סדרת המתח "רשימת חיסול" (The Terminal List) פרצה למרכז הבמה של אמזון פריים לפני שלוש שנים בזכות צוות השחקנים המפואר שלה בראשות כריס פראט, כשהיא נישאת על הרוח הפטריוטית האמריקנית והרגישות לחיילים משוחררים שמתקשים להסתגל לחיים האזרחיים אחרי פועלם בשדה הקרב והטראומות מתלווה אליהם. ההצלחה בקרב הצופים חדורי הגאווה הלאומית בארצות הברית, נענתה בעונה שנייה שהיא בעיקר ספין-אוף לקודמתה, לה גויס צוות זוהר פחות ואשר נשענת על מזימות בינלאומיות מהסוג המוכר לנו ממהדורות החדשות, והרי עיקרן: המאבק לחיסול תוכנית הגרעין האיראנית. בהשראת המציאות, את העלילה הבדיונית של "רשימת חיסול: זאב אפל" מוליך הגיבור האמריקאי (טיילור קיטש) שנקשר בגיבורה ישראלית - בגילומה של רונה לי שמעון. הברית האסטרטגית והאינטימית שלהם מכתיבה את שיתוף הפעולה המבצעי, עם קורטוב של פטישיזם ציוני.
"רשימת חיסול: זאב אפל" – טריילר
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
כסדרת מתח מעולם הצללים של הריגול, "רשימת חיסול: זאב אפל" לא מציעה יותר מדי כשיוצריה ג'ק קאר ודיוויד דיג'יליו מקפידים לאמץ את כל הקלישאות המקובלות בז'אנר. אפילו התפניות המפתיעות בה הן לפי הספר, או המדריך לתסריטאי המתחיל. בהתאם למתווה העלילתי המקובל, הדמויות שבמרכז הסדרה הם גיבורים נערצים, עם מיומנויות צבאיות עילאיות ורף מוסר גבוה במיוחד, וגם נאיביות ילדותית כתוצר לוואי שלו. המסע שלהם מתחיל בנקודת שבר אישית על רקע אירועים בשדה הקרב. כשהם מקבלים הזדמנות לגאולה, הם עטים עליה. אלא שבהמשך הם מגלים שהם תומרנו על ידי המערכת והסתעפויותיה השונות. ההתפכחות הזאת מחלצת אותם מהבדיות וההונאות של ארגוני הביון ומכוונת אותם להרפתקה אחרת להצלת המצב בעולם, וגם לשיקום המצפון. כל המרכיבים האלה נמצאים בסדרה של קאר ודיג'יליו, הצפויה למדי. אבל מה שעשוי לערר עניין מיוחד אצל הצופים בארץ הקודש, אפילו להפתיע, היא הזווית הישראלית.
3 צפייה בגלריה
מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
סוכן חשאי וזיית ישראלית. טום הופר ורונה לי שמעון, מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
(צילום: Attila Szvacsek/Prime)
במרכז העלילה דמות הלוחם האמריקני בן אדוארדס, שמדלג מעל ג'יימס רייס בגילומו של כריס פראט כגיבור הסדרה. קיטש, שנחשב לפני שני עשורים למטאור בהוליווד, התרסק בדרכו למאדים ככוכב אופרת החלל השאפתנית "ג'ון קרטר" שהתרסקה בקופות ב-2012. הוא המשיך לעבוד מאז בקולנוע ובטלוויזיה אבל לא נסק, וגם הליהוק שלו ל"רשימת חיסול" כשחקן משנה לצד פראט, לא שדרג אותו מעבר לתפקיד הראשי בעונה החדשה. הפרק הראשון נועד לחבר אותנו עם זו הראשונה דרך ההתרחשויות שמתחוללות בעיראק, שם אדוארדס מוציא להורג משת"פ של ה-CIA כנקמה על רצח חברו ליחידת כלבי הים המהוללת בידי אל-קעידה. כעונש משמעתי על מעשיו, הוא מודח מהיחידה, ביחד עם חברו הטוב ביותר רייף הייסטינגס (טום הופר הבריטי). השניים נשלחים חזרה הביתה, אלא שבעצירת הביניים בגרמניה, הם מגוייסים על ידי איש ביון אמריקני ותיק למבצע חשאי לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית.
החלק הזה תואם את שגרת נקודת השבר האישית וההזדמנות לגאולה. ממש לפי המתווה הנרטיבי המקובל הם מגלים שהמציאות כפי שהוצגה בפניהם הרבה יותר סבוכה, כשמסתבר להם שהם חלק מצוות גדול יותר המורכב מסוכן אמריקני (לאנדרי שנוא נפשם, בגילומו של לוק המסוורת'), סייען עיראקי נאמן (דאר סלים השבדי, קותו מ"משחקי הכס") ונשות מוסד מלאות תושיה ועוז, אליזה פראש (רונה לי שמעון) וטל ורון (שירז צרפתי). לאף אחד לא ממש ברור מהי בעצם המשימה שמובילה אותם מבודפשט למינכן, וציריך, במרדף אחר מטרה לא ברורה. לכאורה הם אמורים לסכל פעילות איראנית באירופה לקידום תוכנית הגרעין, אולם ככל שהעלילה מתקדמת ומסתעפת מתבהר - לפחות לנו הצופים - שיש פה כוחות סמויים שפועלים מתחת לפני השטח ושגיבורינו מתומרנים על ידם כמו בובות על חוט. מעשה בגידה וההתפכחות שבצדו, מניעים גם אותם לחפש קצה חוט שיוביל אותם לבובות הבוגדניות הללו, וייתכן שאליזה היא אחת מהן.
