בחירות 1999, זוכרים? רבים מכם ומכן עוד לא נולדו אז. בנימין נתניהו נאם מול אוהדיו שהצטרפו אליו במקהלה - "הם מפחדים! הם מפחדים!! הם מ-פ-ח-דים!!!".
ואכן פחדנו. פחדנו מאובדן דרך, מפופוליזם, מחיסול הדמוקרטיה, מדיקטטורה, מלאומנות, מגזענות, מזילות חיי אדם, מהפקרת חיי אדם, מהקרבת חיי אדם, מאופורטוניסטים, מנבלים ברשות התורה: "המכשילים רבים בתורה באומרם שכל העושה רע טוב בעיני אדוני ובהם הוא חפץ…" (מלאכי). פחדנו מאובדן המוסר, מחזרה לשלטון הכוח, לברבריות.
ב-2010 התפרצו איתמר בן גביר ומיכאל בן ארי להצגה בקאמרי ופוצצו אותה בצעקות נגד השמאל. אף אחד לא זז מכסאו, אף אחד לא פצה פה. לאמנים, לאנשי רוח ולאינטלקטואלים אין זכות להתבטא, כי זאת לא זכות - זאת חובה! אוי להם אם ישבו בצד ולא יזעקו נגד הזוועה האנושית המתרחשת מול עיניהם.
אם למי שלא נלחם בעזה אסור לקרוא להפסקת המלחמה והחזרת כל החטופים, אז למי שלא נלחם בעזה - ועל פי כמה וכמה לא שרת בצבא - אסור לשלוח חיילים למלחמה.
למי שטוען שאנחנו קוראים להפסקת המלחמה והחזרת החטופים מתוך "מוסר מעוות" רק כדי "להתחבב על הקהל שלנו", נשיב שהוא פועל מתוך עיוורון לצורך נקמה, מעוות את מוסר המלחמה היהודי - המקדש את החיים ומצווה על החזרת שבויים, רק כדי להמשיך להתחבב על הקהל שלו שבבחירות האחרונות היה גדול יותר.
כתבות נוספות בנושא:
היום, אנחנו כישראלים וכיהודים עומדים בפני שאלה גדולה, וכל זאת כי בחרנו לשאת ולהנחיל לעולם את הבשורה הרוחנית-מוסרית. במהלך ההיסטוריה נכשלנו פעמיים. 2,000 שנה בגלות, עשינו זאת בתקופות קשות ואפלות מול אכזריות ברברית ויכולנו. אם ניכשל הפעם ומדינת ישראל תהפוך להיות מדינה קפיטליסטית המתקיימת רק על החרב, אפשר לעבור לחיות במדינות אחרות כשאר העמים.
אין שמאל בארץ. יש ימין וימין קיצוני. השימוש במושגים "שמאל" ו"ימין" הוא מיושן, ומשרת את הפוליטיקאים כדי לשמר את מעמדם. כי הפעם הם אלה שמפחדים - הם מפחדים מהיום שאחרי, הם מפחדים ממשפט ההיסטוריה, ממשפט העם. לכן הם מצופפים שורות, הולכים כסומאים אחרי הנהגה שלוקחת אותנו לתהום.
