בזמן שהוא מופיע בהצגה, מאיר תמם הבחין במשהו שהפריע לו בקהל. כל הילדים ישבו בחבורות, בעוד ילד אחד ישב לבדו. המחשבה על כך הטרידה אותו גם בעודו מקריא את השורות שלו.
כשהגיע הרגע בהצגה שבו מזמינים ילדים מהקהל לבמה, תמם קרא לאותו ילד בודד. "החלטתי שאני הופך אותו לכוכב של הכיתה", הוא מספר בריאיון למגזין סוף השבוע של ynet, "אמרתי לו 'אתה'. הוא שאל, 'אני?', אמרתי לו 'כן, כן, אתה. בוא מהר. אתה שחקן הכדורגל הכי טוב בכיתה, בוא לבמה'. התחלתי לשחק איתו מסירות לעיני כולם, סיימנו את המופע ופתאום אני רואה שכל הבנים של השכבה רצים אליו, לא אלינו השחקנים. כולם היו איתו ופתאום הוא הפך למשהו, למישהו. רק לפני כמה דקות הוא ישב לבד".
מה זה עשה לך?
"כשיצאתי מבית הספר, המנהלת ניגשה אליי. היא אמרה לי שהילד הזה מנודה חברתית. 'אתה יודע מה עשית לו?. זאת הפעם הראשונה שאני רואה שמשחקים איתו'. מבחינתי אני את שלי עשיתי".
תמם (42) כפי שניתן להבין מהסיפור הוא אדם רגיש ובעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. "אני בטוח שראיתי דברים בעבר שגרמו לי להתייחס לילד הזה אחרת, אבל אני לא יודע על מה בדיוק לשים את האצבע".
אתה בטח יודע שיש מחיר שמשלמים על אינטליגנציה רגשית גבוה.
"אני חושב שאני אדם נורא רגיש. כשאני רואה סיטואציות של ילדים שלא יודעים לבקש עזרה - זה גורם לי לבכות. אנחנו מריצים את 'אל עצמי' של גלילה רון פדר. לפני ההצגות אני אוהב לשבת עם המורות ולשמוע מהן. לפני אחת ההצגות, מורה ניגשה אליי וסיפרה לי שיש לאחד הילדים יום הולדת היום. מבחינתי היה לי ברור שאני חוגג לו על הבמה. מה זה ייקח ממני, עוד עשר דקות? כשנגמרה ההצגה חגגנו לילד והוא היה מאושר עד הגג".
תמם, מאמין בעשיית הטוב - לא כדי לקבל בחזרה. הוא בורח מעימותים ומגדיר את עצמו כאיש אמיתי של שלום, בלי מריבות ובלי ויכוחים. "זה לא עושה לי טוב", הוא אומר.
אבל לפעמים גם מבלי שתיכנן לקבל בחזרה, לגורל יש את הדרכים לעשות זאת בעצמו. כך קרה כשהסוכנת שלו לשעבר התקשרה כדי לספר לו שקיבל תפקיד קטן בסדרה גדולה (תמם מעדיף שלא לגלות באיזו סדרה מדובר על מנת שלא לחשוף פרטים על הילד המנודה). הסוכנת מבחינתה העדיפה שיוותר על התפקיד. "עברת דרך ארוכה, אתה כבר לא שם בתפקידים הקטנים", היא אמרה לו, אבל הוא התעקש לקחת את התפקיד בכל זאת. "אין אצלי אגו", הוא מסביר.
תמם אכן השתתף בהפקה ההיא ושיחת טלפון שגרתית לכאורה, שביצע במהלך העבודה על הסדרה התבררה כדרמטית. תמם הקשר למפיקה כדי לטפל בעניינים טכניים. "אמרתי לה 'היי זה מאיר תמם'", היא הייתה המומה ולא הבנתי למה. "אתה יודע כמה זמן אני מחפשת אותך? זוכר שחגגת לילד יום הולדת על הבמה? אני אמא שלו. אתה לא מבין כמה אני מודה לך - וטוב שהתקשרת כי זו הזדמנות לומר לך שאחרי התפקיד הקטן בעונה הראשונה, קיבלת תפקיד גדול לעונה השנייה".
עשית טוב קיבלת טוב.
