פסטיבל קאן נהנה לייצר שערוריות עסיסיות ועושות כותרות. רצוי בהקשרים של סקס. כל מהדורה והסקנדל שלה, ולפעמים יש יותר מאחד. במהדורת 2021, שנערכה לפני חודשיים, הבמאי פול ורהובן, שמבין דבר אחד או שניים בפרובוקציות ובבלגנים ("אינסטינקט בסיסי", "נערות שעשועים") הוא זה שסיפק את השערורייה התורנית: סרטו "בנדטה" שמסתמך על סיפור אמיתי ומתרחש במנזר במאה ה-17, עורר ריגושים בזכות סצנות עירום וסקס לסבי, כשבאחת מהן הנזירות אף מענגות את עצמן בפסלון דתי, שמתפקד בתור דילדו.
השילוש הלא קדוש של סקס, אלימות ודת הפך את "בנדטה" ליצירה הכי מדובר בטיילת של עיר הנופש הצרפתית וגרר דיונים וויכוחים. לכן כשפגשתי את כוכבת הסרט, השחקנית וירז'יני אפירה בשבוע שעבר בפסטיבל ונציה, תהיתי האם היא כבר התאוששה מהרעש סביב הסרט. "איזה סקנדל? זה היה סקנדל בקטנה", היא מקטינה את גודל האירוע, "אגב, כשצילמתי את 'בנדטה' חייתי בתוך המציאות של הצילומים ולא חשבתי בכלל על שערוריות. אנחנו חיים בחברה מתוסבכת, אז לא לגמרי ידעתי למה לצפות. נכון, יש צופים שמתלוננים, אבל שמחתי לראות שהסרט מתקבל גם בהומור, אולי הקתולים למדו מניסיון העבר – כשהסרט 'הפיתוי האחרון של ישו' של מרטין סקורסזה יצא ב-1988 הבלגנים היו הרבה יותר רציניים".
איזה תגובות קיבלת מאנשים דתיים?
"נוצרים מאמינים שדיברתי איתם לא זועזעו בכלל מהסרט - הם מבינים שבנדטה, הדמות שאני מגלמת - נזירה שרואה חזיונות וחושבת שישו נכנס לתוכה, מונעת ומונחית בידי האמונה והגילוי הפתאומי של המיניות. הסרט לא מבקר את האמונה של הדמויות, אלא מביע ביקורת על הכוח הפוליטי והדתי של הכנסייה. כשבנדטה מגלה את המיניות היא קצת מגושמת, ועם הגוף הלא נכון. ממש הופתעתי לגלות שאני לא סקסית בסרט, וזה טוב".
אפירה (42) שכבר עבדה עם ורהובן בסרט "היא", לא חששה להופיע בסרט נפיץ כמו "בנדטה" ולשתף שוב פעולה עם במאי השנוי במחלוקת, שיש הטוענים שהוא מיזוגן וולגרי במסווה של במאי אמנותי. כזכור, שרון סטון אף תקפה את התנהלותו ב"אינסטינקט בסיסי", בעיקר בכל מה שנוגע לסצנת החקירה נטולת התחתונים. "עוד לפני שקראתי את התסריט של 'בנדטה' רציתי להשתתף בסרט, בגלל שרציתי לעבוד שוב עם ורהובן. הוא העניק לי את האהבה לקולנוע בתור צופה".
לא חששת מצילומי סצנות הסקס הלסבי?
"יצא לי לשחק בעבר בסצנות עירום וסקס, וחלקן היו לי קשות כי עשו אותם במאים ששפת המיניות לא מעניינת אותם. בתסריט שלהם כתוב 'ואז הם עושים אהבה', ככה משפט אחד, אפס עניין. זה משהו שאי אפשר לומר על ורהובן, אצלו זה לא ככה. לסצנות כאלה עדיף שיהיה במאי שמתעניין במין ובמיניות ולכן לא חששתי במקרה שלו".
במה הוא שונה?
"מבחינתי הוא מרסק את הפטריארכיה - אצלו נשים לא משאירות את המיניות לגברים. ורהובן כאמור מתעניין במיניות והוא יודע איך להסתכל עליה, וזה מעניין בעיניי. הוא יכול לבקש ממך לעשות משהו מצחיק או מטאפורי בסצנת סקס, ואז את יכולה למצוא את עצמך עושה משהו מאוד מוגזם".
נראה לי שיש דמיון בינך ב"בנדטה" לבין שרון סטון ב"אינסטינקט בסיסי".
"כן, האמת שכן. ראיתי את 'אינסטינקט בסיסי' לפני שנתיים עם בן הזוג שלי (השחקן נילס שניידר, אתו היא עשתה סרטים אחדים. א"ק) שלא ראה אותו עד אז. ופתאום הבנתי עד כמה הקולנוע של ורהובן על זמני - הסרט לא התיישן בכלל".
"בנדטה" שפילג את הביקורת בקאן ("טראש שונא נשים" לעומת "יצירת מופת פמניסטית") מגיע עכשיו לפסטיבל הקולנוע של חיפה, שנפתח היום (א'). זאת הזדמנות טובה לצפות בו ולבחור צד, מאחר והוא לא נרכש להפצה מסחרית בישראל.
