מנויי נטפליקס קיבלו במהלך סוף השבוע האחרון הודעה על כך שהחברה הגיעה להסכם על רכישת אולפני האחים וורנר ורשת HBO, אשר יצטרפו לאימפריית התוכן האמריקנית. לצד אזכורים של כמה מהנכסים התרבותיים הגדולים שיעברו לחיקם (הסדרות "משחקי הכס" ו"חברים", הסרט "קזבלנקה" והפרנצ'ייז של די.סי. קומיקס והארי פוטר), רצתה ענקית הסטרימינג לעדכן את קהל הלקוחות בנוגע לשינויים הצפויים בצריכת התכנים. לפי הגרסה הרשמית, אין כל שינוי מההיבט הזה, לא היום וככל הנראה גם לא בשנה הקרובה. בכל זאת, תהליך מיזוג של שתי חברות אדירות ממדים שכאלה הוא ארוך ומורכב, ומצריך הסכמה מבעלי המניות וגם מהמומנים על ההגבלים העסקיים.
האם ההודעה הקצרצרה הזאת הרגיעה את הלקוחות? לא בטוח. בינתיים הכל ממשיך כרגיל. התכנים של נטפליקס ו-HBO לא יתמזגו יחדיו לפלטפורמה אחת בשלב זה, והמנויים של כל שירות ימשיך לצרוך את התכנים בנפרד ובאותם תנאים. השינוי יגיע מן הסתם לאחר האישור הסופי של העסקה. אפשר לצפות לעלייה משמעותית של מחירי המנוי. בכל זאת, נטפליקס היא עסק והנהלתה חייבת למצוא דרכים למממן את סכום הרכישה האסטרונומי שעומד על כ-72 מיליארד דולר. עדכון התעריפים בהתאם הוא צעד ראשון ומתבקש. הצעד השני הוא פיטורי ענק, ואלו צפויים בקרוב מאוד מיד עם אישור העסקה וככל הנראה עוד לפניה. אלפי עובדים בשורות האחים וורנר ו-HBO התעוררו בסוף השבוע לטלטלה בלתי נתפסת שמכניסה אי ודאות לחייהם. מהמנהלים הבכירים, דרך עובדי ההפקה ועד המנקים באולפנים בברבנק, לוס אנג'לס - כולם דואגים היום לעתיד התעסוקתי והמקצועי שלהם. ובצדק.
לעסקת הענק המדוברת יש השלכות אישיות הן על הצרכנים והן על העובדים, ומן הסתם גם על בעלי המניות של החברות הללו, ויותר מכולם, על העומדים בראשן - יו"ר נטפליקס טד סרנדוס ויו"ר תאגיד WBD (האחים וורנר-דיסקברי) דיוויד זסלאב שצפויים לשלשל לכיסיהם כחצי מיליארד דולר כתוצאה. בניגוד לסרנדוס שנחשב לאיש עסקים מבריק אבל בעל תשוקה לתוכן, במקרה של זסלאב יש מי שחושד, אולי בצדק, שהמניע העיקרי שלו הוא כלכלי גרידא. עובדי וורנר ברדרס קיבלו מסרים מרגיעים שהעסקה נועדה כדי להבטיח את עתיד האולפנים באקלים הבעייתי של תעשיית הקולנוע כיום, אבל רבים מהם מרגישים נבגדים על ידי היו"ר, שמאז ומתמיד התרכז ברווחתו האישית כאיש עסקים.
מאז שהוביל כיו"ר דיסקברי את עסקת המיזוג עם תאגיד וורנר מדיה באפריל 2022, זסלאב נתפס כנבל הוליוודי קלאסי. איש עסקים עם אפס עניין בתרבות, תוכן, קולנוע, וטלוויזיה. שלוש שנים הספיקו לו כדי להבין שמביצת הזהב הזו לא יבקע רווח, וצריך להעביר אותה הלאה. מהר ככל האפשר. החביתות שניסה להכין ממנה יצאו מקושקשות (כמו למשל ניסיון המיתוג של HBO כ"מקס" שכשל). לאחרונה דן במיזוג אפשרי עם המילארדר דיוויד אליסון, רגע אחרי שהוא עצמו השלים מיזוג של חברת סקיידאנס עם אולפני פרמאונט. יש מי שטוען שהפלירטוט הזה נועד מלכתחילה כדי לקדם דווקא את המשא ומתן מול נטפליקס בתנאים בעייתיים יותר בכל הנוגע להמשך היצירה הקולנועית, אבל עדיפים בהרבה מבחינת התמורה הכספית.
