לפי הנתונים באתר הספרייה הלאומית, בשנה ממוצעת יוצאים לאור בארץ מעל אלף ספרי ילדים ונוער. בואו נחזור על זה רגע. מעל אלף ספרי ילדים ונוער חדשים בשנה. בחשבון גס, כשמונים ספרים בחודש. מתוכם כ-65% ספרי מקור, כלומר, ספרים שנכתבו, אויירו, נערכו ועוצבו בארץ. אז איך אפשר לבחור איזה ספר לקנות? האם את הקלאסיקות עליהן גדלנו, או דווקא ספרים עכשוויים ומדוברים? הספרייה הביתית היא נכס לכל המשפחה, לכן יש להתייחס אליה בכובד ראש. אני דוגלת בשילוב בין עבר להווה, בהתאם להעדפות האישיות שלנו ושל הילדים.
בגיל הרך, כשההורים נותנים את הטון, זהו זמן נהדר לאפשר לספרות להעשיר את השפה, ללמד מצלול וקצב, לספר על העולם שסביב, לתווך מצבים חברתיים ואתגרים יומיומיים, ואפילו טיפ-טיפה לחנך. ככל שהילדים גדלים אפשר לכוון אותם בעדינות לספרים שאנו רואים לנכון שיקראו. לטעמי, המבחן שכל ספר ילדים טוב צריך לעבור הוא שהמבוגר המקריא ייהנה ממנו לא פחות מהילד. אין זה אומר שהטקסט צריך לעבור מעל לראשם של הטף ויקרוץ להורים, ממש לא, אבל אם אנחנו נהנים להקריא את הסיפור, מתענגים על השפה ומתפעלים מהאיורים, ורוצים לקרוא בו שוב (ושוב) – כנראה שמדובר ביצירה הראויה להצטרף לספריה הביתית.

עטיפת הספרעטיפת הספר
עטיפת הספר
(הוצאת הקיבוץ המאוחד)

מעשה בארנב ובזנב

מאת: ע. הלל | איורים: ליאת יניב אופק |הוצאת הקיבוץ המאוחד | 2019
הנה דוגמה מוצלחת ליצירה המשלבת ישן עם חדש. זהו סיפור-שיר קלאסי, מתוק ומתנגן על האוזן מאת ע. הלל, שקיבל אריזה חדשה ומהודרת בצורת ספר קרטון לפעוטות, בליווי איורים נהדרים של ליאת יניב אופק. מסופר על ארנב שקם בבוקר ולא מצא את הזנב, חיפש כה וכה ולבסוף כשהתיישב גילה שהזנב היה שם כל הזמן. כל ילד מכיר את הסיטואציה בה הוא לא מוצא חפץ אהוב, חושב שהוא נעלם, לפעמים מאשים בכך מישהו אחר, מחפש אותו באובססיביות (אולי תוך כדי צרחות) ולבסוף מגלה שזה היה מתחת לאף שלו. את ע. הלל אין צורך להציג, הוא ידוע ביצירותיו המשלבות שאלות קיומיות עם הומור ואף נונסנס, וגם כאן הוא הצליח לזקק בעיה מהחיים לתוך סיפורון המעלה חיוך על פני שומעיו.
הפעוטות המקשיבים לסיפור יחושו הזדהות מידית עם הארנב, בעוד ההורים יחייכו בהבנה. הפעוטות יקשיבו במתח קל (מי גנב את הזנב?), וההורים ייהנו לגלגל את השפה והחרוזים על הלשון. הפעוטות יתבוננו באיורים הנאיביים והצבעוניים בעניין רב, וההורים יפרשו להם כמה מילים (״מזנון״, ״נואש״). בסוף הסיפור כולם יתחבקו, ויתחילו לקרוא מההתחלה.
שורה לציטוט: ״מרוב גיל ודיצה / הארנב קפץ קפיצה - / עם זנבו אשר נמצא".
מתאים לגילאי 4-1.
עטיפת הספרעטיפת הספר
עטיפת הספר
(הוצאת אגם)

