מיהי נועה קירל? היא יוניקורן, היא מיליון דולר, היא פנתרה, היא פרובוקטיבית. ולמרות כל התשובות האלו, כשהגעתי להופעה בפארק הירקון הערב (ה'), הרגשתי שאני עדיין לא יודעת עליה הרבה. חוץ מהפרסונה הציבורית מאירת הפנים והממוקדת, לא הרגשתי שאני יודעת מי היא, מה היא אוהבת, או מה חשוב לה. ידעתי שהיא עובדת מאד קשה: היא אומרת את זה לא מעט. ולמעשה זה ניכר. אי אפשר להפיק מופע עצום כזה שהוא בו בזמן מרשים ואיכותי בלי לעבוד מאוד-מאוד קשה.
נועה קירל בפארק הירקון - "יוניקורן"
(צילום: עידו ארז)
אחרי המופע שהיא העניקה בפארק הירקון, אחד מתוך שניים שהם סולד-אאוט , אני מרגישה שאני מכירה אותה קצת יותר. קירל שמה נשים במרכז. היא מארחת את מאיה דדון כמופע פותח, במהלך ההופעה שלה היא מארחת את הזמרת אודיה ואף נותנת לה לשיר את הלהיט שלה - "אינטלקטוערסית". היא מפנה עבורה את הבמה - עבור קולגה שהיא גם לכאורה מתחרה שלה. אם זה לא מספיק, היא מארחת את מתמודדת האירוויזיון אלני פוריירה עם השיר Fuego. קירל אולי לא אומרת את זה אבל היא פמיניסטית. ולא רק זה, קירל היא כוכבת פופ מסוג חדש - דיווה לא רעילה.
רגע לפני שההופעה מתחילה, נשמע Formation של קווין בי, וזו הצהרת כוונות. "I Slay, ביונסה" תורגם אצל קירל ל"נועה קילה". כמו ביונסה נואלס, היא ראתה את הטופ כבר מהרגע הראשון והיא לא עוצרת עד הפסגה, או לפחות עד מדיסון סקוור גארדן.
הערב הזה החל הכי חזק שלו - ורק הגביר
(צילום: רן בוקר)
בזכות המופע שניכר שמשקף את טעמה של קירל, עכשיו אני סוף סוף יודעת איזה מוזיקה היא אוהבת. בריטני ספירס, ריהאנה, פרגי, וכמובן ביונסה, היא מסמפלת אותן גם כי אין לה רפרנסים מקומיים וגם כהצהרה. זה מהלך כפול ששם אותה באותה השורה איתן - המוזיקאיות הגדולות ביותר בעולם.
אבל עד לשת"פ המיוחל עם ביונסה יש את השוק הישראלי, המגרש הביתי. מאיה דדון אולי רחוקה מלהיות יורשת לנועה קירל, לפחות בינתיים. אבל הנכונות של קירל לחלוק את הבמה עם מוזיקאית אחרת משמעותית. היא מוכנה לתת מקום למישהי שהיא תחרות פוטנציאלית שלה ומכריזה שהיא שותפה שלה. התמיכה שלה במוזיקאית עם רזומה דק יותר, מעידה על נדיבות. ואולי זו פריבילגיה של הטופ. ברגע ההיסטורי הזה, קירל לבד בפסגה. אנה זק, אגם בוחבוט ואלה לי להב עדיין לא ביג כמוה.
האם היא אכן פרובוקטיבית? אגרסיבית? כן, כי קירל היא לא כוכבת באירופה או באמריקה. ולהיות אישה חזקה ומוכשרת שלא מקטינה את עצמה לשנייה זה אקט של פרובוקציה. להיות נועה קירל זה אקט פרובוקטיבי כי הוא מעיד על אמונה לא רק בעצמי, אלא בזה שיש טעם לחלום בגדול.
נועה קירל בפארק הירקון - "פרובוקטיבית"
(צילום: עידו ארז)
גודל המאורע ניכר כבר בדרך למופע; ברכבת נוכחת חבורות ענק של ילדות מתרגשות. את פני הנוסעים קיבלו שלטים עם ציטוטים משירים: "אני ערה וכולם ישנים", "בסופ"ש הזה רוקדת איך שבא לי".
הבמה ענקית ומרשימה עם מסכים בפריסה שתוודא שאף עין לא תפספס. אזור הגולדן עצום בגודלו, ולמעשה אין בו שום דבר אקסקלוסיבי. ההרגשה אינה של VIP עם קרבה לבמה.