על הרקע הזה, צצות לא מעט שאלות דווקא מהצד של נטפליקס שיקבלו את השליטה על האחים וורנר ו-HBO בשנה הבאה ככל הנראה, ויתבקשו להכריע מה לעשות עם הנכסים שברשותם ועלו להם לא מעט. להחלטות הללו יש השלכות משמעותיות לקהל הלקוחות ועל העובדים, אבל מדובר בהכרעות גורליות במיוחד לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה באופן כללי, ואלו יכולות לשנות אותה לחלוטין. יש שכבר קובעים שמדובר בתחילת הסוף. רעידת אדמה שתורגש גם באולפנים הגדולים האחרים ובחברות ההפקה בכל רחבי ארצות הברית, וכרעשי רקע גם בקהל הרחב. שום דבר כבר לא יראה אותו דבר, בטח לא על המסך הגדול.
מה ירוויחו בנטפליקס מהרכישה?
השאלה הראשונית והמהותית ביותר בשלב זה היא מה עמד לנגד עיניהם של סרנדוס ושותפו בראשות נטפליקס גרג פיטרס כשהסכימו לסכום הרכישה חסר התקדים הזה. מה הם קונים בעצם? מה שברור מאליו הוא שהשניים חמדו את הקטלוג האדיר של אולפני האחים וורנר שנוסד בלוס אנג'לס באפריל 1923 על ידי האחים הארי, אלברט, סם וג'ק וורנר ומאז הפיק קלאסיקות אל-זמניות כמו "האזרח קיין", "קזבלנקה", "התפוז המכני", "בלייד ראנר" ו"החבר'ה הטובים" ושוברי קופות כמו סרטי הארי פוטר, "שר הטבעות", "המטריקס" וגיבורי העל מבית DC קומיקס. מאז ייסודה של רשת HBO ב-1972, הצטרפו לקטלוג של תאגיד וורנר מדיה גם הסדרות "אוז", "הסמויה", "הסופרנוס", וכמובן "משחקי הכס", וגם אלו יפלו לחיקה של נטפליקס כמוצרים מוגמרים לשימושם ולשימושכם המנויים.
מה לגבי הסדרות והסרטים שבפיתוח אצל האחים וורנר?
אבל מה בנוגע להמשך הדרך ולסרטים וסדרות נהדרים ומופלאים שנמצאים בשלבי הפיתוח והתכנון, או אלו שמישהו חולם עליהם ומייחל למימושם העתידי? האם לנטפליקס יש עניין בחטיבות ההפקה של אולפני האחים וורנר ובניסיון המוכח והמפואר שלהם ביצירה הקולנועית, או שברגע שאלו יעברו לשליטתם, יגידו הבוסים החדשים: "תודה על כל מה שנתתם, אנחנו ניקח את זה מכאן". זוהי שאלה מהותית וגורלית מכיוון שאם כל מה שנטפליקס מעוניינת בו זה הקטלוג האדיר מהעבר שיעשיר את היצע התכנים שלה, ואין לה כוונה לנצל את התשתית ההפקתית ליצירה עתידית, הרי אפשר כבר עכשיו לבשר על מותם המוקדם של האולפנים בהמתת חסד. יש שיאמרו הוצאה להורג.
