בפסטיבל קאן 2024, בעוד דונלד טראמפ זמם לחזור לבית הלבן לכהונה שנייה, הוצג הסרט "המתמחה" שתיאר את תקופת "ההתלמדות" של טראמפ - השנים שבהן התעצבה אישיותו ובהן הפך לאיש נדל"ן בניו-יורק של שנות ה-70 וה-80.
"המתמחה" – טריילר
(צילום: באדיבות קולנוע לב)
"המתמחה" הצליח לחולל שערורייה, מהסוג שאוהבים בקאן, בגלל סצנה שבה טראמפ אונס את רעייתו הראשונה איוונה, אם שלושת ילדיו. בסצנה הטעונה טראמפ מכריז באוזניי איוונה שהוא לא נמשך אליה יותר, משליך אותה על הרצפה ושוכב איתה ללא הסכמתה.
חשוב לציין שב-1989, תוך כדי תהליך הגירושין, איוונה אכן הצהירה שטראמפ אנס אותה. אבל ב-2015, שבע שנים לפני מותה מדום לב, היא חזרה בה מהטענות נגד בעלה לשעבר.
למחרת הבכורה בקאן, עורכי הדין של טראמפ איימו בתביעה נגד המפיקים וגם נגד מפיציים עתידיים. "הזבל הזה הוא בדיה טהורה שמעוררת סנסציות על ידי שקרים שהופרכו זה מכבר", הכריז סטיבן צ'ונג, דובר קמפיין הבחירות של טראמפ לנשיאות, "מדובר בהתערבות בבחירות של האליטות ההוליוודיות, שיודעות שהנשיא טראמפ יגיע שוב לבית הלבן".
גלריה
טראמפ פחות חיבב. מריה בקלובה וסבסטיאן כאיוונה ודונלד טראמפ. מתוך "המתמחה"
(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)
גם טראמפ פרסם פוסט שבו אמר: "אשתי לשעבר, איוונה, הייתה אדם טוב ונפלא, והיה לי קשר מצוין איתה עד יום מותה. התסריטאי של הזבל הזה, גייב שרמן, הוא איש שפל וחסר כישרון, שכבר מזמן הוכח כלא אמין, והוא ידע את העובדה הזאת ובכל זאת בחר להתעלם".
הסקנדל העלה לכותרות את השחקנית מריה בקלובה, שגילמה את איוונה טראמפ. השחקנית הבולגריה, שהחלה לכבוש את הוליווד, מצאה את עצמה לפתע באור הזרקורים ונאלצה להתמודד עם כל הרעש והבלגן. למרות שחלפו כבר שנתיים מאז, היא עדיין מוצאת שהיא נדרשת לדון בסצנת האונס.
מריה בקלובה
(צילום: Willy Sanjuan/Invision/AP)
וכך היה גם בפסטיבל קרלובי וארי ה-60, שנערך לאחרונה בעיירת הספא הצ'כית, ואליו בקלובה הגיעה עם סרט חדש. "הסוד האמיתי מאחורי חוויית ההגירה של מישהי כמוני היא חוזק והיכולת להתגבר על כל הקשיים ולהתאקלם מהר", היא הסבירה את יכולת ההתמודדות שלה, בין היתר עם שערוריות ובלגנים, כשנפגשנו במהלך הפסטיבל. "'המתמחה' היה סרט בוגר שעוסק בדינמיקות של כוח. הדמויות מתחילות להאמין בעצמן קצת יותר מדי ולנצל לרעה את הכוח שלהן".
לדברי בקלובה, בצילומי סצנת האונס, היא וסבסטיאן סטן שמגלם את טראמפ נעזרו במתאם אינטימיות. "לדעתי זה היה חשוב מאוד. בסופו של דבר, לא צילמנו סרט דוקו, כך שהיה צריך לוודא שברמה הקולנועית נעשה הכול כראוי. היה לנו גם מתאם פעלולים שעזר לנו בסצנה הזאת. הרי מדובר בחצי פעלול, כי זו סצנה פיזית. הבמאי עלי עבאסי תמיד דאג שנרגיש בטוחים ושמקשיבים לנו. היו לנו הרבה שיחות על איך אנחנו ניגשים לסצנה כזו, כי מדובר בנושא מאוד רגיש. נשים כמו איוונה הן שורדות תקיפה.
