כל סדרה חדשה יכולה להיעזר במחלקת הפרומו הטובה ביותר - המציאות - אבל במקרה של "קופרטינו" לא היה צורך בישיבת סיעור מוחות לתוך הלילה: דרמה משפטית על הקורבנות השקופים של עמק הסיליקון בעידן הבינה המלאכותית מקבלת סיוע ארטילרי כל יומיים, ככל שמתברר כמה מסוכן יכול להיות הצעצוע שמונח בידיהם של מיליארדרים שחונכו על המוטו "לזוז מהר ולשבור דברים". עבור רוברט ומישל קינג, מיוצרי הטלוויזיה המצליחים והחשובים בעולם כרגע בזכות "האישה הטובה", "הטובות לקרב", "אלזבת׳" ו"חסרי מוח", הטיטאנים שמנהלים את העסק - או שמא העסק מנהל אותם - הם המתנה שלא מפסיקה לתת.
"קופרטינו" - טריילר
(באדיבות CBS)
והנה, ימים ספורים לפני ש״קופרטינו״ הושקה (וזמינה בישראל ב-yes, HOT וסלקום TV), התנדב לא אחר מאשר סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI והאבא של צ'אט GPT, להרים את הסלוגן הכי אפקטיבי שהסדרה יכולה לקבל: "העולם צריך להשלים עם זה שכמה דברים רעים יקרו בתמורה ליתרונות של הטכנולוגיה הזאת". בדרכה החכמה, השנונה והמבדרת, "קופרטינו" מטילה את הזרקור על אותם "דברים רעים".
רוברט מקשיב לציטוט של אלטמן וצוחק. "אפשר לשים את האצבע על זה שהם מתנהגים ממש בטיפשות?", הוא אומר בריאיון מיוחד ל-ynet, "הם האויב הכי גרוע של עצמם. הם צריכים מנהל משברים שיושיב אותם ויגיד, 'לא תמיד יהיה לכם קהל ידידותי'. תמיד יש להם קהל ידידותי, מראיין נוח שלא ישאל אותם משהו שנוי במחלוקת. ואז הם נכנסים לאזור שגובה מהם מחיר יותר גבוה… הם חושפים את עצמם באמת: חנונים רובוטיים ולא אנושיים שאף פעם לא הזדיינו בתיכון, והם סוג של משוגעים עכשיו מכוח וחשיבות עצמית ותחושת 'מגיע לי'".
כמו שאפשר להבין, "קופרטינו" לא תהפוך את הקינגים לאנשים הכי פופולריים בקמפוסים של גוגל, מטא, אפל, אמזון וחברות ה-AI, וגם לא של תאגידים קטנים הרבה יותר שתאוות הבצע שלהם גוברת על היזמות והחדשנות, תוך שכנוע עצמי שהם רק מבטאים את רוחה של איין ראנד. וזה עוד לפני הטיפול של הסדרה בתופעות כגון סקסיזם, ניצול עובדים, ניגודי עניינים, מועדוני חברים ועוד. "עמק הסיליקון הוא מקום שמכיל הרבה מאוד כוח ועדיין זאת סוג של עיירה קטנה, כך שהרבה אנשים מכירים זה את זה", אומרת מישל, "זה מאוד טוב לדרמה".
ויש איזה חשש להפוך למטרה שלהם? כמו שרואים בסדרה, הם לא ממש נחמדים.
מישל: "כל פרק נקרא על שם דמות של אחד הנפגעים כי רצינו לספר סיפור של דוד נגד גוליית, כך שבניגוד לסדרות אחרות אנחנו לא מתמקדים דווקא באוליגרכים"
רוברט (צוחק): "מכיוון שהטק שולט עכשיו בהוליווד, אני ומישל כבר הכנו את תוכניות הפרישה שלנו".
