כשנעם רותם כתב את הקלאסיקה הרוקיסטית שלו "עזרה בדרך", שיצא באלבום שנשא את אותו השם ב-2007, הוא דיבר על המצוקות הגדולות שחווה באותה העת. השירים העצובים שהרכיבו את אלבומו השני תיארו את הימים שהעביר בבית החולים לצד בת זוגו שנלחמה בסרטן. אך כדרכם של שירים, המילים שכתב לפני למעלה מעשור וחצי קיבלו משמעויות רלוונטיות מתמיד בעקבות המצב במדינה. נוכח הדמיון בין חלק מהסיטואציות המוזכרות בשיר למלחמה שמתרחשת בארץ, רותם נכנס לאולפן ההקלטות והקליט אותו מחדש. הטון המחוספס והרוקיסטי של אז הוחלף בקו שקט ומצמרר - כך נולד "עזרה בדרך 2023".
"כמו כל האמנים אני יוצא להופיע מול חיילים, מפונים ומשפחות חטופים בימים אלו", רותם (49) מספר בשיחה עם ynet. "אני מנגן להם יחד עם יואב שושני, ויש בהופעות האלו משהו שהוא כמו חזרה לבסיס, עם אנרגיה קצת אחרת. פתאום בשיר הזה, שנכתב לפני 17 שנה, כל מילה הדהדה והוא הרגיש אחר. התחלתי להבין את זה בהופעה הראשונה מול מפונים כששרתי את השורה 'כל מי שלקחו לה ילד', פתאום אמרתי לעצמי 'וואו, עכשיו כולם יודעים על מה השיר מדבר".
לכתבות נוספות:
"עזרה בדרך", שעוסק לאורכו בסיטואציות של אנשים ששרויים במשבר ומקווים כי העזרה שהם מייחלים לה בדרך אליהם, הצליח כמעט באופן נבואי להתכתב עם האירועים שעוברים על המדינה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל בעקבות אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר. כך מילות הבית הראשון - "כל מי שאיבד קורת גג / כל מי שברח מהבית / כל מי שזקוק לאשפוז / כל מי שלא אכלה כבר יומיים", תיארו בפני רבים את המצב, כמו גם "כל מי שלא רואה לזה סוף", "כל מי ששפך דם במצב של זה הוא או אני", ו"כל מי שאיבד את הכל".
שושני ורותם נכנסו לאולפן בשבוע שעבר, ולדבריו של השני הקליטו את השיר בטייק אחד, הקלטה שארכה כ-10 דקות והייתה טבעית ואורגנית מאוד עבור רותם. "קיוויתי שזה יתאים עכשיו", אומר הזמר ומוסיף, "זה שונה מהגרסה המקורית שיש בה אנרגיות של כעס. פה האנרגיות הן של חמלה".
רותם שמר על המילים המקוריות גם בגרסה העכשווית, ובקליפ שמלווה אותה הוסיף גם את הסרט הצהוב שמלווה את מאבק המטה להחזרת החטופים. "כל הזמן אנשים מאבדים בית, ילד, משפחה. יש סביבנו כאב עוני וצער, אבל אי אפשר לראות את הכול כל הזמן", הוא מסביר את בחירתו. "זה מציף וקשה לחיות ככה. עכשיו, בלית ברירה, נפקחו העיניים לכולנו ואני מקווה שהן יישארו פקוחות ושנדע לתת חמלה לאלו שסביבנו. אני מקווה שזה מחזק מישהו, במיוחד את משפחות החטופים. ענבל, מנהלת ההצגה שלי, ממשפחת הרן שלה מספר חטופים בעזה. להחזיר את החטופים זה הדבר הכי חשוב עכשיו, זו משימת חיינו להחזיר אותם, אין יותר חשוב מזה לאף אחד כרגע".
"זה התפקיד שלי במצב הזה להעביר בצלילים את התחושות שלנו"
כאמור, האזנה מחודשת בשיר יכולה להציג את "עזרה בדרך" כשיר כמעט נבואי, אך כשהראיות מוצגות בפני רותם הוא מצטנע. "נביא אני לא", הוא אומר בחצי חיוך, "המצוקות והמציאות תמיד קשות, אבל הן לא תמיד נראות לעין אלא אם הן פוגעות בנו. פה יש מצב שכולם מתחברים לכאב המשפחות ואף אחד לא ביומיום שלו, אבל תמיד טוב להזכיר גם את החלשים יותר.
"דברים קרו עכשיו בספקטרום עצום ונורא, אבל זה קורה גם בימים רגילים ואנחנו פחות ערים למצוקות האלה. הנבואה נכתבה כבר בחורבן הבית הראשון. מה שאנחנו עוברים עכשיו זה אירוע תנ"כי שאם בעוד 1,000 שנה יכתבו את תולדות ישראל אף אחד לא יאמין שהיה פה שליט שקרוע בין נאמנויות ושקשה לו להחליט, שהיה קרע פנימי עמוק מאוד ופלישה של אויב חיצוני מאוד אכזר".