לנטפליקס יש מערך הפקה משלהם והציביון שלו שונה בתכלית מזה של אולפני הקולנוע ואפילו רשת HBO ודיסני פלוס. בהתלבטות הקלאסית בין איכות לכמות, הנהלת חברת הסטרימינג הכריע מזמן לטובת כמות. מדובר בפס יצור מהיר ויעיל שמוציא לפועל עוד ועוד סרטים וסדרות שמופקות ברצף, ובזרימה תמידית, כדי להאביס אתכם בתוכן, אולי אפילו להזין בכפייה באמצעות האלגוריתם. כי לעמוד בתנאי ההפקה הללו, מוכתב לו"ז קצר יותר לצילומים וגם לפיתוח הפרויקט מלכתחילה. לתסריטאים אין זמן לבישול איטי, מדובר בסיר לחץ והמנות צריכות לצאת אליכם הצופים בקרוב כמזון מהיר. את אותן ביצי זהב מהקטלוג של האחים וורנר ו-HBO הם יגישו לכן כמוצרים מוגמרים הישר מהמזווה. אבל בייצור התעשייתי של נטפליקס, רוב הביצים מבושלות למחצה, ולא פעם נשברות על הדרך. המנות של נטפליקס נועדו למלא לכם את הבטן, אלו של HBO כוונו מלכתחילה ללב שלכם.
כמובן שלתהליך ייצור התוכן יש גם היבטים כספיים ולאורך השנים, בנטפליקס למדו שהשקעה בתקציבי הפקה של סרטים וסדרות לרוב לא מצדיקות את עצמן כלכלית. במסגרת של סטרימינג עם הכנסות שמבוססות על מנויים שמשלמים על השירות חודש בחודשו ולא רוכשים כרטיסים כדי לצפות בסרט או סדרה ספציפים, נשאלת השאלה: למה להשקיע מיליונים בסרט או סדרה ספציפיים עליהם לא תתקבל תמורה? ואכן, אחרי כמה הרפתקאות יומרניות ולרוב לא מוצלחות של חטיבת ההפקה של נטפליקס כמו "האיש האפור" (2022), "הודעה אדומה" (2021), "האירי" (2019) ו"ברייט" (2017), סרנדוס ושות' התחילו לעצור את זרימת הכספים. תקציב ההפקה פחת באופן משמעותי ופוזר בין סרטים וסדרות שונים לאורך אותו פס ייצור של תוכן. זה הנורמלי החדש בסטרימינג ולפיו אי אפשר להשקיע כל כך הרבה זמן וכסף בפרויקט אחד. זה לא ישים במציאות הזאת.
הסרטים ימשיכו להיות מופצים בבתי הקולנוע?
המשמעות מבחינתכם הצופים היא שההיצע ימשיך לגדול ואתם תנסו לנתב בתוכו בהכוונת האלגוריתם בעודכם צופים בסרטים וסדרות בבית, אבל האיכות כפי שהיא באה לידי ביטוי בכל הבטי היצירה האודיו-ויזואלית - מהכתיבה ועד העריכה והפוסט פרודקשן - תפחת משמעותית. אבל הבשורה המרה והקשה יותר נוגעת לעתיד הקולנוע והמפגש שלו עם הקהל על המסך הגדול. נטפליקס בהגדרה אינה מעוניינת בהפצת סרטים בבתי הקולנוע. ולכן, לא רק שאפשר להעריך שראשיה לא יאשרו תקציבי ענק לשוברי קופות שהוציאו הוורנרים השנה, כמו "קרב רודף קרב" של פול תומאס אנדרסון ו"חוטאים" של ריאן קוגלר, אלא גם לא ישקיעו הרבה ביציאתם לאקרנים. הם יודעים שמכירות כרטיסים כבר לא מביאות רווחים. זו פשוט המציאות בשטח. מציאות שנטפליקס אשמה במידה רבה בהתווייתה עם מהפכת הסטרימינג שלה, וחווית הצפייה החדשה שהביאה איתה אשר הפכה את הקולנוע הישן והטוב לזניח.
