תלמידיה וחבריה הקרובים של המרצה הנערצת לתיאטרון, פרופ' נורית יערי בת ה-77, שנעלמה ביום ראשון אחרי שעזבה את בית החולים איכילוב, עסוקים מאז - יומם ולילה - בחיפושים אחריה, יודעים שהם חייבים למצוא אותה כמה שיותר מהר. בין הקוראים למציאתה נמנות השחקניות יובל שרף ושרה וינו אלעד, וכן המתרגם אלי ביז'אווי. "נורית יערי הייתה המורה שלי בבית הספר למשחק בית צבי", אומרת חברתה הקרובה, השחקנית ליליאן ברטו בשיחה עם ynet. "היא הייתה מורה אגדית גם בידע הספרותי והתיאטרוני שלה וגם באהבה העמוקה שלה והמדבקת לתיאטרון ובאופן שבו ריתקה את התלמידים שלה. היא הייתה גם חברה שלי, חברות שנוצרה בעקבות הקשר הקרוב שלה לחנוך (לוין, בעלה המנוח של ברטו. י"ב).
"נורית הייתה אחת היחידות בעולם שחנוך סמך עליה בעיניים עצומות גם כחברה וגם כאשת מקצוע. כשהיה מסיים טיוטה של מחזה, הוא היה נותן לה לקרוא, ואז הם היו נפגשים ומדברים על המחזה. לא היה כמעט איש בעולם שזכה לאמונו באופן הזה. נורית גם ליוותה אותנו בבית החולים בימיו האחרונים של חנוך, וגם עבורי הנוכחות שלה הייתה תמיד רצויה ומרגיעה. אישה חריפה מבריקה ונדירה, גם בטוב הלב שלה ובעדינות שלה. אני מאד אוהבת אותה ומקווה שיהיה סוף טוב לפרשה המדאיגה הזו".
מה ידוע לך על היעלמותה?
"נתן, בעלה של נורית, נפל על הראש בבית ביום ראשון, ונורית הגיעה איתו לבית החולים איכילוב, שאותו עזבה בצהרי יום ראשון - ומאז נעלמו עקבותיה. אנחנו מאוד מבקשים מהציבור לפקוח עין ולהצטרף לחיפושים. ניתן ליצור קשר עם משפחתה וגם איתי.
איה קפלן, הבמאית והמנהלת האמנותית של תיאטרון באר שבע, כתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "בבקשה הפיצו! זה כבר הלילה השני שפרופ' נורית יערי נעדרת לאחר שנצפתה יוצאת מבולבלת מאיכילוב. אנשים שגרים באזור איכילוב וכל הסביבה: בבקשה רדו רגע לסרוק את המקלט, החצר והחניה של הבניין שלכם! מחפשים אחריה המון אנשים, ללא הצלחה. ייתכן שמצאה מסתור באחד המקומות האלה. בבקשה הפיצו והקפיצו".
"נורית עזרה לי מאוד להקים את המכון למחזאות", אומר נעם סמל, מאנשי התיאטרון הבולטים בארץ, "ובשנים הראשונות הייתה המנהלת האמנותית לחשיפה בינלאומית לעולם התיאטרון הצרפתי, זאת הייתה הצלחה גדולה ביותר".
תלמידתה נתלי פיינשטיין, שנרתמה לחיפושים יחד עם המחזאית והדרמטורגית שחר פנקס והבמאית שיר גולדברג, נמנות עם חברותיה הקרובות ביותר. "פרופ' נורית יערי היא מרצה וחוקרת תיאטרון של פעם בדור - ולשם שינוי לא מדובר בקלישאה", אומרת פיינשטיין. "היא אחד מעמודי התווך של התיאטרון הישראלי, וקצרה היריעה מלתאר את התרומה העצומה שלה לתרבות הישראלית בכלל. היא ליוותה דורות של סטודנטיות וסטודנטים, הן במהלך הלימודים והן בהמשך הקריירה - תמיד שם עם עצה טובה, המלצה על מאמר אקדמי או פיסת היסטוריה שמכניסה בנו ענווה ומזכירה לנו בדיוק על אילו כתפי ענקים אנחנו עומדות ועומדים. נורית היא מגדלור בים הסוער של התיאטרון הישראלי - ואם עומק הידיעה שלה מפלרטט עם האינסוף, אזי הנכונות שלה לעזור, האדיבות וחדוות ההוראה שלה הן אינסופיות ממש.