"AI טוב מאוד לאינפורמציה, ופחות טוב בלהכניס רגש לתסריט"
הרעיון של דרמה משפטית בעמק הסיליקון נרקם אצל הקינגים הרבה לפני שזה היה פופולרי להיכנס באצולת הכסף החדש. "לקראת הסיום של 'האישה הטובה'", מספר רוברט, "רשת CBS הזמינה ספין-אוף כדי להשיק את שירות הסטרימינג שלהם. אנחנו חשבנו לשלוח את הדמות של דיאן (כריסטין ברנסקי) לעמק הסיליקון, אבל לא היה שום עניין ושכחנו מזה. ואז, לפני שנתיים, בוטלה הסדרה שלנו Evil וחשבנו מה הלאה. נושא ה-AI כמובן היה שם. הבנו שזה חדר עם המון דלתות ובשביל סדרה של 20 פרקים בעונה, כמה שיותר דלתות, יותר טוב".
וכך חזרו הקינגים לרעיון המקורי, רק ללא קשר ליקום של "האישה הטובה" אבל עם כמה מהשחקנים שעברו שם: הגיבורים של "קופרטינו" הם פרקליט מנוסה בשם מייקל (מייק קולטר, שגילם ברון סמים ב"האישה הטובה" ואת לוק קייג' ביקום של מארוול) שפוטר מהסטארט-אפ שאותו ייסד והחליט לגייס את הידע שצבר מבפנים כדי לטפל בחלכאים והנדכאים של הבועה; ואוליביה (רייצ'ל קלר, "לגיון", "פארגו"), פרקליטה זוטרה שפוטרה באותו יום מאותה חברה וחוברת אליו. ביחד הם פותחים משרד שפונה לאנשים השקופים של עמק הסיליקון, שנמחצים תחת מגף העושר והכוח. בכל פרק הם מטפלים בתיק שונה, לצד קווי עלילה שממשיכים מפרק לפרק, ומשקפים את השבר העמוק שבו נמצאת המערכת הפוליטית והמשפטית מול ההתקדמות המטאורית של הטכנולוגיה, והנזק האדיר שהיא מסוגלת לגרום בידיים לא נכונות ולא נקיות.
עבור רוברט, העיסוק בצדדים האפלים של העמק נושא גם מטען אישי: "גדלתי בסן חוזה, קליפורניה, וראיתי איך הכול מתפתח", הוא מספר, "אבא שלי עבד כמתכנת מחשבים וראית איך כל דור של התפתחות טכנולוגית דוחף החוצה את הדור שלפניו. והיה משהו באנשים שהגיעו מפאלו אלטו, ראית איך הם משתמשים במתמטיקה בצורה שמרוויחה כסף ויוצרת כלי נשק. ואז מישל ואני חשבנו שזה נורא מעניין והתחלנו לתחקר את הצד המשפטי, כי ידענו שנרצה דרמה משפטית. נדהמנו לגלות כמה מעט כתבי אישום מוגשים בגין עבירות של צווארון לבן בעמק הסיליקון, ובמקביל השווי של החברות הללו גדל בטריליוני דולרים. זה כמו בעידן הבהלה לזהב: אתה רואה שהכסף יוצר אווירה שאין חוק".
אבל אתם עוסקים בזה גם בצורה משעשעת.
רוברט: "כי אנחנו בעצם ליצנים. כאילו, מישל, לא היית הליצנית של הכיתה, נכון? אבל בכל פעם שאנחנו מודאגים מרצינות יתר, אנחנו הולכים לבדיחה וזה יכול להפוך משהו פוגעני ללא-פוגעני. הייתי אומר שזה קשה להניף אגרוף נגד מישהו שמספר בדיחה, אבל מצד שני יש לך את טראמפ. אבל הכוונה שלי היא שכשאתה מבדר, אנשים מורידים קצת מההגנות שלהם".
הפחד שה-AI יחליף גם הכותבים נוכח בעבודה על סדרה כזאת? זה משהו שאתם מרגישים סביבכם?
"אני מרגיש את הפחד של היוצרים והכותבים אבל בעיקר של אנשי הפקה, כאלה שעושים אפקטים וכדומה. יש פחד שאוכל עכשיו את הקצוות, אבל הכותבים מודעים לכך שה-AI די מוגבל כרגע בשכפול של שנינות והבנה של מה זה תסריט רע. אני חושב שה-AI הוא טוב מאוד לאינפורמציה, ופחות טוב בלהבין איך מכניסים רגש לתסריט".
עד כמה AI היה מעורב בכתיבת סדרה שעוסקת ב-AI?
