המוזיקאי בוי ג'ורג' ביקר היום (שלישי) באתר ההנצחה בחניון רעים, שבו אירע טבח 7 באוקטובר במסיבת הנובה, וקיים שם מסיבת עיתונאים לקראת צמד הופעותיו בישראל. הזמר הבריטי סייר במקום ונפגש עם ניצולי הטבח ועם שורדי שבי.
בוי ג'ורג' בסיור באתר הנובה עם עומר שם טוב
(צילום: גדי קבלו)
"נקודת המוצא שלי הייתה כמובן שראיתי בטלוויזיה מה קרה ב-7 באוקטובר", אמר בוי ג'ורג', "קמתי מוקדם מאוד וראיתי הכול. זה זעזע אותי. אבל אולי מה שזעזע אותי אפילו יותר היה לשמוע אנשים שאין להם קשר למה שקרה אומרים לי שזה שקר. האמנתי למה שראיתי כי אני מכיר מספיק יהודים - וגם יהודים בישראל - כדי לדעת שזה קרה. לא חשבתי יותר מדי, פשוט כתבתי את השיר (We Will Dance Again, רג"ש) והרגשתי שככה אני מבטא את עצמי טוב יותר. בשיר אתה יכול להגיע לפואנטה.
"בזמן שכתבתי אותו חשבתי לעצמי שהוא לעולם לא יושמע ברדיו, אבל [באותם רגעים] לא שאלתי את עצמי איך לקדם את הקריירה שלי. שאלתי מה אני צריך לעשות עם מה שאני מרגיש עמוק בפנים. לדעתי, השורה החשובה ביותר בשיר היא: 'אם אי פעם תתבלבלו, אני עומד לצד היהודים'... מבחינתי, השיר אומר את כל מה שאני רוצה לומר. ככה אני מרגיש. אני מחכה לבצע אותו בפני קהל שיקבל אותו באהבה בימים הקרובים. כבר ביצעתי אותו בכמה מקומות בעולם, וגם בכמה בתי כנסת, וזה היה יפהפה. הוא אמור לגרום לאנשים להרגיש בטוחים, לחגוג, להרגיש שהם שייכים. זאת המוזיקה שאני רוצה לעשות".
בוי ג'ורג' מבקר במתחם מסיבת הנובה
(צילום: גדי קבלו)
במהלך מסיבת העיתונאים, נשאל על ידי ynet בנוגע לדבריו אתמול לנשיא יצחק הרצוג, על כך שמגיל 14 חייו יהודיים מאוד ונעשים יהודיים יותר ויותר - והאם היה שוקל להתגייר. "אני עצלן מדי, שמעתי שזה ממש קשה", הוא צוחק, "אם אתה מאוהב במישהו זה מצדיק את התהליך, אז מי יודע, אולי אם יהיה לי בן זוג יהודי. כרגע אני לא חושב להתגייר כי אני לא חושב שזה הכרחי: חלק ממה שאני עושה [גם ככה] זה לדבר עם יהודים, כי אני בן אנוש וכי יש לי הרבה חברים יהודים, והם אמרו לי שהם מאוד שמחים על מה שאני עושה ואומר, כי הם מרגישים שחלק מהדברים שאמרתי - הם לא יכלו לומר בעצמם. קל יותר למישהו מבחוץ להצביע ולהגיד - 'מה שאתם עושים זה לא בסדר'".
בוי ג'ורג' מול האנדרטה של ג'ייק אהרון מרלו, שנרצח בנובה
(צילום: גדי קבלו)
כשנשאל על הילדות שלו - ואיך האופן שבו גדל מתחבר למי שהוא היום, השיב הזמר: "אני חושב שבתקופה ההיא הייתי כל כך תמים, גדלתי בשנות ה-70 בלונדון כשברקע הרבה גזענות נגד שחורים ואסיאתיים. כגבר גאה ואאוטסיידר, תמיד הרגשתי מחובר לדחויים, לא אהבתי אף פעם בריונים וחוויתי הרבה מזה כילד".
עוד נשאל אם עכשיו, אחרי שראה את ישראל בעיניים שלו וביקר באתר הנובה, ירצה לנצל את ההזדמנות כדי לדבר שוב עם כוכבי הפופ ששמרו על שתיקה. "אתה מתכוון אלה שכבר חסמתי?", הוא התלוצץ. "אני בר מזל. כל מי שהערצתי מהתעשייה רק מביע תמיכה, וכל השאר די צפויים. אני לא מרגיש שאני חלק מתעשיית המוזיקה, אני עובד מחוצה לה. יש לי כבוד למה שאנשים עושים מוזיקלית, אבל אם מישהו מפרסם דברים שאני לא מסכים איתם - אני אעמיד אותו במקום בפומבי. אגב, לרוב הם לא מגיבים, שזה החלק המעניין. ואם כן - הם רק חוזרים על עצמם. אז כשאני מפרסם משהו ברשתות, אני רואה 20 תגובות חיוביות וכמה בודדות שליליות ואני מתעלם מהן כי הן לא נותנות כלום. כל עוד אנשים כנים אז הם מקבלים את אהבתי בתמורה, יש להם את הגב שלי".
