בין אם אתם אנשי חורף ובין אם לא, קשה להתווכח עם העובדה שאין זמן מדויק יותר להתכרבל במיטה עם ספר וכוס של משקה חם. אז רגע לפני שאתם מתחילים סדרה חדשה בנטפליקס, או נופלים שוב לצפייה חוזרת ב"חברים" או ב"האנטומיה של גריי" - הנה כמה ספרים שיתאימו בדיוק לערבים הארוכים, וישמרו לכם על חום הגוף.
"לא עסק לאישה" / פ"ד ג'יימס
אם אתם זקוקים לחילוץ חורפי ולא מסתפקים בתזוזה במרחב למדינה אחרת, בטח תשמחו לחזור לאנגליה הקרירה של 1972. "פ"ד ג'יימס כתבה את "לא עסק לאישה" ועיצבה את הגיבורה שלה, קורדליה, כגיבורה חכמה המתמודדת עם סקסיזם, בהשראת אגתה כריסטי, והתרגום החדש שלו מהשנים האחרונות (על ידי יען רנן) הפך אותו למחמם אולטימטיבי.
קורדליה גריי, רק בת 22, קשוחה וחכמה, יורשת סוכנות בילוש מבוס שהתאבד ומקבלת את הקייס הראשון שלה – מקרה התאבדות של סטודנט מקיימברידג'. היא נעה בין כפרים ערפיליים, כנסיות עתיקות ואליטות שמרניות שמסתירות סודות, ומפענחת את המקרה. ההומור הציני, המטא-פמיניזם והמתח האיטי מרימים את הספר מעל מכשול האנרוניזם והכתיבה של ג'יימס ומשגרים את הקורא לרחובות קיימברידג' הקרירה. סמדר שילוני
"נשים קטנות" / לואיזה מיי אלקוט
סביר מאוד להניח שרובכן כבר קראתן את "נשים קטנות", אבל יש ספרים שפשוט נועדו לחזור אליהם שוב ושוב. הספר שכתבה לואיזה מיי אלקוט, ועוסק בהתבגרות של ארבע האחיות מארץ', אחווה נשית, עוני, שאיפות יצירתיות והמאבק העדין בין חלומות למציאות, הוא הספר החורפי המושלם. לא רק משום שהוא כולל רגעים אייקוניים של חורף - כמו סצנת חג המולד והמתנות שבפתחו - אלא כי הוא מציע נחמה שקטה ועמוקה.
גם כשהוא כואב, זה ספר על בית כמרחב רגשי, על משפחה, ועל היכולת למצוא משמעות גם בתקופות של מחסור, קור וגעגוע. ספר שמרגיש כמו שמיכה טובה: מוכר, חם, ומדויק בכל קריאה מחדש. איה חיות
"איש ושמו אובה" / פרדריק בקמן
בין אם יורד פה גשם ובין אם לא, לעולם לא מזיק לעבור למקום בו חורף הוא עונה ממשית שנמשכת כמה חודשים טובים וכוללת פינוי שלג מהחניה. "איש ושמו אובה" הוא סיפור מז'אנר נוסחתי – אדם שעל פניו נתפס כמי שאין סיכוי ליצור איתו קשרים אינטימיים חברתיים, זקן נרגן בעל דעות קדומות, מתברר כאיש נדיב בעל לב רחב ואנושיות אינסופית.
גם אם מדובר בעלילה מעט צפויה בקמן מפצה על זה בכל האמצעים האחרים שעומדים לרשותו – כתיבה זורמת ואפילו מרגשת לפרקים, רגישות נהדרת לדמויות וכישרון מיוחד ללחוץ על בלוטת הרגש, אבל בקטע טוב ולא מאולץ. מעבר לזה, בקמן הוא מסוג הסופרים שאם קראת ספר אחד שלו והוא מצאת חן בעיניך, מייד מתרחב הלב בידיעה שיש לו עוד רבים אחרים, שכתובים לא פחות טוב ויספיקו לכל החורף הישראלי הארוך והבלתי נגמר, כלומר שבוע שבועיים ואתם בחוץ. סמדר שילוני
"מאחורי כל גבר מוצלח" / שרה גודמן קונפינו
כשבחוץ קר וגשום, אין כמו להתכרבל בבית עם ספר מחמם לב. שרה גודמן קונפינו מספקת בדיוק את הפינוק הזה - עם כל ספריה, אבל בעיקר עם החדש שלה: "מאחורי כל גבר מוצלח".
כמו בספריה האחרים, גם כאן היא שולחת אותנו לשנות ה-60 של המאה הקודמת, 1962 ליתר דיוק, אז תופסת בוורלי את בעלה הפוליטיקאי בוגד בה והידד! מסלקת אותו מהבית. כשבתגובה, כמו נבל טוב, הוא מאיים לקחת ממנה את הבית שבו היא גרה עם ילדיהם, היא יוצאת לנקמה המושלמת: מאחדת כוחות עם המועמד לסנאט שמתמודד מולו בבחירות.
