באחד השיטוטים שלו בחמ"ל, במסגרת שירות המילואים שלו כחובש בכיתת הכוננות של קיבוץ הגושרים, נתקל יום אחד יונתן גל בערימת מתכות מסקרנת. גל, אמן ובעל סטודיו לגרפיקה, התעניין בנוגע למקור המתכות. התשובה רק הפכה אותן למסקרנות יותר - חלקי פגזים או חלקי מיירטים שנאספו מהאזור. גל הביט במתכות והתפלא על הפער שבין היופי שאפיין אותן ובין המהות שלהן, מכשירים שמשמשים בזמן מלחמה. "אחרי שהם מסיימים ליפול והכול רגוע, הם נראים מאוד יפים ומיוחדים", הוא מציין בראיון ל-ynet.
4 צפייה בגלריה
תמונות האמן יונתן גל
תמונות האמן יונתן גל
יונתן גל
(צילום: ארקדי רודיק)
אחרי שביקש רשות להשתמש בהן ליצירות אמנות, גל - שלוקח חלק בתערוכה "מחזקים את הצפון - בוחרים באמני הגליל" של עיריית ת"א-יפו בשיתוף עם המועצה האזורית הגליל העליון, שם גם יציג חלק מעבודותיו - לקח אותן איתו הביתה והתחיל להפעיל את הדמיון. בניסיון לרכך את האנרגיה האלימה של המתכות, הוא הצמיד אותן לחתיכות עץ והפך אותן לאלמנט אחר – רקדנים, עמוד רומי, מרכבה של הנסיך הקטן ואחרים. "באופן כללי אני אוהב להוציא דברים מהקשרם באמנות. אני עובד עם ילדים ונותן להם להסתכל על דברים שהם רגילים לראות, אבל בצורה אחרת, אז העין שלי מורגלת בלחפש את המשהו האחר הזה".
זה קצת כמו כתמי רורשאך. מה שאתה רואה בזה אומר משהו עליך. "נכון. כתמי רורשאך תלת-מימדיים. אגב, אפשר לעשות את זה עם ילדים שחוזרים לצפון, לתת להם ליצור מהחלקים האלה משהו משלהם, זה יכול לעזור להם לעבד את התקופה".
לך זה עזר? "אני לא יודע אם זה עזר לי רגשית, אבל יש משמעות לזה שזאת חתיכה מטיל. יש את התחושה שאני מתעסק עם משהו שהתפוצץ פה ונועד להרס. אלו חתיכות קטנות יחסית, זה לא מסוכן, אבל זה מוזר. בפתיחה של התערוכה מישהו ניגש אליי ושאל 'איך עשית את הכיפופים היפים האלה?', ועניתי שלא עשיתי כלום. לא נגעתי. חשוב שידעו שככה זה נמצא, אפילו לא הקפדתי לנקות אותם עד הסוף. גם אי אפשר לכופף אותו אפילו אם הייתי רוצה".
4 צפייה בגלריה
יצירה מרסיסי רקטה
יצירה מרסיסי רקטה
יצירה מרסיסי רקטה
(צילום: יונתן גל)
חשבת מה ירגיש אדם שיקנה עבודה כזאת, ויתלה אותה בבית? "חשבתי הרבה על זה שיש סיכוי שלא יקנו בגלל שזה רסיס. אפילו אשתי, שמאוד אוהבת את הרקדנית, אמרה לי ש'אם לא יקנו אני שוקלת לתלות בבית, אבל אני מתלבטת מאוד אם אני רוצה להכניס רסיסים אליי הביתה'. זה טריקי, כי מצד אחד אתה רוצה להמיר את המשמעות של הדבר הזה, מצד שני זה אולי יזכיר לאנשים משהו שהם רוצים לשכוח. זה עדיין רסיס טיל שהגיע מלבנון".
למדת משהו על מכניקה של טילים בזמן העבודה? "לא, אבל הצלחנו להבין מה מיירט ומה טיל כשמצאנו אותם בשטח. המיירטים נראים כמו R2D2, הרובוט ממלחמת הכוכבים. המיירט מיוצר עם מלא-מלא מצלמות וקפיצים ומנגנון פנימי כל כך מורכב, שאת מסתכלת על זה ואומרת 'זה כל כך יפה, למה זה מיועד למטרות האלו?'. גם השקעה מטורפת כספית וגם מאמץ של המוח האנושי, שמגיע לטכנולוגיה הכי גבוהה, רק בשביל להרוס או לעצור הרס. אבל כשמוציאים אותו מהקשרו הוא חמוד. רציתי להעמיד אחד כזה שלם אבל לא נתנו לי, אולי זה גם קצת סודי".

"אני אופטימי מטבעי. הפסימיות היא לגבי העתיד הרחוק יותר"

בליל 7 באוקטובר, עוד לפני תחילת ההפגזות בצפון, כבר החלו משפחות בישובים הצפוניים לארוז את עצמן ולהתפנות. "אנשים חששו שדבר דומה יקרה גם פה", מסביר גל, "אנשים היו בטוחים שתוך 48 שעות יהיה פה קופי פייסט של עוטף עזה. ותוך כדי שכוחות צה"ל מוזרמים לצפון היה חשש מאוד כבד לחדירה. היה ברור שנפתחת פה עוד חזית. אמא שלי גרה פה עם המטפלת שלה וכבר למחרת פינינו אותה בעיקר כי המטפלת הפיליפינית חששה. המשפחה שלה אמרה לה לעלות על מטוס ולברוח. היא לא רצתה, אבל גם לא הסכימה להישאר בהגושרים. בסוף הן הגיעו למלון בטבריה והן שם עד היום".