"'המתמחה' לא עסק באלימות במשפחה, ולא בהתעללות פיזית או מילולית, אבל לדעתי היה חשוב להכניס את הסצנה הזו בשביל הדמויות ומערכת היחסים ביניהן", היא ממשיכה, "אני באמת מאמינה שטראמפ ואיוונה אהבו אחד את השנייה, אז למה הוא היה חייב ללכת למקום הזה? למה לפגוע במישהו? טיב הפגיעה אפילו לא משנה - פיזי, מילולי, רגשי, פומבי, נרקיסיסטי - אין שום פגיעה שיש לה מקום ביחסים. אבל בגלל שהן כן מתרחשות, חובתנו לדבר על הפגיעות הללו ולהאיר עליהן את הזרקור".
מתאם אינטימיות זה חשוב. מריה בקלובה לצד סבסטיאן סטן וג'רמי סטרונג, שכיכבו לצדה ב"המתמחה"
(צילום: Victoria Will/Invision/AP)
בחודש יוני האחרון, בקלובה חגגה יום הולדת 30. "אני מתרגשת על החלפת הקידומת", היא חולקת, "לדעתי קצת יותר מגניב לומר שאני בתחילת שנות ה-30 שלי, מאשר בסוף ה-20. אני מקבלת את השינוי ומברכת עליו. לכבוד יום ההולדת נסעתי לווינה לטיול עבודה קצר, אחר כך חזרתי לבולגריה לבלות קצת זמן איכות עם המשפחה. אני מניחה שלא באמת חגגתי כמו שצריך עם המשפחה שלי באמריקה, אבל חגגתי יום הולדת אירופאי, והחגיגה הייתה מהממת".
לבקלובה אין הרבה זמן למסיבות. היא עסוקה ביותר, וכך השבוע, ב-4.9, בקלובה תגיע למרקע של Apple TV עם הסרט החדש Mayday, שבו היא מככבת לצד ראיין ריינולדס וקנת' בראנה. זוהי קומדיית פעולה על טייס אמריקני שנשלח ב-1987 למשימה סודית בברית המועצות. במהלך קרב אווירי, הוא נאלץ לנטוש את המטוס ומוצא עצמו משתף פעולה עם סוכן ק.ג.ב לשעבר, טיפוס אקסצנטרי שעוזר לו לשרוד ולהימלט. "אני מגלמת את הבת של הסוכן הרוסי, שאותו מגלם קנת' בראנה", מספרת בקלובה. "הסרט עוסק בחברות מיוחדת שנרקמת בין הטייס האמריקני והסוכן הרוסי - שני אנשים שמגיעים משני קצוות הפוכים".
זו בוודאי הייתה חוויה מלמדת לשחק עם בראנה - במאי ושחקן מוערך ומעוטר.
"זכיתי לעבוד וללמוד מקנת' ומראיין. עם קנת' ביליתי יותר זמן. במהלך השנים עבדתי עם המון שחקנים מופלאים, אבל אף פעם לא באמת ראיתי שחקן ואיש מדהים ויוצא דופן כמו קנת' בראנה. יש לו יש ידע רחב על שייקספיר ולהיות במחציתו זה בגדר כיתת אמן. מרתק לראות איך הוא מפתח דמויות. במשך כמה ימים ישבנו ופיתחנו את הרקע של הדמויות שלנו בסרט - מי הן ואיך נבנה את הקשר ביניהן. הייתי המומה. הסתכלתי עליו בהערצה. אני חולמת להתקרב יום אחד אפילו במעט למה שהוא".