על מה השיר נכתב במקור?
"באותה התקופה היה אירוע שטלטל אותי מאוד עם אישה שהחיים דרסו אותה, שירותי הרווחה לקחו את הבית ואת הילדים שלה. אני ראיתי את זה מול העיניים שלי, ואני זוכר שהיא ישבה שם, מלמלה שלקחו לה את הכול ואיך היא נפלה, אבל שהעזרה בדרך. השיר נכתב נורא מהר, בערך בשעה. ככל שהכתיבה שלו התקדמה התחברתי לעוד דברים שהיו ברקע, כמו מלחמת לבנון השנייה וחטיפתו של גלעד שליט, עליו כתבתי את השורה 'כל מי שנרקב באיזה תא'. הכול התערבב לי, גם הדברים שראיתי, גם המלחמה וזה יצא במשיחה אחת".
3 צפייה בגלריה
"אם בעוד 1,000 שנה יכתבו את תולדות ישראל אף אחד לא יאמין שהיה פה קרע פנימי עמוק מאוד ופלישה של אויב חיצוני אכזר". נעם רותם
(צילום: גלעד בר שלו)
רותם מעיד שלאורך השנים הוא תמיד כתב את שיריו ממקום אישי בתקווה שאנשים יתחברו אליהם כי הם מרגישים כמוהו. בהופעות שהוא מקיים בימים אלה הוא מספר כי כאשר הוא שר את "עזרה בדרך" המשמעות שלו השתנתה גם עבורו. "עד עכשיו כששרתי אותו חשבתי על הסיפור שמאחוריו, אבל עכשיו יש לו משמעות אחרת".
לדבריו, ההופעות שהוא מקיים היום שונות מאוד מהופעותיו הרגילות, אבל הוא מעיד שדווקא בגלל האינטימיות שלהן והתקשורת הישירה עם הקהל הוא מוצא שהוא מאוד מתחבר אליהן. "בהופעות רגילות יש תמיד את הקיר הרביעי על הבמה, זה שאנחנו מנסים לשבור, ועכשיו הוא שבור לגמרי", הוא מעיד ומסביר, "ההופעות האלו הן כמו פעם כשלא היו זמרים מפורסמים, אלא היה מישהו שידע לשיר וזה היה תפקידו. הזמר לא היה מורם מהעם וזה מחזיר את הדברים לקדמותם, איך שהם צריכים להיות. אנחנו האמנים חלק ממה שקורה, זה התפקיד שלי במצב הזה להעביר בצלילים את התחושות שלנו".
3 צפייה בגלריה
"הכול התערבב לי, גם הדברים שראיתי, גם המלחמה וזה יצא במשיחה אחת". נעם רותם בעת הקלטת השיר "עזרה בדרך"
(צילום: רונן הלל)
עוד הוא משתף שההופעות הללו מאוד שונות מאלו שהיו לפני המלחמה, שכן האמנים באים למקום ולא הקהל מגיע לראות אותם, ורותם מגלה שהוא דווקא מעריך את זה. "יש בזה משהו שמאוד נוח לי איתו, שאין את הדיסטנס ולפעמים לא כולם בשיא הקשב. יש ילדים, לפעמים אנשים מקשיבים ואז ממשיכים ויש פחות עם זרקור על האמן ואני מרגיש עם זה בטוב אני לא חייב את הקשב המוחלט הזה".
באותם המפגשים האינטימיים המוזיקאי זוכה לפגוש מקרוב את האנשים שהאדמה נשמטה מתחת לרגליהם, להיות שם עבורם ולהקשיב גם להם - אחרי שהם הקשיבו לו מנגן. "ברור שיוצא לי לדבר עם הקהל, אני לא נעלם אחרי המופע, אלא נשאר לתת חיבוק, לדבר ולבכות קצת ביחד, אלו רגעים מאוד אינטימיים, אבל אני מציע לכל מי שיכול לעזור שיגיע וידבר".
במקביל להוצאה המחודשת של השיר, בסוף השבוע האחרון פורסם כי בחמ"ל האמנים מבקשים ממשרד התחבורה עזרה כלכלית לכיסוי ההוצאות על ההופעות - תחבורה, תשלום לנגנים, הגברה ועוד שיאפשרו את קיום אותן ההופעות בהתנדבות ולא לשכר האמנים עצמם. רותם לא הכיר את היוזמה הזו אך מספר שהוא לא תומך במהלך. "אני לא מזדהה עם זה", הוא מבהיר. "כולם תורמים, וברגע שנשמע איך יפצו את מאות אלפי המפונים, המגויסים והאימהות שנשארות בבית עם הילדים - אז נדבר עלינו. לפי דעתי מי שתורם נתרם".