בתור אישה באותה תקופה, כמובן שלא לוקחים אותה ברצינות יותר מדי, אבל אין ברירה - חייבים מכשולים בדרך, וקונפינו יודעת לבנות סיפור של אנדרדוג בצורה נהדרת ומאוד מהנה ומספקת לקריאה. זה ספר שנון וכיפי עם דמויות שאי אפשר שלא להיות בעדן, ויש גם נוכחות בולטת לקהילה היהודית, כך שאפילו מרגישים קצת בבית. עומר דניאל
"נגורי" / ריוקו סקיגוצ'י
"נגורי – געגוע לעונה החולפת" של ריוקו סקיגוצ'י הוא ספר טעים. יש בו טעמים, ריחות, מרקמים, עושר צלילי ותחושתי. ביפנית, המשמעות של המילה היא העקבות שהותיר הזמן: שאריות של חוויה. מדובר ב"מושג מורכב ועדין", כפי שמסבירה סקיגו'צי, ש"שוזר בתוכו תחושת היקשרות, געגוע וזמנים שונים".
הספר מטייל בין מקומות, זמנים ומאכלים שונים כדי לנסות לתמלל את מה שקשה מאד להסביר במילים: את השובל המתארך של תחושה שהולכת ונעלמת. בספר יש תהיות פילוסופיות בשפע על מהותו של הזמן, שמצייר את התמונה מחדש בכל רגע. בכתיבה קולחת ומרתקת, המשוררת והמתרגמת מבקשת מאיתנו לחשוב מחדש על דברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. גם מי שעולמות הקולינריה לא מסקרנים אותו, בוודאי ימצא את עצמו מתנחם בפואטיקה העדינה שבה הכותבת מתארת חוויות אנושיות בסיסיות, תוך שימוש בכל החושים. ניצן פינקו
טרילוגיית "אחד מאיתנו משקר" / קרן מ. מקמנוס
זקוקים לסיבה טובה לבטל תוכניות מחוץ לבית? לפניכם המלצה לא על ספר אחד - אלא שלושה - שיעשו לכם חשק להימרח על הספה ולא לקום ממנה עד שתגיעו לסוף ותקבלו תשובה לשאלה "מי לעזאזל עשה את זה?!". אם בצעירותכם העברתם את זמנכם בצפייה בסדרות מזן "שקרניות קטנות" ונהניתם מכל רגע (או לפחות עד שדברים נעשו ביזאר מדי), תמצאו את עצמכם בעשור השלישי ואף הרביעי לחייכם נהנים גם מקריאה של ספרי "אחד מאיתנו משקר".
הטרילוגיה, שכתבה קרן מ. מקמנוס ואף עובדה לסדרת טלוויזיה (לא בהצלחה רבה), עוקבת אחר ארבעה תיכוניסטים שמוצאים את עצמם במוקד חקירה משטרתית, כשחברם לשכבה מתמוטט ומת בעודם לבדם איתו בכיתת ריתוק בבית הספר. כמתבקש, לכל אחד מהם יש מניע טוב להרוג את סיימון, שתפעל אפליקציית רכילויות משגשגת - בייחוד כשמגלים שהוא תכנן לפרסם פרט מידע הורס-חיים על כל אחד מהארבעה.
לכאורה, לא תמצאו פה בשורה חדשנית - תעלומת רצח, טינאייג'רים אמריקאים, הבדלי מעמדות, בגידות ואינספור סודות וטוויסטים עלילתיים. מה שכן תמצאו פה לרוב זאת כתיבה קולחת, מותחת ומוצלחת של עולם שבוראת מקמנוס בכמה קולות, ומי שיגדיל לעשות ויאזין לטרילוגיה כאודיובוק ימצא את עצמו מתחבר אפילו יותר לדמויות, שהופכות לעגולות ואמיתיות הודות לשחקנים-מדבבים שחוזרים גם בשאר הטרילוגיה. נעמה ברקן
"רק ילדים" / פטי סמית'
ניו-יורק של תחילת הסבנטיז הייתה מקום קר גם כשלא היה קר. זה נכון במיוחד אם את אישה צעירה חובבת ספרות דקדנס צרפתית, שמנסה לפלס את דרכה בין עכברושים ובני אדם – ולא תמיד ברור מה בדיוק מבדיל ביניהם. אבל פטי סמית' לא הייתה חוצבת את דיוקנה בהר ראשמור של הרוק אלמלא ידעה לתאר באותה פואטיות חולמנית הן את הרוך ואת הקושי של ראשית דרכה.
