מחר (רביעי) ישודר הפרק האחרון, העשירי במספר, של העונה הרביעית של "תוכנית הבוקר" (The Morning Show), סדרת היוקרה המושקעת של אפל TV פלוס, המתארת את מאחורי הקלעים של תוכנית בוקר בפרט ושל תאגיד גדול בכלל. הייתה זו עונה דרמטית ויש יאמרו מלודרמטית במיוחד, על רקע ההכנות לאולימפיאדה בפריז בקיץ האחרון.
"תוכנית הבוקר", עונה 4 - טריילר
(קרדיט: באדיבות אפל TV פלוס)
העונה הזאת גם הצטיינה בליהוק המרשים שלה. לצוות הקבוע, הכולל בין היתר את ג'ניפר אניסטון, ריס ווית'רספון, ג'ון האם ובילי קרודופ, הצטרף רכש חדש ואיכותי: מריון קוטיאר וג'רמי איירונס. הפרק הכי דרמטי היה ללא ספק הפרק השישי, שבו הדמות של סטלה, נשיאת חטיבת החדשות השאפתנית, אותה מגלמת גרטה לי, נתפסת בקלקלתה בכל המובנים (ויותר לא נרחיב, מטעמי ספוילרים, לטובת אלה שעדיין לא צפו בעונה).
11 צפייה בגלריה
"הגבר הסטרייט הלבן הפנימי" פרץ החוצה. גרטה לי מתוך "תוכנית הבוקר"
(צילום: באדיבות אפל TV פלוס)
ההופעה המדהימה של לי הראתה את השינוי שסטלה עברה מאז שהצטרפה לסדרה בעונה השנייה – מאישה אופטימית בעלת עיניים בורקות שחשבה שתוכל לשנות את פני חדשות הרשת לטובת קהילות מיעוטים ונשים, לחיה תאגידית שהגיעה לפסגה של תעשייה גברית, שמתגמלת על דקירות בגב ופעילות דחפורים חסרת מעצורים. סטלה בעצמה אומרת ש"הגבר הסטרייט הלבן הפנימי" שלה פרץ החוצה, כשהיא נטמעת בתרבות הארגונית של התאגיד.
"סטלה תמיד נאלצת להתמודד עם מגוון רחב מאוד של דברים, כחלק מהתפקיד שלה. העולם שמשתנה סביבה, מערכת היחסים המשתנה שלה עם המושג איזושאפתנות, ועם מה שהיא רוצה", אומרת לי.
11 צפייה בגלריה
"נשים לאורך ההיסטוריה לא קיבלו את הזכות לפשל". גרטה לי
(צילום: Getty Images for Netflix)
"כשזה נוגע לנשים, ונשים בעמדות כוח, אנחנו מדברים כל כך הרבה על מוסר, על להיות ׳טובה׳ או ׳רעה׳. ׳לפשל׳ זה דבר שנשים, בעצם, לא קיבלו את הזכות לעשות במהלך ההיסטוריה. זו זכות גדולה, היכולת ׳לפשל׳. אנחנו הנשים יודעות זאת היטב. לא רק נשים בעמדות מפתח. ובהתחשב בכמה נשים בעמדות מפתח עובדות על הסדרה הזו, אני שמחה ובכלל לא מופתעת, שזה משהו שגם יכולנו להראות - את כל הצדדים של התופעה הזו - ושיכולנו לאפשר לנשים להשתולל".
תזכרו את השם
גרטה לי נמצאת עכשיו בכל מקום. וכשראיינתי אותה בפסטיבל ונציה האחרון הבנתי גם למה – היא אינטליגנטית, איכותית, יפה, רהוטה, מרשימה, נגישה ועם הרבה נוכחות. בחודשיים האחרונים היא פשוט התפוצצה על המסכים בבתי הקולנוע ("טרון: ארס") ועל המסך הביתי עם "תוכנית הבוקר" והסרט "על סף פיצוץ" של קתרין ביגלו תוצרת נטפליקס, שעמד לאחרונה בראש מצעדי הצפיות של ענקית הסטרימינג. לי אפילו התארחה בתפקיד עצמה בסדרה "הסטודיו" – הסאטירה עטורת הפרסים על הוליווד של סת' רוגן.
השם של לי, בת למהגרים מדרום קוריאה, שגדלה בלוס אנג'לס, אולי לא לשגור בפי כל, אבל זה רק עניין של זמן, וכשמדברים עם לי על הפריצה שלה בגיל 42, היא מחייכת. "טכנית, עבודה בתעשייה מצאתי ישר. אחרי שסיימתי את לימודי המשחק עברתי לניו יורק ומיד התחלתי לשחק במחזמר בברודווי והופעתי קצת בטלוויזיה, אבל גם שם ההתקדמות הייתה איטית. היה קשה למצוא עבודה איכותית - ולנסות להשתפר בתחום. ראיתי איך כל עמיתיי עוקפים אותי ומקבלים הזדמנות אחר הזדמנות להפוך לשחקנים מדהימים. גם שכבר עבדתי, זה עדיין לא היה זה. הרגשתי שמשחק היה הדבר שאהבתי אהבה בוערת, אבל להצמיח ממנו קריירה הרגיש כמו מעשה תיאורטי. זה תמיד הרגיש כאילו בכל רגע הכול יכול להיגמר".