מישל: "יש פרק שעוסק ברומן עם צ'אטבוט שבשבילו אחד הכותבים התנסה בסוג כזה של עבודה מול AI. אבל חוץ מזה? אפס עניין".
נושא אחר שמטריד את הוליווד הוא המיזוג של פרמאונט עם וורנר. לכם יש עסקה גדולה עם CBS, ששייכת לפרמאונט. איפה אתם בנושא?
רוברט: "יש הרבה אמון מהצד שלנו והצד שלהם אחרי 17 שנה של עבודה משותפת מאז 'האישה הטובה'. אני מבין את הפחד של אנשים מקונגלומרטים ומזה שיש שחקן אחד פחות, ופתאום אתה מקבל סיקור רע איפשהו ואתה מת בעיר. אבל תסריטים טובים תמיד ימצאו את הדרך שלהם. זה דבר די קלישאתי אבל אני מאמין שזה נכון".
מישל: "לא קיבלנו אפילו דקה אחת של התנגדות על שום דבר שעשינו בסדרה הזאת, ואתה מבין שהיא הולכת די רחוק לקראת הסוף. לא הייתה להם בעיה עם שום דבר שאנחנו עושים".
איך בני זוג עושים יחד טלוויזיה?
רוברט קינג הקתולי ומישל שטרן היהודייה נפגשו בחנות נעליים בלוס אנג'לס של אמצע האייטיז בתור סטודנטים שחיפשו את דרכם לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. בשנה הבאה יחגגו 40 שנות נישואים, מהם נולדה ילדה אחת וכמה מהסדרות המצליחות והמוערכות של המאה ה-21. בראשן נמצאת כאמור "האישה הטובה", שדורגה רק לאחרונה אחת מ-100 הסדרות הטובות ביותר של המילניום ב"ניו יורק טיימס". גם הספין-אוף שלה, "הטובות לקרב", הייתה מצוינת לא פחות ונועזת הרבה יותר, כשהעזה לשקף את אובדן השפיות של אמריקה מבעד למתרחש במשרד עורכי דין בשיקגו עם קשרים עמוקים במפלגה הדמוקרטית, שנאכלה מבחוץ על ידי הפופוליזם הרפובליקני ומבפנים על ידי התנועה הפרוגרסיבית.
בהתאם, גם שמה של מדינת ישראל נזרק לקלחת יותר מפעם אחת, באופן שגרם להאשמתם של הקינגים בפרופגנדה ציונית (היותם המפיקים של "כבודו" בגרסה האמריקאית בטח לא עזרה). בעונת הסיום המופתית של "הטובות לקרב", ששודרה ב-2022 ונראית בדיעבד כנבואת בלהות שהתגשמה במלואה, נושא התגברות האנטישמיות תפס מקום מרכזי ואפילו החרם התרבותי על ישראל עלה לדיון.
מריסה, דמות שהתחילה ב"האישה הטובה" והמשיכה ל"טובות לקרב", אף מתגאה בתקופה ששירתה בצה"ל ומתחתנת לבסוף עם בחור בשם זאב. כשאני אומר לקינגים שהעונה הזאת היה רגע נדיר שבו החתום מעלה הרגיש שרואים אותו ומציע ספין-אוף של מריסה וזאב, הם צוחקים אבל נמנעים מכניסה לנושא. "זאת הייתה עונה כיפית", אומר רוברט, "עם כל כמה שהתקופה הייתה נוראית, אבל זה היה כיף".
לעומת זאת, הרבה יותר קל להם להשיב על השאלה הכי מסקרנת בהקשר שלהם: איך מצליחים לעבוד ביחד 30 שנה ולא להשתגע. "זה כאילו יש לך עוד חצי מהמוח שיכול גם להגיד לאנשים מה לעשות במקומך", מסביר רוברט את סוד הקסם, "מישל עושה את הליהוק, אני עושה את העריכה ושנינו יושבים בחדר הכותבים. אנחנו אף פעם לא נמצאים במצב של חוסר הסכמה זה עם זו".
מישל: "אני יודעת שיש אנשים שעושים טלוויזיה בלי אהוביהם. בכנות, אין לי מושג איך הם מסתדרים".










