עיתונאי החוץ הוותיק גדעון קוץ הלך לעולמו היום (ראשון) בפריז, והוא בן 78. בשיחה עם משפחתו ל-ynet, נודע כי קוץ חש ברע לפני כשנה וחצי ואושפז לסירוגין בבתי חולים, אולם רק בתחילת אוגוסט 2026 אובחן עם לימפומה נדירה שקשה לאתר. המחלה התדרדרה במהירות, ובשל מצבו כבר לא היה יכול לעבור טיפולים - ולבסוף נפטר מהמחלה. קוץ, ששימש ככתב "קול ישראל" בפריז, סיקר במשך עשרות שנים את הנעשה באירופה ובעולם עבור כלי תקשורת ישראליים.
גדעון קוץ
(צילום מסך: באדיבות כאן ב')
"אנו אבלים על מותו של גדעון קוץ, שהיה במשך ארבעה עשורים סמל לשידורי החוץ של קול ישראל ותאגיד השידור הישראלי באירופה", נמסר מטעם כאן חדשות, "קוץ, ביכולותיו, תכונותיו ונסיונו העשיר, היה שליח אולטימטיבי עבור השידור הציבורי באירופה - סקרן, ידען, מעמיק והרפתקני. הוא סיקר כל זירת לחימה מרכזית באירופה ובעולם, לא היסס לרדת לשטח ולהביא סיפורים ממדינות ערב ומאיראן והותיר שורה ארוכה של הישגים עיתונאיים שהיו לחלק מההיסטוריה העיתונאית של השידור הציבורי בישראל".
קוץ נולד ב-1948 בלוֹדז' שבפולין להורים ניצולי שואה ועלה לישראל עם משפחתו ב-1957. הוא התגורר בפריז מאז 1978, אז עבר לעיר עם רעייתו, העיתונאית והצלמת יפה עירון-קוץ, במסגרת לימודי הדוקטורט של השניים. בני הזוג השתקעו בבירה הצרפתית וגידלו בה את שני ילדיהם.
משנת 1986 שידר בקול ישראל, ובהמשך שימש כתב הערוץ הראשון באירופה. עם הקמת תאגיד השידור הישראלי המשיך בתפקידו ככתב ופרשן לענייני אירופה. במהלך הקריירה - שבמסגרתה עבד אף ב"ידיעות אחרונות", ערוץ 2, "גלובס" ו"מעריב" - הגיע קוץ גם למדינות ולזירות שנחשבו בלתי נגישות לעיתונאים ישראלים. ב-2002 הוא סיקר מטעם ערוץ 2 את ועידת המדינות דוברות הצרפתית בביירות, שאליה הגיע כחלק מפמלייתו של נשיא צרפת ז'אק שיראק. לאחר שדיווח מהוועידה לתקשורת הישראלית, הוא בודד משאר העיתונאים וסולק מלבנון. כמו כן, קוץ סיקר גם כמה מהאירועים המרכזיים שעיצבו את אירופה והעולם, בהם נפילת חומת ברלין והמהפכות במזרח אירופה, מלחמות יוגוסלביה וצ'צ'ניה, תהליך השלום במזרח התיכון, האביב הערבי, פיגועי הטרור באירופה, המשבר באוקראינה ושיחות הגרעין עם איראן.
ב-2008 היה קוץ הנציג הישראלי היחיד שנלווה לנשיא צרפת ניקולא סרקוזי בביקורו בדמשק, והביא צילומים מתוך בירת סוריה ומקרבתו של הנשיא בשאר אסד. שנים קודם לכן, במהלך ביקורו של אסד בפריז ב-2001, היה זה קוץ ששאל אותו אם יהיה מוכן להיפגש עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון - ונענה כי הנשיא הסורי מוכן לפגישה ולשיחות שלום.
קוץ דיווח גם מאיראן. ביוני 2009 הגיע לטהרן כשליח רשות השידור וסיקר מקרוב את הבחירות לנשיאות ואת המחאה שפרצה בעקבותיהן. בשיחה עם ynet לאחר שובו לפריז, סיפר כי ניסה לתעד את האירועים אף שאנשי המשטרה והמיליציות נעו בין המפגינים ותקפו עיתונאים. היה זה ביקורו השני במדינה בתוך ארבע שנים.
לצד עבודתו העיתונאית, היה קוץ חוקר והיסטוריון של תולדות העיתונות העברית והיהודית באירופה. הוא היה פרופסור מן המניין לתקשורת ותרבות באוניברסיטת פריז 8, וערך את כתב העת "קשר" לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית והישראלית. כמו כן, אהב מאוד לכתוב סאטירה ואף כתב בעבר מופע לחנה לסלאו ומיקי קם.
קוץ הותיר אחריו את רעייתו, כתבת ynet ו"לאשה" יפה עירון-קוץ, ושני ילדיהם.