"אם סשה היה מאחר, אני לא יודעת מה היה קורה"
בקלובה נולדה בבורגוס - עיר החוף והנופש הבולגרית שחביבה על התיירים הישראלים, ובה תיערך תחרות האירוויזיון הבאה. אביה כימאי, ואמא שלה אחות. בגיל שש, היא החלה לשיר ולנגן בחליל, ובהמשך שרה במקהלה שנסעה להופיע ברחבי אירופה. היא רקדה בלט מודרני ועסקה בהתעמלות אמנותית ולמדה משחק. לדבריה היא הייתה ילדה ממושמעת ותולעת ספרים, שפיתחה אובססיה לדוסטוייבסקי.
בבגרותה, עקרה בקלובה לבירה סופיה ולמדה משחק באוניברסיטה. בגיל 19, היא כבר הופיעה על במות התיאטרון ובסרטים בולגריים. הפריצה הגדולה חלה כשהיא לוהקה לקומדיית ההמשך "בוראט 2" (2020), בה סשה ברון כהן שוב עטה את דמותו הפרועה של כתב הטלוויזיה הקזחית. בהמשכון, בוראט רצה לתת את בתו טוטאר, שאותה גילמה בקלובה, כמתנה למייקל פנס, סגן נשיא ארה"ב, בתקופת מערכת הבחירות.
"לקבל את ההזדמנות לקחת חלק בהפקה של 'בוראט 2' היה בהתחלה דבר בלתי-אפשרי מבחינתי, כי זה לא משהו שקרה לי קודם", אומרת בקלובה. "לקבל את ההזדמנות לשחק צמוד לאדם כמו סשה, בסרט בקנה מידה גדול, ועוד לתקופה כל כך ארוכה, היה דבר מדהים".
בוראט 2- טריילר
(Amazon Prime Video)
הסרט עשה כותרות, בין היתר בגלל המתיחה שברון כהן ובקלובה עשו לרודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר ועורך דינו של הנשיא דונלד טראמפ. ג'וליאני נקלע לסצנה מביכה במיוחד של מצלמה נסתרת: בקלובה-טוטאר הציגה את עצמה בפני ג'וליאני כעיתונאית, ממש כמו אביה בוראט, ובמסגרת הריאיון שהם עורכים, היא וג'וליאני עולים יחד לחדרה בבית המלון. ואז ג'וליאני נשכב על המיטה, והניח את ידיו באזור חלציו. טוטאר ניגשת להסיר ממנו את המיקרופון, וברגע הזה בוראט מתפרץ לחדר וצועק: "היא בת 15, היא מבוגרת מדי בשבילך". כאמור, ג'וליאני לא היה מודע לכך שהסיטואציה מתועדת במלואה.
בראיון שג'וליאני העניק בהמשך ל"ניו יורק פוסט" הוא סיפר כי נפל קורבן למתיחה, אך הודה כי לא מיד הבין שמאחורי הקלעים עמד סשה ברון כהן. "האיש הזה הגיע בריצה, ולבש בגד ורוד ומשוגע, הייתי אומר של טרנסג'נדר", סיפר ג'וליאני. "הוא בא וצעק וצווח, וחשבתי שזו בטח מתיחה. אז דיווחתי למשטרה, והוא ברח. רק אחר כך הבנתי שזה בטח היה סשה ברון כהן. חשבתי על כל האנשים שהוא שיטה בהם קודם, והרגשתי טוב לגבי עצמי, כי הוא לא הפיל אותי בפח".
עד היום, בקלובה לא ממש התאוששה מצילומי הסצנה המלחיצה. "קצת חששתי שיקרה משהו בסצנה הזאת. הדופק שלי עלה, אבל סשה אמר לי: 'זו סיטואציה שבה את אמורה להיות בלחץ - אז תשתמשי בלחץ שלך. תהפכי אותו לכלי ותקבלי אותו והוא זה שיעזור לך לצלוח את הכול". ואז, סשה התפרץ מהר לחדר כי הוא דאג לי. אם הוא היה מאחר אני לא יודעת לאן זה היה הולך. אבל הוא הגיע בדיוק בזמן ולמזלנו הצלחנו לברוח לפני שג'וליאני הזעיק את המשטרה. למחרת כבר ברחנו מארצות הברית".
