מקרה יוצא דופן ושערורייתי ארע שלשום (ד') בטקס הפתיחה של פסטיבל IDFA באמסטרדם, שנחשב ככל הנראה לפסטיבל הגדול ביותר בעולם לקולנוע דוקומנטרי.
1 צפייה בגלריה
השלט שהניפו המפגינים בטקס הפתיחה
השלט שהניפו המפגינים בטקס הפתיחה
השלט שהניפו המפגינים בטקס הפתיחה
במהלך הטקס עלו לבמה שלושה מפגינים פרו-פלסטינים עם שלט גדול שעליו המשפט "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית", שמשמעותו היא מחיקה של מדינת ישראל. המפגינים קראו "לשחרר את פלסטין" וזכו למחיאות כפיים מהנוכחים באולם, כמו גם מטעם המנהל האמנותי של הפסטיבל, אורווה ניראביה - גרמני יליד חומס שבסוריה, שעמד לצידם על הבמה.
הקולנוענים הישראלים שנכחו בטקס נדהמו מהמעשה החריג ושרקו בוז צורם שנשמע מבעד למחיאות הכפיים מהקהל.
"לא יכולתי להאמין למראה עיניי", שחזר בפוסט בפייסבוק הבמאי ניצן גלעדי ("כאילו אין מחר"). "אל תגידו לי שהם לא יודעים מהי המשמעות של המשפט 'מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית', הם מחאו כפיים לקריאה למחוק את ישראל! לא עבור הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני, או לשחרר את העם הפלסטיני מהשליטה הברוטאלית והמרושעת של ארגון חמאס. תתביישו לכם IDFA".
גם היוצרת התיעודית אביגיל שפרבר זעמה, וכתבה בפייסבוק: "פעילים עלו לבמה עם שלט שקורא להשמדת מדינת ישראל, הקהל הריע, מנהל הפסטיבל מחא כפיים, ואני חשבתי על אותם ילדים שהתחבאו בארון 20 שעות, בדיוק כמו אנה פרנק, ממש שם באמסטרדם, דקות הליכה מהאולם המפואר. אנחנו לא נשתוק על התרת דמנו".
מטעם הפורום הדוקומנטרי נמסר: "האירוע שהתרחש על במת פסטיבל IDFA ב-8 בנובמבר אסור היה שיתרחש. לא יעלה על הדעת שמנהל הפסטיבל הגדול והחשוב ביותר לתעשיית הקולנוע הדוקומנטרי יעמוד על במת הפסטיבל ויריע לשלט שהמשמעות שלו אחת - אין זכות קיום ליהודים במרחב שבו אנו חיים. יוצרי קולנוע דוקומנטרי בארץ ובעולם הם מראשוני הלוחמים נגד הפרת זכויות אדם, אלו אנשים שמפנים את המבט למקומות אפלים ונלחמים שאלו יראו אור ויגיעו לקהל בעולם. המציאות שלנו כאן היא מורכבת, איומה ומדממת. רק לפני חודש נרצחו חברינו ואלו ששרדו עברו זוועות בלתי ניתנות לתיאור, שהן פשעי מלחמה בהגדרה. אנחנו מצפים מקהילת היוצרים הדוקומנטרים בעולם ומהנהלת הפסטיבל להוקיע באופן ברור ולא לשתף פעולה עם מסרים אנטישמיים".
במקביל, שלחו אנשי הפורום הדוקומנטרי הישראלי מכתב להנהלת הפסטיבל ולקהילה העולמית של יוצרי הדוקו: "אנו פונים אליכם במטרה להביע את החרדה, האכזבה והדאגה המוחלטת מהאירוע שהתרחש במהלך טקס הפתיחה של IDFA ב-8 בנובמבר", כתבו בתחילת המכתב. "לאפשר האדרת אמירות כמו 'מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית' זו תמיכה בקריאה לעקירת ישראל, מדינת היהודים והיהודים בכללי. העובדה שהמנהל האמנותי של הפסטיבל, אורווה ניראביה, מחא כפיים ועודד את המפגינים גרמה לנו להאמין שזו העמדה הרשמית של IDFA כלפי ישראל וכלפי יהודים.
"אלו ללא ספק זמנים נוראים עבור הפלסטינים ברצועת עזה שסובלים מדי יום, וכך גם עבור אזרחי ישראל, בעקבות הזוועות שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, ועבור 240 בני הערובה שעדיין מוחזקים בעזה על ידי ארגון הטרור. אנו נמצאים בתקופה מכרעת וקריטית בהיסטוריה והמילים חשובות - התגובה הרשמית, האילמת והחיוורת של ניראביה לאירוע לפיה 'IDFA מתנערת מהסיסמה שהוצגה על גבי הקנבאס של המפגינים', מדגישה כי הוא מודע לחלוטין למשמעות המחרידה של הסיסמה הזו, השנאה שהיא מעוררת והאנטישמיות שהיא מעוררת. אנו רואים בכך התקפה אישית נגדנו, כאזרחי הארץ שקראתם לחסל ובתמיכה הציבורית שלכם כהסתה שעלולה לעלות בחיי אדם.
"אנו מצפים ומפצירים בפסטיבל לתמוך בפתרון הומניטרי ולהפגין אמפתיה במקום לתת במה לרגשות אנטישמיים ולאידיאולוגיה קיצונית שרק מעמיקה את השנאה והקיטוב. כתעשייה, וכעם, תמיד דגלנו והתמקצענו בהצגת מגוון רחב של קולות, דעות ונקודות מבט ביצירותינו - אך אנו מאוחדים בעמדתנו שיש לגנות את האירוע הזה. אנו קוראים להנהלת IDFA ולדירקטוריון לגנות בצורה ברורה ומהדהדת, לדחות ולהוקיע את קריאות הללו לאלימות - ולא לתת במה לכל מי שמסית ביודעין להשמדת ישראל, מעודד אלימות ומעורר רגשות אנטישמיים נגד יהודים בכל מקום".
מטעם הנהלת הפסטיבל נמסר בתגובה: "המשימה שלנו היא ליצור חלל פתוח ובטוח כדי לייצר דיון, כדי לבטא חופש ודמוקרטיה, ולייצג מגוון של השקפות ודעות על העולם. המשימה שלנו והכוונות שלנו הן ההפך מלפגוע באנשים או לגרום להם להרגיש לא בטוחים. המשפט שנכתב על השלט לא מייצג אותנו ואנו לא מעודדים אותו בשום דרך. אנחנו מתנצלים שזה גרם כאב לכל כך הרבה אנשים".
גם ניראביה עצמו הגיב לאירוע ולעובדה שמחא כפיים, ואמר: "המשפט שנכתב על השלט שהוחזק על ידי המפגינים הוא הצהרה פוגענית כלפי הרבה אנשים, ללא קשר למי מחזיק אותו. הוא לא מייצג את IDFA ולא צריך לקדם אותו. אני מתנצל שלא שמתי לב לשלט באותו רגע. מחאתי כפיים כדי לכבד את חופש הביטוי ולא כדי לקדם את מה שנכתב. הבנתי מה קרה ומה היה כתוב עליו רק לאחר מכן כשהייתי מאחורי הקלעים וסרט הפתיחה כבר החל".