לשושיק שני יש המון סיבות להיות נוסטלגית, עם קריירה מפוארת על המסך הקטן, המסך הגדול ועל הבמה, הזוגיות עם אריק לביא - מגדולי המוזיקאים שידעה המדינה, והפיכתה לקול שמוכר בכל בית בזכות קלטות הילדים המצליחות שלה. אבל אם תשאלו אותה, היא מעדיפה להתמקד דווקא בכאן ועכשיו. "אני לא נטפלת לעבר ונצמדת אליו, כי אז נוסטלגיה הופכת למשהו של רחמים עצמיים ובכי, שאומרים 'הו, פעם היה נהדר ועכשיו לא'. אין לי דברים כאלה, אני מתקדמת הלאה. אני לא חיה את העבר". צפו בסרטון:
שושיק שני | דור הזהב
(צילום: ירון שרון)
ובכל זאת, גם בגיל 88, כשהיא יושבת בסלון הבית התל-אביבי שלה ושל לביא המנוח, היא יכולה לדקלם בקלות את התפקיד הראשון שעשתה בחיים, כנערה מתבגרת. "זו שורה אחת ממחזה שהייתי בו סטטיסטית (ניצבת, א"ח). אורנה פורת שיחקה את ז'אן דארק ולי היה תפקיד של ילד: 'גברתי, גברתי! הרוח, היא שינתה את כיוונה'", היא משחזרת כאילו זה היה אתמול.
"עליתי על הבמה כבר בבית ספר היסודי", היא נזכרת. "ארגנתי שם חוגים דרמטיים, ומגיל צעיר מאוד היה בי את הרצון להיות שחקנית. אמא שלי גם טיפחה את זה כי היא בעצמה הייתה שחקנית מתוסכלת שברחה מהנאצים בגרמניה. לפני זה היא הייתה בתיאטרון של צעירים, וכשהגיעה ארצה היא כמובן לא ידעה את השפה".
אחד משיאי הקריירה של שני היה במחזמר "עוץ לי גוץ לי" בקאמרי, שרץ משנות ה-60 ועד היום ונחשב להפקה שרצה הכי הרבה שנים בישראל. אבל שני, שהייתה בקאסט המקורי יחד עם בעלה, מודה שהם לא דמיינו מעולם שזכך היא תצליח. "בחזרות לא הבנו כלום, אבל בחזרה הגנרלית - כשגם אברהם שלונסקי (מחזאי ההצגה, א"ח) היה וכל המנהלים - פתאום שמענו כאלו מחיאות כפיים, והבנו שיש לנו הצלחה ביד. בשלב החזרות חשבנו 'מה זה צריך להיות?', גם העברית הזאת של שלונסקי, שהייתה גבוהה".
6 צפייה בגלריה
"אני לא נטפלת לעבר ונצמדת אליו, אני מתקדמת הלאה". רבקה זוהר ושושיק שני, ומאחוריהן רבקה מיכאלי
(צילום: שאול גולן)
על אף הכישרון ואהבת הקהל, שני מעידה כי היא מרגישה יותר בנוח מול המצלמה מאשר על במה, ואפשר למנות ברזומה שלה שלל סרטים מצליחים, כמו "חור בלבנה" של אורי זוהר, "סוסעץ" או "לצוד פילים". בשל כך, לקחה לפני כ-30 שנה החלטה לא לחזור לבמות. "ההחלטה התקבלה בגרמניה, שיחקנו שם הרבה. פתאום אמרתי, 'כשאני חוזרת ארצה - אני גמרתי עם תיאטרון'. זה לא שימח אותי יותר, ואת לא יכולה לעשות עבודה שלא משמחת אותך. אין לזה תוצאה טובה".
את עדיין שלמה עם ההחלטה הזאת?