הבריחה מארצות הברית? בקלובה וברון כהן, מתוך "בוראט 2"
(צילום: Amazon Studios)
"חשבתי שאני הורסת את העבודה, שאני כישלון. ואז סיפרו לי שאני מועמדת לאוסקר"
המבקרים שיבחו את הופעתה של בקלובה. ג'סטין צ'אנג הסמכותי והמוערך תיאר את הופעתה כ"נהדרת" ושיבח את האופן שבו גילמה את המסע של הדמות שלה "באנרגיה פרועה ובשכנוע פנימי מרגש". על הופעתה זכתה בקלובה בפרס בחירת המבקרים לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא והייתה מועמדת לפרס האוסקר, לגלובוס הזהב, לפרס באפט"א ולפרס גילדת שחקני המסך באותה קטגוריה. בקלובה היא השחקנית הבולגרית הראשונה שזכתה למועמדויות לפרסים אלו.
היא התבשרה על המועמדות לאוסקר בתקופת הקורונה, עת צילמה את הסרט "הקפסולה" שביים ג'אד אפאטאו ("בתול בן 40", "הדייט שתקע אותי"). "כשהתחילה עונת הפרסים שבה 'בוראט 2' כיכב, היה לי חשוב לעבוד על פרויקט אחר, כדי לשמור ולהיות עם רגליים על הקרקע וכדי להיאחז בצניעות. וכן להישאר רעבה וצמאה לעבודה ולדחוף את עצמי לביצוע טוב יותר. לתת ביצוע שונה משנתתי. אז נכנסתי מיד כל כולי ל'הקפסולה' ולעבודה עם ג'אד ושאר אנשים יוצאי-דופן ופשוט מדהימים כמו פדרו פסקל, דיוויד דוכובני ולסלי מאן.
"ביום שבו הכריזו על המועמדים והמועמדות, היה לי חשוב מאוד לעבוד ולא לקחת חופש", היא נזכרת, "אנשי ההפקה שאלו אותי אם אני רוצה לקחת חופש באותו יום ופשוט להתמקד בהכרזה. ואמרתי להם: 'ממש לא. אני לא רוצה לקחת חופש - לא לשם כך אני כאן. אני שחקנית והמקום שלי הוא על הסט. אם תהיה מועמדות אז אחלה, נחגוג - אבל בואו נתמקד בעבודה'".
רגליים על הקרקע. מריה בקלובה, טקס פרסי האוסקר 2021
(צילום: Chris Pizzello/AP)
ביום ההכרזה, בקלובה קנתה בקבוק שמפניה, "לכל מקרה שלא יהיה. השארתי את הבקבוק בקרוון שלי ואמרתי שאני בכלל לא הולכת לחשוב על האוסקר, ועדיף שאתרכז בסצנה שהייתה לי עם פדרו פסקל. תוך כדי העבודה, באופן בלתי-מודע התחלתי להסתכל על האנשים סביבי וניסיתי לנחש האם הם ראו משהו, האם מישהו מהם כן הוציא טלפון? תהיתי איזה פרצוף הם יעשו אם אני אכן מועמדת? האם הם ירמזו לי? הייתי סתם מוסחת והידיים שלי רעדו. הסתכלתי על השעון וכבר עברה השעה של ההכרזה. בדיוק הייתי צריכה לעשות סצנה עם הידיים, והידיים שלי רעדו בטירוף".
אז איך נודע לך הסוף?
"פתאום ג'אד, שבדרך כלל מדבר לתוך מיקרופון, התקרב אליי. אמרתי לעצמי: 'המצב כל כך גרוע שהוא לא רוצה להביך אותי מול כל הצוות ולכן הוא בא לתת לי פתק בחשאי על איכויות המשחק שלי בסצנה הזאת? אלוהים ישמור'. ואז ג'אד סיפר לי שאני מועמדת לאוסקר, אבל בראש שלי רק חשבתי שאני הורסת את העבודה על הסט, שאני כישלון, כי אני לא מרוכזת. ואז כשהוא בישר לי, והתחלתי לצחוק. הדבר הראשון שאמרתי היה: 'תודה, בואו נחזור לעבוד'. זו לדעתי תהיה הגישה שלי עד שאמות".
