוח מפני הרוצח במסיכה - אבל רנדי היה הראשון והמפתיע ביותר.
מקום 9: היילי מק'דניאל ("צעקה 2")
לסידני פרסקוט אין מזל עם בני זוג וחברות, או שאולי יותר נכון להגיד שהיא זו שעושה להם מזל רע. אחרי שהבסטי שלה טייטום נרצחה באופן קשוח במיוחד בסרט הראשון (אבל יכולה להתנחם בכך שהיא מדורגת גבוה ברשימה שלנו), גם האלי (אליס ניל), החברה בסרט ההמשך, נרצחת באחת מהסצנות הכי מורטות-עצבים בפרנצ'ייז.
האלי וסידני נאלצות לטפס מעל הרוצח מחוסר-ההכרה, ולצאת מהחלון ברכבן שהתרסק בתאונה (אל תשאלו איך הן הגיעו למצב העגום הזה). הם אמנם מצליחות לצאת משם בשלום, אבל טעות של מתחילים שעושה סידני גורמת להן להתעכב דקה אחת יותר מדי, ונותנת לגוסטפייס הזדמנות לשלוח גם את בסטי מספר שתיים לעולם שכולו טוב.
מקום 8: השריף ג'ודי היקס ובנה ווס ("צעקה 5")
טרגדיה משפחתית: השוטרת ג'ודי היקס (מארלי שלטון) ששרדה את הסרט הרביעי, קיבלה קידום והפכה לשריף בסרט החמישי. בזמן שהיא בתחנה, היא מקבלת טלפון מהרוצח שמעדכן אותה שבנה ווס (דילן מינט) עומד להיות הבא ברשימת הנרצחים. היא ממהרת הביתה כדי לנסות להציל אותו (וגם מזעיקה תגבורת, שמשום מה לא מגיעה לאורך כל הסצנה המאוד ארוכה הזאת), בזמן שהוא מסתובב בבית חסר-דאגות והצופים רק מחכים בידיעה שזמנו אוזל במהירות.
כשהיא מגיעה - זה כבר מאוחר מדי, וגם היא מוצאת את מותה אחרי שרצה אל הדלת ונתקלת ברוצח - ובסכין שלו.
מקום 7: ג'יל רוברטס ("צעקה 4")
סרטי צעקה מלאים ברוצחים ממין זכר, אבל דלים ברוצחות ממין נקבה (שאוט-אאוט לאהובה עלינו: גברת לומיס מ"צעקה 2", בגילומה של לורי מטקלף). אחת מהן הייתה אמה רוברטס הידועה גם בתור האחיינית של ג'וליה רוברטס במציאות, שגילמה דמות העונה לשם ג'יל רוברטס, שהיא במקרה גם האחיינית של סידני פרסקוט בסרט.
רגע, הבדיחות הפנימיות והרפרנסים לא נגמרים כאן: המניע של ג'יל הוא אחד המעניינים - היא יוצאת במסע קטלני במטרה להפוך לכוכבת ולהאפיל על הפרסום של דודתה (סידני, לא ג'וליה), שהפכה לסוג של סלב אחרי ששרדה שלושה סבבי רציחות. כדי להגיע ליעד, היא רוצחת את כל הסובבים אותה (כולל את אמא שלה!), ובסצנה מענגת ומטורפת במיוחד דוקרת את עצמה, תולשת את שיערותיה ונופלת בכוונה לתוך שולחן זכוכית, בניסיון להעמיד פנים שגם היא קורבן.
היא כמעט מצליחה ויורשת מדודתה את התואר "פיינל גירל" (הדמות היחידה ששורדת בדרך כלל בסרטים האלה, לרוב אלו נשים או נערות צעירות), והאמת, שזה היה יכול להיות סיום מבריק - אבל לצערה היא מבינה את מה שגילו כל הרוצחים הקודמים: שעם דודה שלה לא מתעסקים, והיא חוטפת ממנה שוק חשמלי לראש ממכשיר החייאה. סידני נשארת הפיינל גירל, והורגת את האחיינית המטורללת שלה.
מקום 6: אמבר פרימן ("צעקה" 2022)
הרוצחת של הסרט החמישי בסדרה, או בשמו המעצבן "צעקה" (2022), קיבלה את אחת המיתות הכי כואבות אך מענגות (לצופים, לפחות) בפרנצ'ייז: היא מתחננת על חייה, דוקרים אותה, יורים בה ואז היא נשרפת כמעט למוות - אבל לא לגמרי. בכל זאת, חייבים רגע מבהיל אחרון. השחקנית מייקי מדיסון עושה מהסצנה הזאת מטעמים. פלא שקיבלה אחר כך אוסקר על תפקידה ב"אנורה"?
וגם המניע שלה מעולה: בתור מעריצת-על של סרטי "דקירה" (הסרטים שבתוך הסרטים), היא רצתה לתת לסדרה המקרטעת חומר חדש עבור הסרט הבא בסדרה. אפשר להבין אותה.
מקום 5: סיסי קופר ("צעקה 2")
שרה מישל גלר אולי כיסחה ישבני ערפדים ב"באפי ציידת הערפדים", אבל על המסך הגדול היה לה פחות מזל – אחרי שרצחו אותה ב"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", היא מצאה את מותה גם ב"צעקה 2", בסצנת מחווה לסלאשרים של בתי האחווה בקולג', דוגמת "חג מולד שחור" ו-The House on Sorority Row (שזכה בעברית לשם הפחות מעניין "נקמה כפולה").