"בסוף הדברים האלה הם מה שנשאר מאיתנו. יש לנו כוח ואנחנו צריכים להשתמש בו לטובה. אנחנו נמצאים בתקופה ששומעים כל הזמן על חרמות וסיפורים קשים שילדים עוברים. מבחינתי זה קודש הקודשים ואם אני יכול לעזור במשהו - עשיתי את שלי".
"יש שחקנים שמתאהבים במחמאות"
תמם נמצא בתעשייה כבר למעלה מעשור. הוא ידוע גם כאחיו הקטן של השחקן המפורסם עמוס תמם, אבל הרזומה שלו עומד בזכות עצמו: "החיים הם תקופה קשה", "חוליגנים", "עד שהמוות יפריד בינינו", "בני מצווה", "מבצע הביפרים", לאחרונה ממש מונה למנחה הגרלת הלוטו ("זה מרגש אותי ומשמח אותי מאוד") והוא מופיע בהצגת התיאטרון "צ'רלי וחצי" שבה הוא נכנס לנעליו הענקיות של יהודה בארקן ז"ל, בתפקידו של צ'רלי.
"בבית שלנו גדלתי על צ'רלי, זה הדבר היחיד שהיה לנו בבית", הוא נזכר, "יהודה בארקן הוא נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית, זה כבוד מאוד גדול בשבילי לשחק דמות שלו. אני גדלתי עליו ועל מה שהוא עשה".
קשה להיכנס לנעליים שלו. זה מלחיץ?
"המטרה שלי היא לא לחקות את יהודה בתפקיד הזה, אלא להתחבר לרוח שלו, להביא את הקצב ואת הלב שהוא הביא. מבחינתי אם אשאיר קצת מהאור שהוא הביא, זה הדבר החשוב".
במקור תמם היה אמור לגלם במקביל את התפקיד עם עומר חזן, אך זה עזב בגלל הקפדתו על שמירת נגיעה שאינה מתיישבת עם סצנת נשיקה הקיימת בהצגה עם טיילור מלכוב. "התחלנו חזרות ביחד, עברנו תהליך יפה וכיפי. לצערי הרב זה לא יצא לפועל, אני אוהב את עומר, הוא בחור מהמם והצטערתי שעזב".
אתה בעצמך בחור מאמין נכון?
"מאוד, אני מתפלל כבל יום והולך לשיעורי תורה עם אביב אלוש, דני שטג וישראל אטיאס בכל יום ראשון".
היית מוותר על תפקיד בגלל הדת?
"אני לא יודע, אני עוד לא שם כדי לדעת. בהצגה הזאת ספציפית יש לי נשיקה עם טיילור. אני מאוד נהנה מהעשייה הזאת, אנחנו נכנסים עכשיו לקצב גבוה בשלושה-ארבעה חודשים הקרובים, הרבה הצגות בכל שבוע".
את ההצגה מביים אילן רוזנפלד שזכור בין היתר מתפקידי המשחק שלו בסדרת הילדים המיתולוגית "הפיג'מות". "הוא איש מדהים ובמאי עם לב ענק", אומר תמם, "אחרי שעומר עזב, אילן אמר לי 'קח את המושכות, תוביל אתה, אני סומך עליך'. הוא אמר לי 'תן לקהל להיות חלק, לדוגמא כשמגיעים ל'מי מתעסק זה מיקו', תן להם להגיד קודם'. הקהל יודע שהוא בא לקלאסיקה ישראלית והוא לגמרי פעיל בהצגה".
את הלימודים בבית הספר למשחק שלו הוא סיים לפני 15 שנה, שם הוא גם החליט להשאיר את האגו שלו, "כי מי צריך אותו, הוא רק פוגע", אומר תמם ונזכר במקרה מהשבוע שעבר. "סיימנו הצגה ובאו אליי זוג צעירים להודות לי על ההצגה. הודיתי להם בחזרה והחבר שהיה איתי התגאה - 'תראה איזה יופי, עפים עליך'. איך שהוא אמר את זה הפניתי אותם די מהר לבחור השני שמשחק איתי בהצגה".
למה? זה הביך אותך?
"לא הביך. אני רוצה לדעת שאנשים נהנו מההצגה. ברגע שבאים אלי, זה עושה לי את זה ואני מוחמא מאוד, אבל אני לא רוצה שייצא מצב שיעלה לי מהמחמאות. חשוב מאוד להישאר עם רגליים על הקרקע. אני רואה שחקנים שמתאהבים במחמאות וזה קצת עולה להם".
