שני סוגים של מצב רוח מאפיינים את "אוגוסט דאמפ 26", האי.פי החדש של אושר כהן: הוא נפתח ב"דאון" ונגמר ב"פרח", שמייצגים את אגף הבאסה, אבל באמצע הוא מרים עם "יום הולדת" ו"הכלה של המדינה", שמייצגים את אגף הסבבה. בדרך כלל, כהן נוטה לשגשג יותר בז'אנר המדוכדך, שם הוא מצליח לחבר כתיבה כנה, לחנים קליטים וקול חזק לכדי הסחף שהפך אותו לכוכב אצטדיונים הבלתי-צפוי של הפופ הישראלי. "כולם גנבים"", מהלהיטים הגדולים של השנה העברית החולפת, מהווה ראייה מספר מי יודע כמה.
אושר כהן
(צילום: שי פרנקו)
אולם הפעם, מהפך: דווקא שני השירים המחויכים נוטלים את ההובלה. סמל החינניות שלהם הוא השימוש בכלי נשיפה, לא ממש מרכיב חובה בנוסחה של כהן ועכשיו תוספת חיובית שמעידה שה"דאמפ" הוא לא סתם רפלקס של סופרסטאר שמשתעמם מהר אלא תיעוד של ניסוי ותעייה שאפשר לחלוק עם הקהל בשלב זה של הקריירה. במקרה שלפנינו ההימור די השתלם: כהן מצליח להישמע מאוהב ומבסוט מכל הלב אך מבלי להציף את האוזניים בכמויות לא הגיוניות של סוכר רדיואקטיבי.
מן הסתם, שיר בשם "הכלה של המדינה" נשמע כמו גימיק כפול: גם מוצר חדש בשוק הרווי של שירי חתונה וגם ניצול העניין התקשורתי והציבורי בנישואיו של כהן לדוגמנית והמגישה עדן פינס. אבל הלחן המתקתק והפקת רטרו-פופ סטייל "זהב" של סטטיק ובן-אל תבורי וסי פארט שכולו התפרצות סטיבי וונדרית מלאת חיים מספקים סיבה לא רעה להנמיך את חומות הציניות ולהשתתף בשמחת החתן, כלתו ורואי החשבון שלהם. גם "יום הולדת" יכול לעבוד מצוין באירוע שלא נחגג פעם-פעמיים בחיים אלא מדי שנה, אבל גם כאן כהן השכיל לכסות את הליבה השיווקית עם גרוב טוב, ג'סטין ביבר פינת ברונו מארס. בתפקיד העוגה, קצפת והדובדבן: סולו גיטרה ארוך מדי.
יש לציין שגם "דאון", שפותח את המיני-אלבום, אומנם מתאר סיטואציה מדכדכת אך מוזיקלית הוא לא נשאב לחורים שחורים וגם שם כלי הנשיפה משחקים תפקיד. אולי בגלל זה קצת קשה יותר להיפתח כלפיו: הפער בין הקלילות היחסית של הלחן למועקה של הטקסט וההגשה מרחיק את כהן ממקור הכוח שלו: כושר שכנוע כמעט קולנועי בסצנות מחיי הזוגיות אותן הוא מתאר. בשיר הסוגר, "פרח" (שנכתב יחד עם עדן חסון), מערכת היחסים בין הטקסט למוזיקה עובדת קצת יותר טוב, בעיקר בזכות פזמון וסי-פארט שימצאו חן בעיני הקורא אביב גפן ויכולים לסגור לו פינה בנשף רוק הבא, כולל אפשרות לקרוס-אובר סביב שירים שהתמה שלהם הוא פרידה באמצעות מכתב.
בהנחה שלא יהיו עוד "דאמפים" עד החגים, יבול אוגוסט 26' של כהן מסכם נאמנה שנה שבה הוא שמר על מעמדו בצמרת הפופ אך במקביל גם הבין לעומק מה זה אומר להיות אחד האנשים הכי מפורסמים במדינה: ירידות ועליות, נחשים וסולמות, פעם אתה כותרת בגלל חשד לאחזקת סמים ואחר כך כולם יודעים בדיוק כמה ורדים היו בחתונה שלך (40 אלף, למי שפספס). השלב הבא צריך להיות שגם הצד המאתגר בחיים המעניינים למדי של כהן ייכנסו לשירים: אם אכן כולם גנבים, סביר להניח שגם כהן מרגיש ככה לפעמים כשהוא מסתכל במראה.