3 צפייה בגלריה
מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
בובה בוגדנית או בת-ברית נועזת? רונה לי שמעון וטיילור קיטש, מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
(צילום: Attila Szvacsek/Prime)
סיפור הרקע וקווי העלילה של הסדרה צפויים למדי, ונועדו בעיקר להלל את הגיבורים הפטריוטיים של ארצות הברית והצדק האמריקני, וגם להחמיא לאלה שקיבלו את החינוך הקולנועי שלהם מסרטי וסדרות אקשן של שנות ה-80 על רקע המלחמה הקרה. תחליפו את ברית המועצות והקג"ב באיראן ומשמרות המהפכה, והנה לכם תעלומת ביון בינלאומית על פי אותה המתכונת. אבל מבחינתנו הצופים הישראלים, זוהי השותפות המדינית, המבצעית ובעיקר האישית, בין ארצות הברית לישראל, שמפיקה משמעות כלשהי שבולטת מעבר לקלישאות התסריטאיות. ומה שברור הוא שהוליווד מרותקת מהמוסד והמור"ק שלו, ובעיקר מנשותיו. הקהל האמריקני מדמיין את ארגון הביון הישראלי כבית גידול של יפהפיות אקזוטיות וקטלניות. לא פקידים מאפירי-שיער מאחורי שולחנות מנהלים, או חנונים ממושקפים מול צג המחשב. ובטח שלא סייענים ערבים משופמים שאחראים על ביצוע המשימות המורכבות בעורף האויב בעבור חופן דולרים או דינרים.
על פי הדמיון הפרוע של התסריטאים האמריקנים, מאחורי כל ביפר בחגורת פעיל חיזבאללה עומדת אישה ישראלית. ולא נעמיק בנוגע למה שקורה לאויבינו מתחת לחגורה, לפי הסקרנות הפטישיסטית הזאת. בר רפאלי בקומדיה "כידון", ניב סולטן ב"טהרן", מוהזן נוואבי הפרסיה ב"רשימה השחורה", ואפילו לים לובאני הפלסטינית ילידת נצרת בסדרה "קונדור" - כולן עוצבו על פי קווי המתאר המחוטבים הללו. יפות, פתייניות, ונאמנות עד כלות לאומה היהודית אפילו יותר מלבני זוגם. וכך גם במקרה של גל גדות, שגילמה נשות מוסד בפרנצ'ייז האקשן "מהיר ועצבני" ובקומדיית הריגול "השכנים של ג'ונס", ובטח שיש מי שחושד בה שהיא כזאת בחיים האמיתיים. היא הייתה יכולה להיות ליהוק מושלם לדמות של אליזה ב"רשימת חיסול: זאב אפל". רונה-לי שמעון היא תואמת גל גדות מוצלחת עם החזות האתלטית התמירה והניסיון המקצועי מ"פאודה", מינוס המבטא הישראלי הכבד וכריזמת המסך יוצאת-הדופן של וונדר-וומן הישראלית.
3 צפייה בגלריה
מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
באה עם ניסיון מ"פאודה". רונה לי שמעון, מתוך "רשימת חיסול: זאב אפל"
(צילום: Attila Szvacsek/Prime)
בשורה התחתונה "רשימת חיסול: זאב אפל" היא שיר הלל לגבריות אמריקנית. לצד הגיבורים הוואספים הנועזים שבמרכז הסדרה, והנבלים האיראנים המזוקנים, הדמויות הנשיות הראשיות הן סוכנות המוסד אליזה הוותיקה וטל הצעירה. ברוב המקרים אנחנו חוזים בהן כשהן בגופיות, בעוד ששותפיהם לצוות לובשים בגדי חורף ואפודים כמתבקש באירופה. מבחינת שתי הישראליות זוהי משימת Undercover במהותה, שנועדה למשוך את מבטם של הגברים האמריקנים בסדרה וגם אלה שצופים בה על המסך. מימוש מעשי לכך יש בסצנה טעונה אחת בפרק הרביעי במהלכה לאנדרי מטריד מינית את טל (כהרגלה בגופייה), בתירוץ של הדרכת נשק. הלביאה אליזה מסתערת עליו באלימות בעודה מקללת בעברית, ומחלצת את בת לווייתה מהגוץ הנכלולי בעל הידיים הדביקות, לעיני אדוארדס והייסטינגס יפי-הבלורית, התואר והקוביות בבטן. ישראליות אולי מחרמנות גם אותם, אבל הם אמריקנים מסוג אחר, שומרים נגיעה למען המדינה.