ב"רק ילדים" סמית' מתארת את חייה מהזוגיות שהפכה לחברות נפש עם הצלם האיקוני רוברט מייפלת'ורפ, דרך המפגש עם כל השמות הלוהטים של התקופה ועד להתפוצצות של סצנת הפאנק המסעירה במועדון ה-CBGB. עם כוס תה חמה ואלבום המופת Horses ברקע, "רק ילדים" הוא כמו פיג'מת וואנזי שאי אפשר וגם אין סיבה לצאת ממנה. עינב שיף
"המוזיאון לאהבה מודרנית" / הת'ר רוז
אחד היתרונות המופלאים של ספר הוא כמובן האפשרות לנסוע רחוק, לטייל ולהתוודע לסיפורים מהקצה השני של העולם מבלי לעזוב את הספה או את שמיכת הפוך. ב"המוזיאון לאהבה מודרנית", אתם מוזמנים לבקר בניו יורק של 2010, באחת התערוכות המפורסמות שהוצגו במוזיאון המטרופוליטן - המיצג של מרינה אברמוביץ' "האמנית נוכחת".
הרומן מנסה לפענח את כוחה של זוגיות ארוכת שנים שנשחקה בחסות מחלה קשה. דמותו של מלחין בשם ארקי לוין,מוצא נחמה, משמעות ותשובות לשאלות קשות בפרפורמנס יוצא-הדופן הזה, ויוצא להילחם על מערכת היחסים עם אשתו שדועכת. הכינו את הטישו. עומר טסל
"חתונה של אחרים" / אליסון אספק
"חתונה של אחרים" נראה במבט ראשון כמו ספר כבד למדי, כזה שמתחיל מנקודת שפל ולא מבטיח נחמה מיידית. העלילה נפתחת כשפיבי מגיעה למלון יוקרתי בעיצומם של ימי חתונה ראוותניים, במטרה לשים קץ לחייה, ומפגש לא צפוי עם הכלה הוא שמערער את התוכנית הזו.
הספר שכתבה אליסון אספק עוסק בדיכאון, בדידות והשהיה של קץ, אבל עושה זאת בשנינות ובמבט אנושי. זו קריאה סוחפת ללילות קרים - שנונה וחכמה, שמצליחה להיות קודרת וקלילה בעת ובעונה אחת, ולהזכיר שלפעמים דווקא כשהקושי במרכז - יכולות לצמוח הזדמנויות לשינויים חשובים בחיים. איה חיות
"בומרנג" / מייקל לואיס
אם אתם מיודעים עם ההיצע הספרותי של לואיס (או אולי עם הפודקאסטים המצוינים שלו) אתם יודעים עם מי יש לכם עסק. לואיס מייצר ספרים שהם השילוב המושלם בין תחקיר עיתונאי עשוי לעילא ובין סיפור הוליוודי סוחף. הוא ניחן בכל הכשרונות כולם ובעיקר בסקרנות וביכולת להריח אבסורד משל היה מדובר בפטריות כמהין, לנתח אותו מבלי לרצוח אותו בדרך ולהעביר את הכל באופן בהיר ומלא הומור.
הספרים שהוא הוציא בינתיים הם פחות או יותר באותה רמה ומתפרשים על תחומים מגוונים, החל מכניסת המכונות למסחר בבורסה וכלה בסיפור היחסים של שני הפסיכולוגים ההתנהגותיים, עמוס טברסקי ודניהל כהנמן, שזכו לתהילת עולם. "בומרנג", שמנתח – בבקשה אל תירדמו – את שורשי המשבר הפיננסי בשנת 2008 דרך מסעות ביוון, איסלנד, אירלנד וגרמניה, הוא בעצם קומדיה שחורה על טיפשות אנושית, מפוכח וחד, שהוא נקודת המבט המושלמת על העולם הקר בחוץ כשאתם מוגנים על ידי פוך ושוקו. סמדר שילוני
"ציפור משונה" / טל נוימן
לכאורה, "ציפור משונה" הוא לא הספר המושלם להתכרבלות. הדמויות בו קשות כמו אבן. הבדידות עיצבה את האופי שלהן מחדש. אבל למרות כל זה, הן מכמירות לב. הוא עוסק בבחורה בשם ערבה שמתאהבת ביואל, צייר בעל מהות אפלולית שנכנס ויוצא מחייה. במקביל, היא גם אחותה הגדולה של מאיה - שרואה חזיונות של ציפור יפה וכחולה שרק היא מסוגלת לראות.
"ציפור משונה" שואל שאלות על שגעון והסכנות שהוא טומן בחובו, על יצירת אמנות כדרך להעמיק בתוך עולמות פנימיים סודיים, על האחריות שמביאה איתה משפחה. למרות העיסוק בנושאים קשים, הקריאה בו זורמת וציורית והכתיבה מלאה בצבעים ובסקרנות. ניצן פינקו