"המפגש עם נורית היווה מעין כרטיס כניסה אל התחנות החשובות ביותר בהיסטוריה של התיאטרון - ובמיוחד עבור יוצרים ישראלים. ראשית, מכיוון שהיא מומחית עולמית לתיאטרון יווני, היא זו שהכירה לנו, סטודנטים וסטודנטיות בשנה א', את היקום הסבוך והמרתק של המיתולוגיה היוונית, את מלאכת המחשבת של הטרגיקונים הגדולים, היא הדביקה אותנו בתשוקה האדירה שלה למחזאות היוונית, למקום ולזמן שבו הכול התחיל. היא לימדה אותנו לא רק לכבד את הכתיבה המופתית של אותה תקופה, אלא לקבל ממנה השראה, להתאהב בה עמוקות ולמצוא בה תשובות לשאלות שמלוות את האנושות כולה עד היום.
"תחום מומחיות נוסף של נורית הוא התיאטרון הצרפתי - מולייר, ארטו, יונסקו ועוד רבים וטובים. בעזרתה התוודענו להומור, לתחכום, להיסטוריה ולתרבות הצרפתית בכלל. היא חשפה לנו עולם ומלואו של תיאטרון שרובנו כלל לא היו מודעים אליו, ליוצרים מופלאים שאש היצירה כילתה אותם, לטוטאליות של העולם הזה. נורית אומנם לא הייתה יוצרת תיאטרון בעצמה, אבל אותה אש בערה גם בה. התיאטרון - ואנשי התיאטרון - היו כל עולמה.
"תחום המומחיות השלישי שלה הוא התיאטרון הישראלי, וזה של חנוך לוין וניסים אלוני בפרט. מעטים האנשים שמכירים את גוף היצירה הלויני כמוה. היא לקחה חלק פעיל ותרמה תרומה כבירה להפצת מחזותיו והפיכת שמו למוכר ואהוב בכל רחבי עולם. וכמובן שהיא לימדה אותנו, הסטודנטים והסטודנטיות שלה, להעריך את מורכבות היצירה שלו, את הרבדים הרבים בה ואת היופי שבעליבות הלוינית והאנושית גם יחד.
"מאז נעלמו עקבותיה, ניתן להיווכח באהבה העצומה שכל מי שדרכיו הצטלבו עם דרכיה חש כלפיה. ההתגייסות הענקית למצוא אותה חוצה דורות ומגזרים. אנשים ונשים שלמדו אצלה לפני 10, 20 ו-30 שנה מסתובבים ברחובות עד השעות הקטנות של הלילה בניסיון נואש למצוא אותה. אחת הסטודנטיות שלה כתבה בפייסבוק, 'אני מחכה שכבר נמצא אותה והיא תכעס עלינו' - ואין מדויק מזה. אומנם תחום העיסוק שלה הוא תיאטרון, אשר ידוע בחיבתו לפרשנויות, רגשנות, ואם יורשה לי, אף ברברת לא מעטה - אבל לנורית אין סבלנות לקשקשת. אין פנאי לדיבורים שחורגים מהיצירה עצמה, מהטקסטים המשוכללים. וזה אולי אחד השיעורים הכי גדולים שהיא לימדה אותנו - תמיד להתרכז בגרעין, בשורש, באמת הטהורה ולהתעלם מכל הרעש שמסביב".
"זכיתי ללמוד משחק תחת ניהולה של פרופ' נורית יערי כראש החוג באוניברסיטת תל אביב לאורך כל תקופת לימודיי", אומר השחקן דן שפירא. "נורית היא חוקרת תיאטרון מהגדולות והחשובות שאי פעם היו בארץ ובעלת ידע פנומנלי בהתפתחות התיאטרון, מיוון העתיקה ועד התיאטרון הישראלי. היא החדירה בי אהבה עזה ומלאת תשוקה לתיאטרון ולחשיבותו כגורם משפיע ומכריע על החברה הישראלית ועל האנושות כולה. כך שדרך האמנות נוכל להיות טובים יותר, ישרים יותר ובעלי ערכים טובים כבני אדם. היא שימשה דוגמה לכך גם כאדם - אימהית לסטודנטים, רגישה וחכמה מאוד. דלתה תמיד הייתה פתוחה. אנחנו צריכים כעת להחזיר לה על כל מה שנתנה לעולם התרבות ולחברה ולעשות הכול על מנת לאתר אותה להשיב אותה הביתה".
תלמידה יאיר ליפשיץ כתב על היעלמותה: "פרופ' יערי, היא מהמרצות הנפלאות והמסורות שהיו לי, עם תשוקה אדירה לתרבות ולמחקר. מקווה שלעלילה המדאיגה הזאת יהיה סוף טוב. מקווה שאוכל למחוק את מה שכתבתי בקרוב ולבקש ממנה סליחה שהפצתי את זה. עד אז, אם מישהו יכול לסייע במשהו במציאת האדם האהוב, היקר והחכם הזה, מורתי לחיים".
תלמידה נוספת, רחל קשת, כתבה על יערי: המורה של עולם התיאטרון! מחכה להתעורר ולראות אותה צוחקת על כולנו. כבר עברו שני לילות, שזה הרבה יותר מדי זמן בלי למצוא אותה".
