אחרי שכמעט 4,000 במאים, תסריטאים, שחקנים ואנשי צוות הצטרפו לעצומה שקוראת להחרים גופי קולנוע ישראלים ושיתופי פעולה עם יוצרים מהמדינה על רקע המלחמה בעזה, הגיע הבאקלש מצד מי שמשלמים את המשכורות שלהם. הראשון מבין האולפנים האמריקנים שהחליט להגיב על היוזמה של "ארגון עובדי הקולנוע למען פלסטין" הוא פרמאונט שראשיו הוציאו הצהרה, ובה הם מסתייגים מהחרם שעליו חתמו כוכבים כמו אמה סטון, חואקין פיניקס, רוני מארה, מארק רפאלו, האריס דיקינסון, אוליביה קולמן ואנדרו גרפילד.
"בפרמאונט אנחנו מאמינים בעוצמתם של סיפורים לחבר ולהוות השראה לאנשים, לקדם הבנה משותפת, ולשמר רגעים, רעיונות ואירועים שמעצבים את העולם שכולנו חולקים. זו המשימה היצירתית שלנו", נכתב בהודעה לתקשורת, "אנחנו לא מסכימים עם המהלכים האחרונים להחרמת קולנוענים ישראלים. השתקה של יוצרים אינדיבידואלים בגלל ההשתייכות הלאומית שלהם לא מעודדת הבנה טובה יותר או מקדמת את השגת השלום. תעשיית הבידור העולמית צריכה לעודד יוצרים לספר את סיפוריהם ולחלוק את הרעיונות שלהם עם קהלים בכל העולם. אנחנו צריכים יותר מפגשים ותקשורת - לא פחות".
הדברים האלה עולים בקנה אחד עם ההתבטאויות של ראשי פרמאונט לגבי המשבר במזרח התיכון מאז 7 באוקטובר, עם התמיכה בדוקו "עוד נחזור לרקוד" של יריב מוזר על הנובה וגם בהפקות אחרות של יוצרים ישראלים על הטבח והשלכותיו. ראשי האולפן גם זכורים כמי שהיו שותפים לפיטוריה של השחקנים מליסה בררה מהפקת "הצעקה" על רקע התבטאויותיה נגד ישראל. ברקע גם עומד המיזוג של פרמאונט עם חברת סקיידאנס של דיוויד אליסון, הבוס החדש, אמריקני יהודי שמרני ותומך ישראל. מעניין לראות האם האולפנים הגדולים האחרים של הוליווד יצטרפו לפרמאונט בגינויים כנגד העצומה.
תגובת פרמאונט נמנעת מלהביע עמדה פוליטית כלשהי בעד ישראל או הפלסטינים ולא מתייחסת ישירות למלחמה בעזה, אבל כן נותנת הקשר רחב יותר על המהלך, שמנוגד לחופש הביטוי וחופש האמנות והשאיפה לשיתופי פעולה יצירתיים מגוונים עם אמנים ישראלים. יש לציין כי לא זכורה קריאה דומה על רקע החרם שהוכרז על גופי הפקה רוסיים, שמגובה בסנקציות המדיניות שהוטלו על משטר ולדימיר פוטין בגלל הפלישה לאוקראינה. ישראל אמנם נמצאת תחת לחץ בינלאומי כבד, אך רוב ממשלות העולם המערבי עדיין לא הכריזו באופן רשמי על סנקציות רשמיות. אלפי היוצרים שחתמו על העצומה שואפים למלא בעצמם את הפער הזה כנגד קרנות הקולנוע וחברות ההפקה הישראליות שלתפיסתם "שותפות לרצח העם והאפרטהייד נגד העם הפלסטיני", ואשר משרתות את ההנהגה הפוליטית בכך שהן "מלבינות או מצדיקות את רצח העם והאפרטהייד, ו/או משתפות פעולה עם הממשלה שמבצעת אותם".
עם זאת, צריך לקחת בחשבון שרוב רובם של החותמים על העצומה מטעם "עובדי הקולנוע למען פלסטין" הצטרפו אליה באופן הצהרתי בלבד, מכיוון שהסיכויים שלהם לשיתוף פעולה עם קרנות הקולנוע מישראל או חברות הפקה מקומיות אפסיים מלכתחילה. קשה לדמיין את יורגוס לנתימוס, אדם מקיי, ג'ונתן גלייזר (הזכור מנאום האוסקר הנוקב כנגד ישראל על "איזור העניין"), בוטס ריילי, חאבייר בארדם, טילדה סווינטון, ריז אחמד, גאל גרסיה ברנאל, לילי גלדסטון, איבון מוס-בכרך, גאי פירס, בואן יאנג, אריק אנדרה, אליוט פייג', איימי ג'ייקובסון, ג'וש אפנהיימר ואחרים ברשימה משתלבים בהפקה של משה אדרי או סרטי לב. אפשר לגלות שלא מעט קולנוענים ומפיקים בינלאומיים, בעיקר בתחום התיעודי, אשר עובדים על הפקות עם קרנות הקולנוע הישראליות, הודו בשיחות אישיות בפסטיבל טורונטו כי הם נמנעו מלחתום על העצומה למרות תמיכתם בה, בגלל ההשלכות הכלכליות של חסימת מקורות תקציביים לפרויקטים שלהם.
בניגוד לקרנות הקולנוע הישראליות, תאגיד פרמאונט רלוונטי מאוד לבמאים המהוללים והכוכבים הנוצצים, במיוחד על רקע מיזוג ענק נוסף עליו מדובר כיום עם אולפני האחים וורנר. ההצהרה הרשמית, מרוככת ככל שתהיה, עשויה להרתיע אחרים לצרף את שמם לעצומה או בכלל למתן את התבטאויותיהם בנושא. בסופו של דבר רובם דואגים לפרנסתם ולקריירות שלהם, ולכן נוטים להתיישר בעדינות לעמדות של בעל המאה.
