יש בזה היגיון כמעט מתבקש: ריאליטי שבו ארבע נשים מגיעות זו לחתונה של זו כדי לשפוט אותה, הצליח עוד לפני שידור הפרק הראשון לגרום למדינה שלמה לחרוץ את גורלה של אישה שהיא בכלל לא מכירה. משפט אחד מתוך הפרק הראשון בעונה השנייה של "ארבע חתונות" שאמרה דולב, אחת הכלות, ושובץ בפרומו, הרים על הרגליים את הרשתות החברתיות, טוקבקיסטים נסערים, את אנה ארונוב ואת אביגדור ליברמן. בקטע הקצרצר רואים אותה אומרת שהיא "לא אוהבת לשמוע רוסית" (טוב, גם האמהרית לא יצאה מקופחת) אמירה שהובילה להאשמות בגזענות, דרישה להסיר את הפרומו, להוריד את השאלטר, לשרוף את המועדון וכולם מכירים את ריטואל ההיעלבות, זה בנוהל.
נתחיל בדעה לא פופולרית: לא בטוח שיש פה סיפור כל כך גדול על גזענות. דולב אומרת שהיא לא אוהבת לשמוע שפות מסוימות. זה לא משפט אינטליגנטי במיוחד, לא רגיש במיוחד ולא משהו שהייתי מדפיסה על חולצה, אבל בין "אני לא יכולה לשמוע רוסית" ובין תורת גזע יש כמה תחנות בדרך.
השאלה היותר מעניינת, אחרי צפייה בפרק הראשון ששודר אתמול (ראשון) בכאן 11, היא לא למה האדם הזה אמר משהו מרגיז אלא למה כאן בחרו דווקא את המשפט הזה לפרומו? כי בפרק עצמו מתברר שדולב היא בדיוק החומר ממנו עשוי "ארבע חתונות" – היא לחוצה, שתלטנית, ביקורתית, בוטה (היא הצהירה שהחתונה שלה היא "חתונה של ערסים"), משוכנעת שהיא צודקת ומוכנה לחלוק את הדעה שלה עם כל מי שלא ביקש אותה. בריידזילה פר אקסלנס. בריאליטי כמו "ארבע חתונות" זה לא באג, זה הפיצ'ר.
מתוך "ארבע חתונות"
(באדיבות כאן 11)
הפרק הראשון (והמצחיק למדיי, אם אנחנו כבר ביקורתיים) מספק לא מעט אופציות אחרות שיכולות לשמש כפרובוקציה – כלה אחרת אמרה במפגש הראשון שהיא לא אוהבת מוזיקה מזרחית (זה גזעני, אגב?), החתן עצמו מתעקש שהשמלה של אשתו לעוד-רגע חושפנית מידי (שוביניזם? גבריות רעילה?), ובמהלכו מושמעת ביקורת בהחלט לא מובלעת על חמין (אשכנזופוביה?), אבל עורכי הפרומו בכל זאת הלכו על הרוסית, בחירה אומללה שקצת מתבהרת כשצופים בפרק עצמו: הדעה הזאת של דולב הגיעה מייד אחרי שהכלה הרוסיה בסבב סיפרה איך הרוסים קופצים לרחבת הריקודים בכל פעם שמושמע שיר ישראלי, ואת מניפסט האלכוהול שלה לאירועים מהסוג הזה ("לא הקאת – לא נהנית").
אז בתכלס מדובר בבחירה עצלה ממש של עורך (או עורכת, אני לא מפלה), שקיווה שנקבל ולו לרגע סוג של אווירת ביף – כלה רוסיה מדברת על רוסים, כלה אחרת אומרת שהיא לא יכולה לשמוע רוסית. בפועל אין להבטחה הזאת שום מימוש, שום קרב חתולות לא ניצת, אף זר פרחים לא מושלך בזעם. המשפט הזה של דולב לא הוצא מהקשרו, כפי שנהוג לומר. למעשה המקרה כמעט הפוך: העריכה המציאה לו הקשר. מה הוביל לאמירה של דולב על השפה הרוסית? האם התחקירנים של חברת ההפקה נוהגים לשאול את המתמודדים שלהם על חיבתם או טינתם לשפות כחלק מהתשאול? לעולם לא נדע כי גם הפרק עצמו לא מסביר. תעלומה.
מתוך "ארבע חתונות"
(צילום מסך, כאן 11)
האמירה הזאת חסרת ערך לחלוטין גם בתוך הפרק, להוציא את החיבור המאולץ לכלה שדיברה לפניה. זה חבל, כי דולב יכולה להיות בריידזילה מצוינת גם בלי לשנוא לשמוע רוסית. למעשה, אם צפיתם בפרק התוודעתם לעובדה שיש לה מספיק דעות גם על מוזיקה, אוכל והכוריאוגרפיה המדויקת מתחת לחופה. יותר מזה, יש לה סיפור מעניין – היא מתחתנת עם קראי, כלומר הטקס שלה שונה במהותו מהטקס הרגיל, אבל לך תריב עם קראים, כנראה שזה לא כל כך קל כמו שזה נשמע.
אני לא תמימה. הסערה שהציתה האמירה של דולב לא קרתה בוואקום, היא לוחצת על פצע ישן ורגיש בחברה הישראלית. עולים מרוסיה וממדינות ברה"מ לשעבר סוחבים איתם כבר כמה עשורים את העובדה שלא תמיד חיכו להם פה בזרועות פתוחות והם סבלו לא פעם מזלזול או השפלה. אבל במקרה הזה אין שום סיבה להפוך את הפצע לעלילה של הפרק.
מתוך "ארבע חתונות"
(צילום מסך, כאן 11)
ואולי זו הסיבה שהסערה הזאת קצת מפספסת את מה ש"ארבע חתונות" יכולה להיות - לא גזענות, לא אג'נדות גדולות, רק ריאליטי קטן ודי אכזרי על אחד הטקסים הכי גדולים בחיים של אנשים. היא ממילא עובדת על הקונטרסט הזה בין התחושה הלא מעוגנת במציאות אבל האמיתית לגמרי, שסידור הפרחים הוא הדבר הכי חשוב בעולם והעובדה שאנשים מבזבזים 200 אלף שקל שכנראה כבר לא יחזרו על מסיבה. שלוש כלות אחרות שמסתובבות עם פנקס ציונים רק עוזרות לזה להתפוצץ. אז בפעם הבאה שמישהו זורק גפרור בפרומו, באחריותו לוודא שהגפרור הזה מצית אש אמיתית ולא רק הולוגרמה של אש. בהתחשב ביקום שאנחנו חיים בו המינימום שמגיע לנו הוא ליהנות מריבים קטנוניים וחסרי משמעות, אחרת זאת לא באמת חתונה.