4 צפייה בגלריה
יצירה מרסיסי רקטה
יצירה מרסיסי רקטה
"אשתי אמרה לי 'אני שוקלת לתלות בבית, אבל אני מתלבטת מאוד אם אני רוצה להכניס רסיסים אליי הביתה'". יצירה מרסיסי רקטה
(צילום: יונתן גל)
כמו לא מעט משפחות בישראל, השגרה המשפחתית נגדעה בעקבות התפצלות מאולצת. בשעה שאשתו פונתה, ועדיין מפונה לשדות ים, הבן של גל משרת בקבע בקרייה והבת שלו בטיול אחרי צבא בתאילנד. הוא עצמו נשאר בהגושרים במשמרות מילואים, שמירות בשער וכוננות עם שחר, כשמדי פעם הוא מוקפץ לאירוע כזה או אחר. מתוקף תפקידו כחובש הוא הקים מרפאת חירום באחד המקלטים והעביר השתלמויות במתן עזרה ראשונה. "בחופשות או בסופי השבוע אני נוסע לשם, או שהיא באה לפה לראות בית", הוא אומר.
מה מצב הקיבוץ כרגע? "באופן רשמי עוד לא חזר לעצמו. אין הודעה של פיקוד העורף, כך שעד מרץ הקיבוץ נחשב מפונה. אנשים קיבלו אפשרות לבחור מתי לחזור ויש כאלה שכבר חזרו על דעת עצמם, כי נמאס להם ממלונות ובתים שהם לא שלהם. הם הולכים ומתרבים, כולל משפחות וילדים. יש כאלה שמגיעים רק לסופי שבוע, באים, נושמים את החמצן שלהם ואז חוזרים לנקודות פינוי. יותר ויותר אנשים מגיעים כדי לתחזק את הבית ואת הגינה, יש בתים שניזוקו מטילים שנפלו וגם מהזנחה. חולדות ועכברים, נזקים בצנרת, גינות שהפכו לג'ונגלים".
4 צפייה בגלריה
יצירה מרסיסי רקטה
יצירה מרסיסי רקטה
"יש את התחושה שאני מתעסק עם משהו שהתפוצץ פה ונועד להרס". יצירה מרסיסי רקטה
(צילום: יונתן גל)
הבחירות למועצה האזורית גליל עליון אמורות להתקיים, באיחור של שנה וחצי, בפברואר הקרוב, וחוגי הבית של המועמדים מתאפיינים באמביוולנטיות. מצד אחד הבטחות על צמיחה והשקעות, שיקום והתעוררות מחודשת, מצד שני משבר האמון מול הממשלה וההבנה שמה שלא יעשו התושבים בעצמם, כפי הנראה לא יתגשם. 14 קיבוצים פונו משטח המועצה במהלך המלחמה, שמונה קיבוצים לא הוכרזו כמפונים רשמית אבל סבלו לא פחות מהפגזות במשך חודשים ארוכים. מימוש מתווה חזרת המפונים לצפון, שיזמה הממשלה, אמור להתחיל במרץ הקרוב. כחלק מתמיכה באמני הצפון תוצג בשוק הפשפשים ביפו תערוכה בשם "מחזקים את הצפון – בוחרים באמני הגליל", שנפתחה בשבוע שעבר ותציג עד 9 בפברואר, ובה יוצגו עבודות של כ-60 אמנים תושבי הגליל העליון, הגליל המערבי ורמת הגולן, במטרה לסייע להם במכירתן.
יש כיוון לאופטימיות? "אני אופטימי מטבעי ואני חושב שלתקופה מסוימת אנחנו נחזור. זה ייקח כמה חודשים או שנה או יותר. הייתי אתמול בפגישה עם בעלי מסעדה שסגרו במלחמה ומתלבטים באיזה היקף לפתוח. הם מדברים על שנתיים או שלוש עד שעסקים יחזרו ממש לעבוד באותו היקף שהיה קודם. אני מאמין שתהיה התעוררות וחזרה אבל הפסימיות היא לגבי העתיד הרחוק יותר. כי כל עוד האידיאולוגיה שם, הכוונה והמימון והרצון לא השתנו, אם זה לא ייפתר ברמה האסטרטגית האזורית, ברמות הגבוהות באמת, אני לא יודע מה הסיכוי.
"אנחנו תכננו טיול גדול בעולם, עוד לפני המלחמה. תאריך היעד שלנו היה 2026 אבל החלטנו להקדים אותו. אולי להשכיר את הבית - אנחנו גרים ממש ליד הנחל, זו פינה קסומה, אבל מצד שני אנחנו השכונה האחרונה הכי צפונית, שני קילומטר וקצת מפה לרג'ר, על גבול לבנון. החשש עדיין קיים.
"אני שומע המון פודקאסטים על המזרח התיכון, והמצב לא מעודד. אנחנו תלויים גם בטראמפ, שאני לא יודע אם לסמוך עליו או לא, וטורקיה על הגדרות ובסוריה קרה מה שקרה. גם לאורך גבול הירדן, שהיה גבול שקט, כבר מתחמם. זה מרגיש שסוגרים עלינו, וזה יצריך משהו גדול יותר מרק אותנו כדי להביא לפה שקט. אני מקווה שבעקבות 7 באוקטובר התעוררנו בכל הגזרות".