תמם ידע שמיד אחר כך תגיע השאלה - למי הוא התכוון. וכיאה לאיש שמעיד על עצמו שהוא לא מחפש מלחמות, הגיעה ההסתייגות. "אני אספר לך סיפור יותר יפה שקרה מאחורי הקלעים באחת מההצגות ששיחקתי בהן. עשינו חזרות, קיבלנו את האוכל והתיישבנו לאכול. התברר שאחד מהשחקנים לא קיבל את המנה שלו. הכוכב הראשי, שאני לא יודע אם הוא רוצה שאספר את זה, קרא לכולם להפסיק לאכול ואמר שאף אחד לא נוגע באוכל עד שהשחקן מקבל את המנה שלו. כולנו ארזנו את האוכל, המשכנו בחזרות עוד איזה 40 דקות עד שהגיע לו האוכל. כשאתה נכנס לקאסט אתה מוותר על האגו, אתה שווה בין שווים. כמו משפחה".
"אין לי בעיה שיגידו שאני פראייר, אני בן 42, לא אכפת לי מה יגידו. רוצים להגיד שאני לא נחשב? שיגידו. אני אומר לך את הדברים האלה כי אני באמת מאמין בזה. כשאני שומע מלחמות ומריבות, אני לוקח את הרגליים ובורח"
אתה באמת מאמין שעולם השואוביז הוא כמו משפחה? אני אתן לך רק דוגמא אחת מעולם הקולנוע, אחרי הטקס של משרד התרבות, ראינו שם מאבקים פנימיים בשם האג'נדה.
"אני לא איש פוליטי. אני שומע את כל החיכוכים. לדעתי אין בכלל ימין או שמאל, זו הגדרה שנועדה כדי לפלג אותנו. שני הצדדים אוהבים את המדינה. המטרה שלי היא לגרום לכולם להיות ביחד. אני סיימתי להיות צודק, אני רוצה להיות חכם".
מתי סיימת להיות צודק?
"מגיל קטן, כשאני שומע מריבות וויכוחים, אני לא נמצא באותו מקום. אני לוקח את הרגליים והולך".
יכול להיות שאתה לא יודע לעמוד על שלך?
"כדי שאעיר למישהו שמשהו מפריע לי - זה צריך להיות קיצוני. אמרתי לך, אני לא נכנס לעימותים ולא רב. גם אם תגיד לי שמישהו ליכלך עלי, אני אגיד סבבה ואמשיך הלאה. אין לי בעיה גם שיגידו שאני פראייר, אני בן 42, לא אכפת לי מה יגידו. רוצים להגיד שאני לא נחשב? שיגידו. אני אומר לך את הדברים האלה כי אני באמת מאמין בזה. כשאני שומע מלחמות ומריבות, אני לוקח את הרגליים ובורח. זה עושה לי 'ראמה' בלב".
מתי היה העימות האחרון שלך שאתה זוכר?
"עימות משמעותי? בצבא. הייתי במחסום ארז וחבר שלי התחיל לקלל אותי, עוד לא הבנתי מה קורה פתאום אני מקבל את הנשק שלו לפנים שלי והגבתי, אבל יש הבדל מהותי בין להעליב אותי מילולית לבין פגיעה פיזית. בפנים שלי תגיד לי מה שאתה רוצה, זה אני כבר במבחן שלי מול עצמי מתי אני יכול להבליג ומתי לא. אבל ברמה הפיזית? אני מתאמן בחדר כושר ארבע פעמים בשבוע. אם בא למישהו לנסות אותי (צוחק)".
"אני מריח את הכוונות של הנשים שאני יוצא איתן"
תמם נולד ברמלה, יש לו חמישה אחים, ומבחינתו המשפחה היא הכל - הרבה מעבר למקצוע שהוא כל כך אוהב. אבל את הקן המשפחתי הפרטי שלו הוא עדיין לא הצליח להקים.
"לפני חודשיים יצאתי עם מישהי לדייט היה מהמם, פעם-פעמיים שלחתי לה הודעה. ראיתי שרק אני אקטיבי והיא לא הייתה חלק מהדבר. פעם אחת אמרתי, לא אשלח הודעה. ומה נראה לך שקרה? היא לא שלחה בעצמה. זהו, נגמר. אני לא מאפשר למרוח אותי"
מבאס אותך שאתה רווק עדיין?
