באחת הסצנות בפרק שפותח את העונה החמישית של "פאודה", נקרא דורון קביליו, הלוחם המסוקס, אל משרדו של קפטן איוב. הקפטן, שמגלם איציק כהן, שולח את קביליו, האוונג'ר בגילומו הנצחי של ליאור רז, למשימה גורלית נוספת שהוא ורק הוא יכול לבצע. אלא שלצופה ברור שהמקום היחיד אליו צריך לשלוח את קביליו בשלב הזה זה למיטה עם נורופן או שניים ולקבוע לו תור דחוף אצל פסיכיאטר טוב. באמת, רחמנות על הבחור. קביליו נראה רצוץ, מוכה, עייף ומבוהל. הוא נראה מותש מריצות למקלט, מסיוטי לילה, מניסיונות לחזור לשגרה וכמו שמתברר בהמשך, ממאבקים לגלות לאן נעלמו מזיכרונו שמונה שעות מחייו ביום 7 באוקטובר. ג'יימס בונד בפוסט-טראומה, רבותיי. וכמו שאמרו פעם בסדרה אחרת על גברים במדים: תסתכלו עליהם ותראו אותנו.
"פאודה" עונה 5 - טריילר
(באדיבות yes)
"פאודה" התחילה את מסעה ב-2015 כדרמת אקשן מחוספסת על מסתערבים בעזה. המסגרת הייתה משימה והמערכת הייתה הבוס. העיקרון היה שיקוף אנושי של שני צידי המתרס - הישראלים והפלסטינים. מעונה לעונה, עם בוסט בינלאומי מהמכירה לנטפליקס, מרכז הכובד עבר לאקשן ולחלוקה מובהקת יותר של טובים ורעים. היוצרים, ליאור רז ואבי יששכרוף, כבר כתבו את העונה החמישית ברוח הזאת - אלא שאז הגיע 7 באוקטובר, ההפקה נעצרה וחלחלה ההבנה שכל מה שנכתב עד כה ייאלץ להיגרס. המציאות הייתה נוכחת מדי מכדי לשלוח את קביליו ולהקתו - דורון, אלי, סטיב ושגיא - לעוד סיבוב דאווין ברצועת עזה.
אותה מציאות חלחלה גם אל שורות ההפקה - עידן עמדי, שמגלם את אחת הדמויות האהובות בסדרה, נפצע קשה במהלך לחימה ברצועה ועבר שיקום ארוך (מה שצמצם משמעותית את חלקו בעונה הנוכחית). מתן מאיר, איש צוות ותיק בהפקה, נהרג בצפון הרצועה מפיצוץ של מטען והפרק הראשון מוקדש לו. כשהתחדשה העבודה על הסדרה התקבלה החלטה למקם את העונה החדשה שנתיים לאחר אירועי 7 באוקטובר, כדי לעסוק בחיים שאחרי, ולספר את האירועים דרך ההשפעה שלהם על הדמויות. אין נגיעה בנושא החטופים, שעדיין היו בשבי במהלך צילומי העונה, וחלק ניכר ממנה מצולם בבודפשט ומרסיי, אולי כדי לתפוס מרחק נוסף ולא רק לטובת האפיל הבינלאומי.
בפרק הראשון מונחים היסודות לעלילת העונה - אלי (יעקב זדה-דניאל הלא פחות מעילאי) יוצא עם חבר, סאלם (ביאן ענתיר), גשש בדואי, למרסיי. מטרת המבצע הפרטי שלהם היא ללכוד את איש החמאס שחיסל את בנו של סאלם כמו גם את המשפחה של אלי, ולנקום את דמם. קביליו וסטיב מצטרפים אליהם בהמשך כשהמסע הזה הולך ומסתעף ומעמיק, והופך גם למאבק של אנשי היחידה לשעבר במערכת עצמה, זאת שהם היו בשר-מבשרה פעם. הם עדיין משומנים, שולפים מהר והערבית שלהם זורמת, אבל הם כבר לא אותם לוחמים אמיצים עשויים ללא חת. הפעם הם גברים שאין להם מה להפסיד. הם כבר לא מגינים על אזרחי ישראל, לפחות לא בהתחלה, אלא על הלב השבור האחד של השני. הם שם בשביל הפלוגה, לא בשביל המדינה.
קביליו נשלח כדי לעצור את אלי אבל הוא לא מפקיר פצועים בשטח, גם אם הם פצועים בנפש. הוא והחברים שלו עכשיו נותנים את כל מה שנשאר להם, וזה לא הרבה, במאבק ברוע המוחלט. העונה הזאת תעסוק לא מעט בפוסט-טראומה, שנכחה גם בכל העונות הקודמות בסדרה, אבל בעיקר מסומנת בצבע האדום של נקמת הדם, ואם לשפוט על פי שני הפרקים הראשונים - היא הולכת לדמם לא מעט. יש סצנה יפהפייה של אלי וסאלם עומדים ומתפללים יחד בשעת מנחה, כל אחד את התפילות שלו, רגע קטן של שפיות ותקווה - אבל מהר מאוד הוא נמס אל הבעתה והאלימות.
3 צפייה בגלריה
פוסט-טראומה היא העניין, עכשיו - ביתר שאת. מתוך "פאודה" עונה 5
(צילום: אליה ספינופולוס, באדיבות yes)
העונה הזאת מן הסתם העמידה ל"פאודה" אתגר לא פשוט, ומשני הפרקים הראשונים נראה שהיא עומדת בו בדרכה. דורון קביליו הוא עדיין דמות קצת מוגזמת אבל השחקנים האחרים מחפים עליו, והתמונה שמתבהרת היא של גבריות הלומה ומרוסקת. היא כבר לא כל כך סדרה על הסכסוך במזרח התיכון אלא על אנשים שמנסים לקום מהשברים ונאחזים אחד בשני בניסיון להישאר בחיים, על השאלה מהם בכלל חיים מוכי-טראומה, והיא לא מפחדת לתת לכאב הזה מקום. קשה לדעת באיזו מציאות ביטחונית נהיה כשהעונה הזאת תעלה בנטפליקס ומה היא תעשה ליחסי הציבור של מדינת ישראל, אבל מה היא תעשה ללב של כולנו נדע ממש בקרוב.