מה עוד חשת כשהתבשרת על המועמדות לאוסקר?
"לא עובר יום שבו אני לא חושבת בו על הרגע הזה. לקבל את ההזדמנות לשחק את הדמות הראשית בסרט הוליוודי שובר-קופות, כבר לכשלעצמו היה הישג עצום. וכשהתחילה עונת הפרסים, במודע או שלא במודע, התחלתי לשמוע אנשים שאמרו לי: 'את הולכת להיות מועמדת לאוסקר!'. אבל מבחינתי לא עבדתי עבור הפרס. האם חלמתי להיות יום אחד באולם במהלך טקס פרסי האוסקר? בוודאי. זה שקר להגיד שלא. חלמתי על זה. זו הכרה והבעת כבוד מצד הקולגות לתעשייה והוכחה שצפו בעשייה שלך, וזו גם הסיבה שבגללה אנשים חולמים לקבל את האוסקר".
ברור שהיא חלמה על האוסקר. מריה בקלובה
(צילום: Jordan Strauss/Invision/AP)
איזה זיכרונות חזקים יש לך מטקס האוסקר? הוא בוודאי היה שונה מהרגיל בגלל שהוא התרחש בזמן הקורונה.
"אני יכולה להיות כנה? אין לי למה להשוות. זו הייתה המועמדות הראשונה שלי וטקס הפרסים הראשון שנערך בצורה לא-מקוונת באותה שנה. כל שאר האירועים היו הרי וירטואליים. האוסקר הפעם היה טקס קטן שכלל את המועמדים והמועמדות ונערך בתחנת רכבת. והוא היה מקסים. הוא היה אפילו יותר מיוחד עבורי כי ישבתי בשולחן עם היוצר שבזכותו התאהבתי בקולנוע".
מי?
"ב-2012 יצא סרט שנקרא 'ניצוד', בבימויו של תומאס וינטרברג ובכיכובו של מאדס מיקלסן, והוא גרם לי להתאהב בקולנוע. עד אז לא חלמתי על קולנוע והשקעתי את עצמי בתיאטרון. והתחלתי לראות סרטים של וינטרברג ובמאים דנים אחרים. בשנה שבה קיבלתי מועמדות לאוסקר, 'עוד סיבוב' של וינטרברג היה מועמד בקטגוריית הסרט הבינלאומי הטוב ביותר - ואף זכה. בטקס ישבתי עם וינטרברג ובת זוגו באותו שולחן. וזה היה מרגש. שפר עליי מזלי להיות חלק מקבוצה נבחרת של מתמודדות כל כך מוכשרות: גלן קלוז, אמנדה סייפריד, אוליביה קולמן ויון יא-ג'ונג הקוריאני, שזכתה בסופו של דבר על 'מינארי'".
הסרט שגרם לה להתאהב בקולנוע. מתוך "ניצוד"
(צילום: באדיבות yes)
"זה יהיה שקר להגיד שהיה לי קל כשהגעתי לאמריקה"
בשש השנים שחלפו, בקלובה לא נחה לרגע ("אני משתדלת מאוד להשקיע את האנרגיה שלי בדברים שאכפת לי מהם"), הפקות אירופאיות לצד הוליוודיות, כמו "המתמחה" שגרם לה לחשוב על החלום האמריקני. "בבולגריה גדלנו על סיפורים על אמריקה והחלום האמריקני: בית, עבודה טובה, משפחה, כלב. וזה באמת היה נשמע כמו חלום. אבל הצד האפל של החלום הזה כמו שרואים ב'המתמחה' הוא שאתה נאלץ להקיף את עצמך באנשים לא הכי טובים. ואז אתה תוהה איפה אתה חוטא לערכים שלך? והאם אתה חייב לחתור תחת המוסר שלך כדי להשיג את המטרות שלך? זה הצד האפל של כל ההצלחה הזו והזוהר".