"מי שיגיד לך שנעים וכיף לו להיות רווק הוא שקרן, בטח בגיל 42. כולם רוצים זוגיות ואהבה וכולם רוצים לשתף את בת הזוג בסוף היום. כולם מחפשים את הפרטנר. מבאס אותי, כן. הלב שלי פתוח ורוצה זוגיות ואהבה ונראה לי שבשנים האחרונות הבנתי מה נכון לי".
מה נכון לך?
"מישהי שתהיה בערכים שלי. מישהי שאני אהיה איתה וארגיש בית. אני לא מחפש אטרקציות. הלב שלי הוא משהו נורא חשוב. הוא תמיד פתוח והוא תמיד שם בשביל הדבר הזה".
מתי הבנת מה אתה מחפש?
"לפני שנתיים הייתי במערכת יחסים, שמההתחלה הרגשתי שהיא לא נכונה לי. הרגשתי שאני עוד דבר מבחינת סדרי העדיפויות שלה ולא נמצא במקום שאני ראוי לו. אחרי ארבעה חודשים הבנתי שאני לא מקבל את מה שמגיע לי. אף אחת לא עושה לי טובה שאני איתה ואני לא עושה טובה לאף אחת שהיא איתי. לקחו אותי כמובן מאליו כי אני לא משחק משחקים"
מה שינית מאז?
"מאז אני יודע טוב מאוד מה הכוונות של הנשים שאני יוצא איתן. אני אפילו מריח אותן. אני לא מאמין בתהליכים, לתת חודש-חודשיים הזדמנות ולראות מה יקרה. לפני חודשיים יצאתי עם מישהי לדייט היה מהמם, פעם-פעמיים שלחתי לה הודעה. ראיתי שרק אני אקטיבי והיא לא הייתה חלק מהדבר. פעם אחת אמרתי, לא אשלח הודעה. ומה נראה לך שקרה? היא לא שלחה בעצמה. זהו, נגמר. אני לא מאפשר למרוח אותי. בזוגיות אתה פותח את הלב, כשאני מכניס מישהי ללב יהיה קשה מאוד להוציא אותה. כשאני מתחיל מערכת יחסים ויוצא עם מישהי חודש-חודשיים, אני ישר אומר שיש לי חברה. אני בנצי (הדמות מאסקימו לימון, ר.ב). אני חי בתל אביב אבל הכי לא תל אביב שתכיר. אין לי עניין במשחקים".
איפה אתה מחפש נשים?
"אני מכיר רק דרך חברים וכמובן באינסטגרם, זה עמוד היכרויות מבחינתי. אני לא יוצא למועדונים. אני גר בתל אביב 11 שנים, הייתי במועדון פעם אחת לפני שנתיים".
מה הדיל ברייקר שלך?
"ערכים. זוכר שדיברנו על הדת? אז זה".
אם תכיר מישהי שלא אוכלת כשר?
"זה מאתגר, אני לא אשלול. אני מאמין שהרבה דברים שאני אעשה, היא גם לא תאהב אז מוצאים איזונים. ערכים ומסורת זה מאוד חשוב לי. מהשיחות שיש לי עם חברים, שלא שומרים ולא מאמינים כמו שאני מאמין, כשאני מדבר איתם על קידוש ביום שישי יש להם ניצוץ בעיניים".
אתה מאמין שעברנו ריאיון שלם בלי לדבר על עמוס?
"עדיין צריך? לא עברנו את השלב הזה?".
עובדה שלא דיברנו. אבל הנה שאלה אחת, תיאורטית. אם אתה מקבל תפקיד גדול על חשבונו של עמוס שזה תפקיד חלומותיו. אתה מוותר לו?
"ברור! אני אמחק את המקצוע בשביל המשפחה שלי. אני זה הם - והם זה אני. נראה לך שאקח מאחי את חלום חייו? אני מיד מוותר ואומר להפקה שהוא יותר מתאים. אני גם יודע שזה יהיה הפוך ואם עמוס יידע שזה תפקיד חלומותיי והוא יוותר בלי לעדכן אותי. המשפחה והאחים שלי - זה הלב שלי".