בזמן ההמתנה לקירל, נידונו לפרסומות; ראשית, לריאליטי החדש בכיכובה, "סטאר אקדמי" ובנוסף, לחברת תעופה, מסעדות ומה לא. לתת את הבמה למפרסמים זה לא הסטנדרט של הופעות חיות גדולות. שקופית מביכה של קופות תל אביב מברכת את קירל על ההישג ההיסטורי במכירת הכרטיסים. "גאים בך!". האם זו קירל שמרימה לעצמה? זהו כנראה הרגע המביך היחיד במופע מהודק מאד, וזה אומר הרבה.
"עבדנו קשה כדי להכין לכם את המופע הזה. בואו נשים הכול בצד, נבוא ליהנות, לשיר ולרקוד ביחד. אתם מוכנים? לטס גו!", מבטיחה קירל לקהל, והיא מקיימת. מהרגע הזה מתחילה אחת מהופעות פופ הגדולות שנראו פה, מופע שעומד בסטנדרט של כוכבות הפופ הגדולות בעולם.
זה מופע שיש בו הכול: פופ על כל גווניו, היפ הופ, רגאטון, רוקנ'רול, ביטים. יש להקה חיה מרשימה ומלאת חיים, שבלעדיה המופע לא היה נשמע אותו הדבר. התפאורה המרשימה (שמגיעה לשיא ב"פאוץ'"), ולצד וידיאו ארט מסחרר.
קירל במקום שחוגג את הקריירה שלה ומסכם את מה שהיה עד כה - הפתיחה העוצמתית עם "דה ז'ה וו" היא בחירה מדויקת, "פעמון" ממשיך להעיף את הקהל ו"מיליון דולר" הוא להיט שקשה להתכחש אליו.
"זה שיר מתחילת הקריירה שלי", מציגה קירל את "מדברים". הקהל מתלהב מהשיר ה"ישן" שלה מגיל 13, עם אירוח של הראפר איזי. לעיתים קרובות מדי אירוחים מרגישים מיותרים, כמו "לסמן וי", אבל כאן יש אירוח מדויק שמרגיש אותנטי. "תקשיב, אני מרגישה כמו בבת מצווה שלי, רק עם עוד 70 אלף איש!", צוחקת הזמרת עם איזי. "לימדת אותי על מוסר עבודה, חריצות ודבקות במטרה", מעצים איזי את המסר שקירל היא העובדת הכי חרוצה בתעשיית הפופ.
השניים ממשיכים עם "גושפנקא", שיש בו הזדמנות עבור קירל להיות ורסטילית בשירה שלה, כשהיא משלבת ראפ.
"פרובוקטיבית" ו"אם אתה גבר" ממשיכים להעלות את האנרגיות, אבל מחרוזת האנגלית קצת חלשה. Please Don't Suck נשאר כתזכורת לכך שהפריצה בארצות הברית לא תתרחש באמצעות שיר גנרי, אלא כנראה עם כזה שיש בו אופי.
בהמשך הקירל מזמינה את אודיה לביצוע של "מאמי", ולפני שפוצחת הזמרת האורחת בלהיט שלה, היא מבקשת מהקהל לשמור שבת, "שבת תשובה", שלפני יום כיפור. כך מתגלה ההבדל המרכזי בין קירל לבין אודיה - בהבעת העמדה ובאג'נדה. האג'נדה של אודיה היא שישמרו שבת. האג'נדה של נועה קירל היא נועה קירל.
אחרי האירוח מלא התנופה והמשמח של אלני פוריירה שהתארחה לשני שירים, קירל ממשיכה להרים עם "שלושה בנות", "מאושרים" ו"טרילילי טרללה". יש אש וזיקוקים, האופוריה בקהל היא משהו שאפשר כמעט לגעת בו. הסיום המפואר מתרחש כמובן עם "יוניקורן", שבו הכוכבת מבצעת את הריקוד המפורסם מהאירוויזיון ובסופו נשטפת במים. זה רגע להקות בנים קלאסי של הניינטיז (טייק דאת' היו חובבים של הז'אנר), שהוא קצת מיושן גם אם אפקטיבי.
נועה קירל בפארק הירקון -"טיקיטאס" יחד עם אלני פוריירה
(צילום: עידו ארז)
עבור הרוב המוחלט של הילדות בקהל זוהי ודאי ההופעה הראשונה שלהן אי פעם. אבל זהו סטנדרט גבוה מאד להופעות להמשך חייהן. אם יש משהו שאפשר לסמוך עליו זה שנועה תיתן את המיליון אחוז שלה. זה והחום של ישראל.