בקלובה מאמינה כאמור שבין טראמפ לאיוונה היה "סיפור אהבה אמיתי בהתחלה, והם נמשכו זה לזו כבר מהפעם הראשונה שנפגשו. אני גם מאמינה שמערכת היחסים הזו עומדת בלב האימפריה שטראמפ בנה. זו אמרה קלישאתית שכולנו שמענו כבר: 'מאחורי כל הצלחה של גבר עומדת אישה חזקה', אבל זה נכון. הייתה חשיבות גדולה למערכת היחסים הזו, לתקשורת ביניהם, לשותפות הזו. מאוד התרשמתי מדמותה של איוונה, מזה שהיא לא רצתה שיתייחסו אליה רק כמאהבת של טראמפ, אלא כשותפה. כשווה בין שווים.
"צפיתי בסרט תיעודי שבו המכרים שלה אמרו שהיא רצתה שיראו בה את פסל החירות. אם טראמפ היה מגדל האמפייר סטייט, איוונה רצתה להיות שם לצידו - ושווה לו. זה מעורר השראה לראות שלנשים כמותה הייתה את התעוזה לדרוש שוויון, גם בתקופה ההיא. גם היום זה אתגר. זה לא אמור להיות ככה, אבל אלה העובדות בשטח. ואיוונה נאבקה על זה כבר משנות ה-70. מעניין היה לחקור באיזו נקודה מערכת היחסים הזו עוברת מזוגיות מאושרת לשותפות גרידא, ומתי שותף אחד כבר לא רוצה בשוויון אלא מבקש להשתלט על הדינמיקה כולה".
רצתה להיות שווה לו. דונלד ואיוונה טראמפ על סיפון היאכטה "טראמפ פרינסס", 1988
(צילום: AP)
לפסטיבל קרלובי וארי בקלובה הגיעה עם סרט בריטי חדש, "ללמוד לנשום תחת המים", שבו היא מגלמת את אניה, מהגרת שמתפרצת לחיי ילד אירי בן 8, שהתייתם מאמו. האב - אמן שהציב פסל של כריש ענק על גג הבית - מתקשה להתאושש ממות רעייתו, בעוד שבנו שוקע בעולמות הפנטזיה. "זהו סרט קסום ומרגש. העבודה על הפרויקט הזה הייתה קתרטית כי הוא חוקר את עולמו הפנימי של ילד קטן ומקסים, שעובר כל כך הרבה. כולנו היינו בני שבע פעם. אישית, אני לא זוכרת הרבה מהתקופה הזו ולכן היה מיוחד בעיניי לחזור ולנסות לרקום קשר עם בן אדם צעיר, עם כל כך הרבה דמיון וטראומה גדולה, ולעזור לו להיפתח וללמוד לנשום מחדש. ילד הוא בן-אדם קטן שצריך לטפח, שיש להקשיב ולתמוך בו. לפעמים זה עלול להיות מאתגר, אבל אסור לך להתייאש כי אתה כהורה, הוא כל שיש להם. בטח בגיל הזה".
ילד זה בן-אדם קטן. מריה בקלובה
(צילום: Victoria Will/Invision/AP)
מה הבאת מהחוויה האישית שלך כמהגרת לסרט?
"אני אשקר אם אומר שהיו לי את אותם קשיים כמו שיש לאניה, אבל זה גם יהיה שקר להגיד שהיה לי קל כשהגעתי לאמריקה. ברגע שאתה עוזב את המדינה שלך, הקושי הוא בלתי-נמנע וההתאקלמות בהתחלה תמיד תהיה קשה - עדיין יהיה קשה לנווט מול קשיים. יש מהגרים רבים כמו אניה שלוקחים סיכון ופשוט נוסעים, וכך לפחות הם לא מתחרטים שהם לא ניסו. זה משהו שכולנו צריכים להזכיר לעצמנו: פשוט לנסות. כמו כן, אני חושבת שבזכות אמפתיה, הקשבה והבנה אנחנו מרפאים את כל הפציעות שצברנו לאורך החיים".