גלר מגלמת את סיסי קופר, סטודנטית שמקבלת שיחת טלפון מטרידה בזמן שהיא נמצאת לגמרי לבד בבית האחווה השומם שלה. ובכן, לא בדיוק שומם, כי מתברר לה בשלב מסוים שהשיחה מגיעה מתוך הבית. גלר אמנם מופיעה בסרט לזמן קצר -אבל בהחלט זכיר.
מקום 4: דיואי ריילי ("צעקה" 2022)
כמו במקרה של רנדי ב"צעקה 2", גם כאן מדובר באחת הרציחות הכי מפתיעות בסדרה: דיואי (דייויד ארקט) היה פאן פייבוריט ששרד במשך ארבעה סרטים, רק כדי להירצח בסרט החמישי כשעשה את הדבר שאסור לעשות: חזר אחורה כדי לוודא שהרוצח באמת מת. ובכן, הוא לא מת - ודיואי שילם על הטעות הטיפשית בחייו.
מקום 3: טייטום ריילי ("צעקה")
נשארים עם משפחת ריילי חסרת-המזל. עם כל הכבוד לשאר הקורבנות, המוות של טייטום (רוז מקגוון) הוא אולי הכי עצוב לנו: החברה (הראשונה!) הכי טובה של סידני זוכה למוות כואב במיוחד כשהיא מנסה לברוח מהרוצח דרך הפתח של דלת המוסך, נתקעת ונשארת תלויה באוויר עד שאבוי, היא נמחצת למוות.
רגע לפני, כשהיא עוד חושבת שמישהו מנסה למתוח אותה, היא אומרת: "בבקשה אל תהרוג אותי מר גוסטפייס, אני רוצה להיות בסרט ההמשך". למרבה הצער, היא לא הגיעה אליו.
מקום 2: קייסי בקר ("צעקה")
אוקיי, אנחנו יודעים שציפיתם לראות את זה במקום הראשון, ואל תבינו אותנו לא נכון - מדובר בסצנה שהיא מאסטרפיס ולחלוטין שינתה את כללי המשחק. אבל ברשימה שלנו היא רק במקום השני, כי יש סצנה אחת שמתעלה עליה.
ועדיין - הסצינה הזאת אייקונית במלוא מובן המילה, ונתנה את הטון לא רק לסרט הראשון אלא לכל אלה שבאו אחריו, כשהיא מבהירה: בסרט הזה הכול יכול לקרות. דרו ברימור, שכולם חשבו שתהיה הכוכבת של הסרט, מתה מוות ברוטאלי בדקות הראשונות שלו, כשהיא תלויה על עץ עם קרביה בחוץ. אם רק ההורים שלה היו חוזרים כמה דקות קודם.
ואגב - אם שואלים אתכם במשחק טריוויה (נקווה שפחות קטלני) מי הנרצח הראשון ב"צעקה", רק תזכרו שזו לא קייסי אלא החבר שלה סטיב, שאיתרע מזלו להיות הקורבן הראשון של גוסטפייס.
מקום 1: פיל סטיבנס ומורין אוונס ("צעקה 2")
מה שמביא אותנו למקום הראשון, ולסצנה הלא-מוערכת דיה: הפתיחה הגאונית של "צעקה 2". ג'יידה פינקט ועומר אפס הם בני זוג שמגיעים לראות את הסרט "דקירה", שמבוסס על אירועי "צעקה", ומוצאים את עצמם באולם מלא באנשים שעוטים את התחפושת הידועה לשמצה. רק חבל שאחד מהם בחר בשניהם כדי להתחיל סדרת רציחות חדשה.
בעוד שסצנת הפתיחה של הסרט הראשון עוסקת בקורבן אחד במקום מבודד ומרוחק, כאן קורה ההפך הגמור: הרציחות מתרחשות לעיני עשרות אנשים, שבמקום לעזור לפינקט המדממת והבוכייה (אפס כבר מצא את מותו בשירותים) זועקים בשמחה ובעונג בזמן שהם חושבים שמדובר בגימיק משעשע. גוסטפייס דוקר את פינקט פעם אחר פעם בזמן שהיא מנסה לברוח ממנו, כשבסרט בתוך הסרט רואים שיחזור של הסצנה עם ברימור, הפעם בגילומה של הת'ר גרהאם.
רק כשמורין מייללת מכאב וקורסת על הבמה – האולם משתתק כשמחלחלת ההבנה מה קרה כאן כרגע.
ועוד כמה רגעים שחייבים לציין: טלוויזיה נופלת על סטו (מת'יו לילארד, אחד מאלה שטרנטינו לא נמנה על מעריציו) ומחשמלת אותו למוות ב"צעקה" (לכאורה, מכיוון שיש מעריצים המתעקשים בתוקף שהוא שרד); פארקר פוסי מגלמת ב"צעקה 3" את ג'ניפר ג'ולי, שמגלמת את גייל בסרט "דקירה 3" ונרצחת מאחורי קיר של מראות; ואניקה קאיוקו מנסה להימלט דרך סולם גבוה מעל סמטה, אבל גוסטפייס מצליח להפיל אותה אל מותה ב"צעקה 6".
הרצח החביב עליכם לא ברשימה? מוזמנים לספר לנו בתגובות.