"כשראיתי את הסרט לראשונה ידעתי שלא כולם יאהבו אותו. ככה זה עם כל סרט של ורהובן. אני אוהבת את הסרט ובאמת מתה עליו. קשה לראות סרט שלו פעם אחת ולהבין. בכל סרט יש כמה רבדים. עוד 5-10 יגידו ש'בנדטה' הוא סרט נהדר", היא מוסיפה.
וירז'יני (44) בתו של פרופסור להמטולוגיה נולדה וגדלה בבלגיה. אחרי שלמדה תיאטרון עשתה קריירה בטלוויזיה הבלגית, כולל הנחייה של תוכנית ילדים ותחזית מזג אוויר. "הייתי המנחה הבלונדינית הטיפוסית. אפילו הנחתי משהו בסגנון אמריקן איידול בבלגיה גום בצרפת. זה היה קשה כשיש לך דימוי של בלונדינית טיפוסית – הייתי צריכה לעבוד קשה כדי לשנות אותו".
במקביל, אפירה החלה לעשות סרטים, בלגיים וצרפתיים כאחד, ובשנים האחרונות ראינו אותה ב"נפלאות החושים", "להתאהב מעל הראש", "לשחות או לא להיות", "שלום ולא להתראות", והיא גם התארחה באחד מפרקי הסדרה הקומית "10 אחוז".
"פעם, כשהייתי צעירה יותר, עשיתי רק קומדיות כי זה מה שהציעו לי. אז תמיד שיחקתי את אותן הדמויות: האישה העצמאית, נחמדה אבל טיפוס. ניסיתי למצות כל דבר שנפל לידי באותה התקופה וללכת בדרכן של שחקניות כמו דרו ברימור - שעשתה רק קומדיות ועדיין הייתה נהדרת. עכשיו אני משחקת רק משוגעות ומורכבות".
למה בעצם?
"כשאני מסתכלת על עצמי אני לא חושבת שאני נראית משוגעת, אבל אנחנו לא מודעים למה שאנחנו משדרים החוצה".
איך זה מרגיש לך להיות מקוטלגת לתוך התבנית של המשוגעת?
"נשים משוגעות הן מצחיקות. בנדטה ודמויות אחרות שגילמתי בשנים האחרונות הן נשים שהצליחו בעולם קונפורמיסטי למצוא דרך לחצוב להן חופש. ויש להן גם מלא דמיון. אני אף פעם לא משתעממת עם דמויות כאלה".
את מתפרסמת יותר ויותר, איך התרגלת לתשומת הלב, לראיונות, לשטיח האדום, למותגים שפתאום רוצים אותך?
"אני בנאדם שמסתגל בקלות. לדעתי זה קל יותר בגיל שלי להתמודד עם התהילה, בגלל שהפריצה שלי לא הייתה כל כך מהירה. אני לא מפורסמת ברמה כזו שאני לא יכולה ללכת למקומות מסוימים. אני יכולה ללכת לכל מקום ולעשות כל דבר".
לפסטיבל ונציה, אפירה הגיעה חמושה בשני כובעים – האחד: היא כיהנה בחבר השופטים של התחרות הראשית, והשני – היא קידמה את סרטה החדש "מדלין קולינס", שהשתתף במסגרת הצד "ימי ונציה" ובו היא מגלמת אישה החייה חיים כפולים. "לחיות חיים כפולים זה משהו שדורש יכולות ארגון מעולות. בחיים הפרטיים שלי אני לא מרבה לשקר - לא בגלל שאני אדם טוב, אלא בעיקר כי אני עצלנית".
ב"מדלין קולינס" מופיע בסצנות אחדות הבמאי הישראלי נדב לפיד. "נדב איש מקסים ומוכשר. ראיתי את הסרטים שלו, למשל 'מילים נרדפות', אותו מאוד אהבתי. ב'מדלין קולינס' משחקים עוד כמה במאים, ונדב הוא המפורסם שבהם. והוא בהחלט שיחק טוב. במאים בדרך כלל משחקים מצוין כי הם יודעים בדיוק איזה בעיות שחקנים עושים. כשבמאי לוקח על עצמו תפקיד משחק, הוא דואג שזה לא יקרה".
יש לך מחשבות לכבוש את הוליווד?
"אני לא חושבת שבהוליווד צריכים אותי ועוד בגילי, ואני מקבלת את זה. בצרפת האפשרויות עדיין בלתי נדלות וזה נחמד שאני יכולה לצאת לרחוב ולפגוש את הצופים של הסרטים שלי. אני אהובה על הקהל בגלל שהתחלתי מלמטה ועשיתי דברים יותר עממיים כמו הנחיית ותכניות ריאליטי מוזיקליות. ברור שאני שמחה וזה נעים כשדלתות חדשות נפתחות כעת בפניי ואני מקבלת הצעה להופיע בסרטים בינלאומיים. מבחינתי מדובר בהגשמת חלום".