"בהחלט. אני לא רואה את עצמי היום מקפצת על במות. בעלי אמר לי, 'את מאוד מוכשרת, אבל את לא מתאימה למקצוע'. יש שחקנים שאומרים 'אני רוצה למות על הבמה' - זה לא המקרה שלי. אני פשוט גם לא הייתי צריכה יותר מחיאות כפיים, וברגע שאין את הרצון הזה - אז מה אתה מחפש שם?", היא אומרת וגם מודה על כך שבנותיה לא פנו למקצוע הזה: "זה מקצוע לא קל, צריך בשבילו אגו. אני עבדתי כל חיי להסיר את האגו שלי, וזו העבודה שלי גם כיום".
לאחר שירדה מהבמות, בשנותיו האחרונות של לביא היא שימשה כמנהלת שלו, וזאת מבחינתה אחת מהגאוות הגדולות ביותר שלה. גם כמעט 20 שנה אחרי שנפטר, החיים המשותפים עימו הם חלק גדול מחייה - אם זה בתקליטיו ובאלבומיו שממלאים את הבית, התמונות שלהם יחד, וכמובן הבנות והנכדים שהיא כל כך אוהבת. "התאמנו כמו כפפה ליד. גם ההצלחות הכי גדולות שלי [בקריירה] היו ההצגות עם בעלי", היא אומרת ומתכוונת ל"הו הו יוליה" ו"הוא והיא", שכתב אפרים קישון ושנחשבו להצלחה ענקית גם בארץ וגם בגרמניה.
הכרתם כשהיית בת 17. את זוכרת את המפגש הראשון שלכם?
"הייתי אז בתיאטרון הנוער של [אליעזר] אנסקי ואריק היה שחקן בקאמרי, כשהיה בינינו הבדל של שמונה שנים. באתי יום אחד לחפש את אנסקי בקאמרי והיו שם דלתות ברזל כאלה, אז דפקתי ופתאום פתח לי את הדלת בחור בלונדיני מתולתל ואמר: 'מה את רוצה פה, ילדה?'. אמרתי לו 'אני מחפשת את אנסקי', והוא ענה 'אין פה שום אנסקי', וטרק לי את הדלת בפרצוף. זה היה המפגש הראשון שלי עם אריק. ואז כשהתחלתי ללמוד בבית הספר של הקאמרי, הוא היה שם בשנה ג' ואני בשנה א' וזיהיתי אותו, ומפה התחיל הרומן".
זה היה סיפור אהבה שכל המדינה הייתה מעורבת בו - לטוב וגם לרע. איך זה היה לחיות ככה?
"אורי זוהר היה אומר עלינו שאנחנו ההצגה הכי טובה בארץ. בגלל כל מיני מריבות וכל מיני השלמות - הכול היה בחוץ, בכסית. בכלל, כל העולם הזה היה בחוץ לגמרי - של כל מיני, כמו אלתרמן עם רחל מרכוס וצילה בינדר, שהייתה המאהבת שלו. הכול היה בחוץ, התיאטרון היה בחוץ, החיים היו תיאטרון. זה היה ככה אצל כולם אז, חלק מהחיים".
6 צפייה בגלריה
"אורי זוהר היה אומר עלינו שאנחנו ההצגה הכי טובה בארץ". שושיק שני ואריק לביא (משמאל) עם יהורם ואורנה גולדפרב
(צילום: שאול גולן)
את מתגעגעת אליו?
"אם אני אתגעגע אני אבכה כל היום. הוא איתי. 19 שנה הוא איתי. כל מה שאני עושה - הוא איתי".
שנה חדשה בפתח, מה את מאחלת למדינת ישראל?
"שישראל תחזור לעצמה. שיהיה שלום בינינו, שבין המחלוקות האלה האנשים ילמדו לאהוב אחד את השני. 'ואהבת לרעך כמוך' - זה מה שאני מאחלת להמשך, גם אחרי שכבר אני לא אימצא פה. 'ואהבת לרעך כמוך', משפט קטן. זהו". לכתבה המלאה - צפו בסרטון
צילום: יובל חן, וידאו: ירון שרון, איפור ושיער: ורד בדוסה, הפקה: זהר גליק, רז גרוס