בוי ג'ורג' מבקר במתחם מסיבת הנובה
(צילום: גדי קבלו)
את מסיבת העיתונאים הנחה עומר שם טוב, שורד הטבח והשבי, שסיפר על הבמה כי זו בסך הכול הפעם השלישית שלו במקום: בפעם הראשונה הגיע למסיבת הנובה ונחטף ממנה בידי חמאס, ובפעם השנייה ביקר בו אחרי שחרורו. "התחושה והאנרגיה הזאת היא עצובה ואפלה, אבל מהצד השני אני מרגיש המון אור כאן", אמר. "אני מסתכל על התמונות ואני רואה כל כך הרבה חברים שלי - גם אם לא הכרתי אותם, הם כולם חברים ומשפחה. כל פרצוף שהסתכלתי עליו, אפשר לראות שהוא של בן אדם שהביא שמחה ואור לעולם".
"קשה לי להיות כאן, אבל זה גם ממלא אותי במשמעות", הוסיף שם טוב. "מאוד מוזר לי להיות כאן ולעמוד מולכם היום. ב-7 באוקטובר באתי לרקוד ולהיות חופשי, כמו אלפי האנשים שהיו איתי. לא דמיינתי לרגע שהמקום הזה ישנה את החיים שלי". עוד אמר: "מכאן נחטפתי לעזה ל-505 ימים, והיום, קצת יותר משלוש שנים אחרי זה, אני עומד כאן שוב. הפעם כאדם חופשי".
בוי ג'ורג' (משמאל) במסיבת העיתונאים במתחם הנובה
(צילום: יחסי ציבור)
על האורח שלו אמר שם טוב: "המוזיקה [של בוי ג'ורג'] נגעה במיליוני לבבות. זה בדיוק מה שהמקום הזה היה אמור להיות - מקום שמחבר בין אנשים, מקום של אהבה, שמחה וחיים. אני רוצה שנזכור את כל מי שהגיעו לכאן - ולא זכו לחזור הביתה".
ואז פנה ישירות לבוי ג'ורג': "אני חושב שהיום נדרש המון אומץ לעמוד לצד ישראל. וזה דורש יותר אומץ לעלות על טיסה, לבוא לכאן, להופיע מול קהל ענק ולאחד בין אנשים. היית יכול להישאר רחוק, אבל בחרת לבוא. אני חושב שזה אומר הרבה על מי שאתה. הסתכלתי עליך צועד כאן באתר, וראיתי איך הענקת תשומת לב לכל אדם ולכל סיפור. כולנו יכולים לראות כמה אכפת לך וכמה אתה אוהב".
בוי ג'ורג' מבקר במתחם מסיבת הנובה
(צילום: גדי קבלו)
באתר נכחו גם סילבן אדמס, נשיא אזור ישראל בקונגרס היהודי העולמי והמארח הרשמי של בוי ג'ורג' בישראל, ואופיר אמיר, ממייסדי פסטיבל הנובה, שורד הטבח וממייסדי עמותת קהילת שבט הנובה.
אתמול הזמר הבריטי התארח בבית הנשיא בירושלים ובהמשך הערב ביקר בכותל המערבי. בפגישתו סיפר בוי ג'ורג' לנשיא הרצוג כי תמיכתו בישראל עלתה לו בחברים רבים שניתקו עימו את הקשר. זאת לאחר שבחודש יולי הוציא את השיר We Will Dance Again ("עוד נרקוד"), שמתייחס לביטוי שמזוהה עם שורדי הטבח בפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר.
בוי ג'ורג' בכותל המערבי
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
"בשלוש השנים שחלפו מאז 7 באוקטובר, ישראל ויהודים ברחבי העולם סובלים ממתקפה נוראית של אנטישמיות", אמר הנשיא הרצוג. "אבל אתה, בוי ג'ורג', העברת מסר פשוט ועמוק של הגינות. זה בא לידי ביטוי בשיר החזק שלך We Will Dance Again, שנגע בלבם של אנשים בכל העולם. עם ישראל אוהב אותך, ותודה שאתה עומד לצדנו".
ב-4 בנובמבר יופיע בהיכל מנורה בתל אביב עם עברי לידר, וב-7 בנובמבר יקיים הופעה נוספת, ויארח את עופר ניסים. אותה הופעה תוקדש כאמור לקהילת הנובה. במסגרת המופע השני נתרמו 1,500 כרטיסים לשורדים ולמשפחות שכולות.
בוי ג'ורג', ששמו האמיתי ג'ורג' אלן או'דאוד, התפרסם כסולן להקת קאלצ'ר קלאב. הלהקה פרצה ב-1982 עם Do You Really Want To Hurt Me?, ובהמשך עם Karma Chameleon. בהמשך, לאחר זכייתם בפרס הגראמי לאמן החדש, פנה ג'ורג' לקריירת סולו, ולאורך השנים פעל גם כתקליטן, כאייקון אופנה וכיוצר ושחקן בתיאטרון. בחודש מאי האחרון השתתף בשיר Superstar של סנהיט, שייצג את סן מרינו באירוויזיון 2026. לפני צמד ההופעות הקרובות, הפעם האחרונה שבה הופיע בארץ הייתה ב-2017, באותו היכל בשכונת יד אליהו בתל אביב.