זרובבל וזלפה

מאת: רונית חכם | איורים: ענת ורשבסקי | הוצאת אגם ילדות | 2019
"זרובבל וזלפה" הוא ספר משעשע המשלב בין סיפור פרוע המותח את גבולות המציאות לבין מסר חינוכי המתחבא יפה בסופו. זוהי הרפתקה נוספת מבית היוצר של רונית חכם, שהצעידה את חמש המכשפות לטיול כמעט בכל בית בישראל, ושל המאיירת ענת ורשבסקי, שעשתה פה עבודה מצוינת בשילוב איורים סוריאליסטיים וצבעוניים עם הטיפוגרפיה. כבר מבחוץ אפשר לחזות את הקרב שיתחולל בין דפי הספר – הכריכה זוהרת בצבעי היסוד - רקע בצהוב, עליה שתי דמויות לבושות אדום וכחול, ונדמה כי הם רבים על כותרת הספר שביניהם. השמות – זרובבל וזלפה – מבטיחים כי מדובר בסיפור פרוע ומלא עזוז.
זרובבל וזלפה הם שכנים שנוהגים לריב על כל שטות ולהחליף מהלומות מילוליות בעלות גוון משעשע, להנאת קהל השומעים. כאשר הם נסחפים ומגזימים, גם הם עצמם גדלים ומשתנים לכל הכיוונים – מתארכים לגובה עד שראשם נוגע בעננים, מתכווצים לגובה של חיפושית או נמתחים לרוחב וכמעט נקרעים, ואז שניהם מבינים שהגזימו ועוצרים לרגע להתבונן על העולם מזווית אחרת. כשהם גבוהים הם רואים את העיר הקטנה עם המכוניות והאנשים הפצפונים. בגובה הדשא הם מוצאים זכוכית צבעונית. כשהם נמתחים וכמעט נקרעים ברור לשניהם שצריך להפסיק עם זה, ואז הם מחליטים להגיד ביחד "אחת-שתיים-שלוש-מפסיקים!" האם זרובבל וזלפה הפסיקו מאז לריב? לא (סליחה על הספוילר), אבל כשהם מרגישים שנסחפו הם מצליחים להפסיק בעזרת טריק מיוחד שהמציאו. רוח השטות השורה על הספר מתחילתו ועד סופו מתעצמת ומקבלת חיים משלה הודות לאיורים הנהדרים והמוגזמים, ובזכות כל אלו אפשר לבלוע בהנאה את המסר, שאם מגזימים בריב או וויכוח, אפשר לעצור ולנוח.
שורה לציטוט: ״וְאַת טלפון שמישהו דרך עליו, קפץ עליו וזרק מהחלון של הקומה האחרונה!״
מתאים לגילאי 6-3.

עטיפת הספרעטיפת הספר
עטיפת הספר
(הוצאת כתר)

24 קסמים ועוגה

מאת: אורית קוּריצקי | איורים: רונה מור | הוצאת כתר | 2019
השלווה בחייהם של תושבי עיירה מנומנמת מופרת כאשר גיבור הספר, בועז, מתחיל לחשוד שמשהו מסריח מתרחש מתחת לאפו. בועז, שהתייתם מאביו כשהיה תינוק ושאימו עובדת שעות ארוכות בבית החולים, הולך בכל יום אחרי הלימודים אל חנות הקסמים של דודו, המכונה ״אברי קדברא״, אוכל איתו פלאפל וחולם לרשת את מקומו. אפילו יש לו כבר שם במה: ״בוזי קרבוזי״. כאשר בכל יום שלישי הדוד נעלם מהחנות בתירוצים שונים, בועז יוצא לחקירה כנגד כל הסיכויים, ביחד עם אלה, ילדה חדשה שעלתה מהונגריה וחולקת איתו את החיבה לעולם הקסם והמסתורין. בעלילה קולחת וקצבית אנחנו נשאבים לחיי העיירה והבריונים המטילים עליהם את אימתם, ונהנים לפענח את התעלומה ביחד עם בועז ואלה, אשר מפצחים אותה באומץ וביצירתיות. הספר בנוי מפרקים בעלי שמות קסומים הנפתחים בדף הסבר מאויר, אשר כביכול מלמד קסם הקשור לאותו הפרק. מעבר לאיורים היפהפיים בשחור-לבן וההסברים, המחברת מוסיפה עניין ועומק לסיפור, עם שמות מסתוריים כמו ״המפלים הסיניים״ או ״הקסם של קונפוציוס״. במהלך הסיפור אנו מתוודעים לעולם הקסם האמיתי, כלומר, אחיזת עיניים (להבדיל מעולמות קסומים ופנטסטיים הנפוצים בספרי ילדים כמו פטריות ביער האסור), ולומדים להבדיל בין שקרים לבנים ושחורים.
״24 קסמים ועוגה״ הוא ספר בלשי מקורי ורב-רבדים, אשר מנער את האבק מעל דעות קדומות, מבוגרים פסיביים וקשיי יום, יתמות והגירה. אינני יודעת למה ההוצאה בחרה לנקד את הטקסט - לטעמי הוא מתאים לילדי כיתות ד׳-ו׳, כיוון שהתכנים והדמויות מורכבים. בכל מקרה, זהו ספר שכין לקחת לידיים, וקל לשקוע בקריאה.
שורה לציטוט: ״עזבתי לכמה חודשים, ותראה מה נהיה ממך – גיבור על!״
מתאים לגילאי 12-9.
מיה מיטב היא סופרת לילדים ולנוער. ספריה ראו אור בהוצאות כתר ודני ספרים.