היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבג"ץ להקפיא את החלטות הממשלה למינוי מועצת הרשות השנייה ולהחזיר את הליך המינויים לוועדה לבדיקת מינויים. בתגובה שהגישה המדינה לעתירות נגד מינוי ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"ר המועצה וחברי המועצה החדשה, נטען כי החלטות הממשלה התקבלו על בסיס תשתית עובדתית חסרה, ללא חוות דעת משפטית מלאה, ותוך מעורבות פסולה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהחלטה הנוגעת לעדה במשפטו הפלילי.
בפתח עמדתה טוענת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי בהחלטות הממשלה מ-24 במרץ ומ-31 במרץ "נפלו פגמים היורדים לשורש ההליך המצדיקים את ביטולן". לשיטתה, יש להשיב את הנושא לוועדה לבדיקת מינויים כדי שזו תבחן מחדש את כלל הסוגיות הרלוונטיות, לרבות טענות לניגודי עניינים, זיקות פוליטיות ומשוא פנים של חלק מחברי המועצה.
היועמ"שית הדגישה כי אין מדובר בגוף טכני או שולי: מועצת הרשות השנייה היא הרגולטור של גופי השידור המסחריים, ובידיה סמכויות מרחיקות-לכת כלפי ערוצים 12 ו-13, חברות החדשות, ערוצי טלוויזיה נוספים ותחנות הרדיו האזוריות. בתגובה נכתב כי בידי המועצה סמכויות "שעשויות להכריע את עתידו של גוף תקשורת ובנסיבות מסוימות, להביא להפסקת פעילותו".
היועמ"שית קושרת בין רגישות המינויים לבין מצב שוק התקשורת והבחירות הקרבות. לדבריה, "עצמאותו של מאסדר שידורים היא חלק בלתי-נפרד מקיומו של שוק תקשורת תוסס, מגוון ופלורליסטי", וכי פעילות המועצה נוגעת "לליבת החיים הדמוקרטיים במדינת ישראל". עוד נכתב כי הדברים מקבלים משנה-תוקף "בשנת בחירות", שבה למהימנות הסיקור החדשותי והאקטואלי יש "תפקיד מכריע בגיבוש עמדתם של האזרחים לקראת הבחירות".
אחד המוקדים המרכזיים בתגובה הוא מינויה של ד"ר יפעת בן חי-שגב. היועמ"שית טוענת כי בפני הוועדה לבדיקת מינויים לא עמדה מלוא התשתית הנוגעת לעברה המקצועי והמשפטי מול חדשות 12 וחדשות 13. בין היתר מוזכרים כהונתה כדירקטורית בחדשות 13, תביעת הדיבה שהגישה נגד חדשות 12 ועיתונאים בחברה, וכן עימותים קודמים סביב מכרז ערוץ הכנסת. לפי היועמ"שית בעת אישור מועמדותה "לא עמד בפני הוועדה עיקר הטענות האמורות בדבר החשש להימצאותה במשוא פנים וניגוד עניינים כלפי חדשות 12".
ביחס לפעילה הפוליטית כנרת בראשי, מצטטת המדינה שורה של התבטאויות חריפות נגד כלי תקשורת ועיתונאים. בין היתר הובאו ציטוטים שיוחסו לה, ובהם: "אתם משדרים כמו הג'יהאד", "אם היה אפשר להוציא חלק מהתקשורת לנבצרות היה טוב", וכן "מדוממים את ערוץ 13 על מלא". לפי עמדת היועמ"שית, חלק ניכר מההתבטאויות הללו "מופנה באופן ישיר כלפי חדשות 13 ועיתונאיה" וכולל ביטויים בעלי "אופי אישי" ואף "ממד אופרטיבי".
גם בעניינו של ד"ר חיים שיין נטען כי הוועדה לא בחנה התבטאויות רלוונטיות. בתגובה נכתב כי נגד שיין הועלו טענות על זיקה למפלגת השלטון ועל חשש למשוא פנים נגד ערוצי התקשורת המפוקחים, בין היתר על רקע אמירות שלפיהן התקשורת "מסכנת את ביטחון המדינה" או "מגויסת להפלת שלטון הימין".
מוקד נוסף בתגובת המדינה הוא מעורבותו של נתניהו בהחלטת הממשלה. לפי היועמ"שית, ד"ר בן חי-שגב היא עדת תביעה במשפטו של ראש הממשלה ומופיעה ברשימת העדים שנכללה בהסדר ניגוד העניינים שלו. לכן, נטען, "ראש הממשלה היה מנוע מקבלת החלטה שעסקה במינויה של ד"ר בן-חי שגב”. המדינה מפרטת כי נתניהו אישר את העלאת הנושא לסדר היום, השתתף בדיון ובהצבעה, ובכך היה מעורב בהחלטה באופן ממשי.
היועמ"שית דוחה גם את הטענה שאישור חוזר של הממשלה, ללא השתתפות נתניהו, ריפא את הפגם. לדבריה, ההחלטה המאשררת מ-31 במרץ "לא לוותה בחוות דעת משפטית", ובכל מקרה התקבלה לאחר שעמדת ראש הממשלה ביחס למינוי כבר הייתה ידועה לשרים.
עוד מוסיפה טענה נפרדת בנוגע לייצוג החסר של החברה הערבית בהרכב המועצה. מתוך 15 חברים מונה נציג אחד בלבד מהאוכלוסייה הערבית. על כך נכתב כי "מינוי מועמד אחד בלבד מקרב האוכלוסיה הערבית, ללא נקיטת אמצעים סבירים לאיתורם של מועמדים מתאימים נוספים", מעורר "קושי משפטי כבד-משקל".
התגובה כוללת גם ביקורת חריפה על התנהלות המועצה החדשה לאחר מינויה. לפי היועמ"שית, חרף העתירות והבקשות לסעדים זמניים, המועצה התכנסה וקיבלה החלטות. במיוחד מתוארת פרשה שבה יו"ר המועצה, ד"ר בן חי-שגב, מינתה מנהל בפועל לרשות השנייה זמן קצר לפני ישיבת מועצה, בלי שהמינוי עבר בדיקה משפטית מקדימה. היועץ המשפטי לרשות התריע כי קיים "פגם משפטי חמור" בקיום הישיבה בהשתתפות אותו מועמד, אך לפי התגובה - הישיבה התקיימה והמועמד נחשף לנתונים רגישים.
בסיכום עמדתה מבקשת היועמ"שית מבג"ץ להוציא צו לביטול החלטות הממשלה ולהשיב את הליך המינויים לוועדה לבדיקת מינויים. בנוסף היא מבקשת צו ביניים שיקפיא את מינוי המועצה החדשה עד להכרעה בעתירות. אם לא יינתן צו כזה, מבקשת המדינה להרחיב את הצו הארעי שכבר ניתן כך שיחול גם על החלטות שכבר התקבלו ועל פעולות עצמאיות של יו"ר המועצה.
"אין מנוס ממתן צו ביניים", נכתב בתגובה, וזאת משום שהפעלת סמכויות המועצה בידי מי שלגביהם נטענות טענות לניגוד עניינים, משוא פנים או זיקות פוליטיות, בטרם נבדקו הטענות, עלולה לגרום "לנזקים חמורים, ואף בלתי הפיכים, לשוק התקשורת ולאינטרס הציבורי הרחב".