7 צפייה בגלריה
לא יואשרו תקציבים לשוברי הקופות. מתוך "קרב רודף קרב"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
אפילו כשמדובר בסרטי הדגל של נטפליקס שמופקים מלכתחילה כדי לקדם את מאמצי החברה בעונת הפרסים, ההפצה בבתי הקולנוע היא קצרה ומוגבלת ומטרתה היא לקדם את הקמפיין לאוסקר וגלובוס הזהב במקום להרחיב את החשיפה של קהל רוכשי הכרטיסים. "פרנקנשטיין" של גיירמו דל טורו, "ג'יי קלי" של נואה באומבך ו"רצח כתוב היטב 3" של ריאן ג'ונסון יצאו בבתי הקולנוע בארצות הברית והוקרנו ברחבי המדינה לאורך שבועיים בלבד. על פי נטפליקס, הריצה המוגבלת של הסרטים הללו על המסך הגדול היא רק הפרומו לקראת עלייתם בשירות הסטרימינג של נטפליקס, זמינים לכל מנויי החברה. כך הופכות יצירות מופת קולנועיות למעין טריילר ארוך ומושקע על המסך הגדול שנועד לקדם את הגרסה הנגישה שלו על המסך הקטן.
- ד"ר דן חיוטין, מרצה וחוקר קולנוע באוניברסיטת תל אביב, מתייחס לרכישה באולפן ynet:
עסקת ענק בהוליווד: נטפליקס רוכשת את וורנר ברדרס דיסקברי ב-83 מיליארד דולר
(צילום: מיקי שמידט)
זהו כאמור הנורמלי החדש של סרטי נטפליקס, ואפשר להעריך שהמדיניות הזו תיושם גם בתכנים שמקורם בבית הגידול של אולפני האחים וורנר עם המורשת ההוליוודית ארוכת השנים שלהם. המדיניות הזו תעמוד למבחן במיוחד כשמדובר באותם פרנצ'ייזים אדירים שהניבו כל כך הרבה שוברי קופות קולנועיים בעבר בחסות הוורנרים והפעם יעמדו לרשות נטפליקס. מהארי פוטר דרך "שר הטבעות", "משחקי הכס", "המטריקס" וגיבורי העל של DC קומיקס. הזכויות על הנכסים הרוחניים הללו (IP) יעברו לרשות מעצמת הסטרימינג, אבל איך היא מתכוונת ליישם אותם? זוהי תעלומה של ממש.
מה יעלה בגורל היקום הקולנועי של DC קומיקס?
רק לאחרונה, עם השלמת האיחוד של הוורנרים עם דיסקברי, הפקיד זסלאב את היקום הקולנועי של DC קומיקס בידי הבמאי ג'יימס גאן והמפיק פיטר ספרן. השניים אמנם יצרו יחדיו את הסדרות "פיסמייקר" ו"קומנדו יצורים" כעיבודים לסופרהירוז הללו למסך הקטן, אבל האם מתקבל על הדעת שהחזון הקולנועי ארוך הטווח שלהם שרק החל להתממש השנה עם "סופרמן" בתקציב 225 מיליון דולר, יבוא לקיצו המוקדם? אמנם הפתיח לא הוכיח עצמו כשובר קופות מטלטל, אבל גאן הבהיר כי אין לו כוונה לוותר על יצירת קולנוע שמיועד למסך הגדול. "חווית הצפייה התיאטרלית בצוותא היא משהו שחשוב לנו באופן מיוחד ומותאם מאוד לסרטים הספקטקולרים שלנו", אמר גאן. "השינויים התאגידיים לא ישנו את התוכנית שלנו. אם אתה הולך לעשות סרט על באטמן, כדאי שהוא יהיה פאקינג מעולה".
בשולי ההודעה על המיזוג עם נטפליקס, דווח כי החוזים של גאן וספרן הוארכו עד לאביב 2027. הארכה של כחצי שנה בלבד שמתואמת באופן חשוד עם לוח הזמנים של העברת האחריות על האולפנים לנטפליקס, וגם עם היציאה הצפויה של "איש המחר" באותה השנה. סרט ההמשך בגרסה המעודכנת של סופרמן בגילומו של דיוויד קורנסווט עשוי להיות שירת הברבור של גאן וספרן ב-DC קומיקס. בלתי נתפס, ונורא הרבה יותר עבורכם המעריצים. זו עלולה להיות שירת הברבור של סופרמן, באטמן, וונדר וומן וגיבורי על איקוניים אחרים - לפחות על המסך הגדול.