לי בחרה להתמיד, למרות שאביה הרופא חשבס אחרת. "בשלב מסוים, היה ספק גדול אם אצליח להתפרנס ממשחק, אז אבא מתוך דאגה, אמר: ׳את עדיין יכולה להיות רופאה׳", סיפרה לי למגזין "ווג". "׳את גם יכולה לעשות פרוטזות, כי זה קצת מזכיר פיסול׳ .כל כך נעלבתי שאבא לא האמין בי".
אז טוב שהיו כמה נשים שכן הבחינו בכישרון שלה והאמינו בה. תחילה הייתה זאת לנה דנהאם. "הייתה לי סצנה אחת במחזה של איימי הרצוג, שעלה בניו יורק. לנה באה וצפתה בהצגה, ואחר כך היא כתבה לי תפקיד בסדרה 'בנות', שאז עוד הייתה בחיתוליה (לי הופיעה בארבעה פרקים בשנים 2013-14. א"ק). משם התחלתי לעבוד בטלוויזיה, עם אנשים כמו טינה פיי ואיימי פולר, איימי שומר, ואז הגיעה נטשה ליון עם הסדרה 'בובה רוסית', בה הופעתי בתפקיד גדול של מקסין, חברתה הטובה של נדיה, גיבורת הסדרה (מקסין, היא זאת שמארגנת לה את חגיגת יום ההולדת ה-36, שבו נדיה מוצאת את עצמה לכודה בלולאת זמן. א"ק)".
ואז הגיעה יוצרת נוספת, שעשתה את כל השינוי – סלין סונג, במאית, שחקנית, מחזאית קנדית ילידת דרום קוריאה, שליהקה את לי לתפקיד הראשי ב"חיים שלמים" (2023) על מפגש מחודש של שני חברי ילדות, גבר ואישה. "חיים שלמים" זכה להצלחה קופתית וביקורתית, ליקט פרסים והיה מועמד לשני אוסקרים, כולל הסרט הטוב ביותר. גם לי עוטרה בשלל פרסים ומועמדויות. "האם ציפיתי לכזאת הצלחה? הייתה תחושה שאנחנו עושים משהו מאוד מיוחד, או לכל הפחות תרים אחריו", אמרה לי ל"הגרדיאן" הבריטי. "בפעם הראשונה שפגשתי את סלין, היינו כמו שתי ילדות קטנות שזממו יחד לעשות מה שהרגיש לנו אז כמו קטע בלתי-סביר: האם נצליח ליצור משהו שיהיה באמת מקסים ואינטימי ומונומנטלי, ושגם יצפו בו הרבה אנשים? כעת בכנות אני מתקשה להאמין למה שקרה. ההצלחה באמת מרגישה כמו נס".
לי נלחצה והתרגשה במיוחד בבכורה של "חיים שלמים" בפסטיבל סאנדנס ומהפוסטר, שהתנוסס על הבניין שבו נערכה הבכורה. "אני בחיים לא אשכח את ההקרנה הזו. בסצנה האחרונה שמתי לב שהיו אנשים שהתחילו לנוע ולזוע בכיסא ולחפש משהו. חשבתי שהם שנאו את הסרט ושהם בלחץ ללכת. ובסוף זו הייתה חוויה מטורפת להבין שכל האנשים האלה, בבת אחת, פשוט התחילו לבכות וחיפשו טישו. זה היה הזוי וסוריאליסטי.
"זה באמת מרענן שיש יותר סרטים עכשיו על דמויות אסיאתיות-אמריקאיות. ו'חיים שלמים' החייה אצלי את האמונה במה שאפשרי לעשות, אפילו שאנחנו ממש לא קרובים לפתור את בעיית הייצוג. דיברתי לאחרונה עם חבר'ה צעירים ממוצא אסייתי, שנמצאים בתחילת הקריירה, והם דיברו על אפשרויות מצומצמות. השיחה הזאת היוותה אינדיקציה ברורה שאנחנו ממש לא קרובים לכינונו של מבנה קהילתי שוויוני יותר. צריך לנסות לחשוב איך אפשר ולתת מקום לאנשים ונשים ממיעוטים שונים".
11 צפייה בגלריה
"אנחנו ממש לא קרובים לפתור את בעיית הייצוג". חיים שלמים"
(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)
עכשיו מגיעה אישה נוספת, שמאפשרת לקהלים רחבים בכל העולם להיחשף לכישורי לי. וזוהי קתרין ביגלו, הבימאית הראשונה שזכתה באוסקר ("מטען הכאב") ומוכרת מסרטים כמו "נקודת פריצה" ו"כוננות עם שחר". ביגלו ליהקה את לי ל"על סף פיצוץ", שזמין כעת בנטפליקס. העלילה עוקבת אחר משבר שמאיים על ארה"ב – טיל בליסטי בין יבשתי גרעיני נורה ממקור לא ידוע ותוך 18 דקות הוא אמור להגיע ליעדו. הסרט מורכב משלושה סיפורים, ומראים בו את התמודדות הבית הלבן (אידריס אלבה מגלם את הנשיא) עם האיום, את הניסיון לברר מאיפה הטיל שוגר ואת הדילמות איך להגיב. לי מגלמת את אנה פארק, קצינת מודיעין, שמתמחה בצפון קוריאה.
"'על סף פיצוץ' הוא קודם כל הזדמנות לפתח שיח", סבורה לי. "שיש שיאמרו שאנחנו לא מקיימים אותו כלל וכלל כרגע. אני קוריאנית, כך שכשאני הייתי ילדה נושא הגרעין היה חלק מהשיח - אבל ככל שעבר הזמן והעולם השתנה ובאופן בלתי מוסבר, השיח הזה כמעט התפוגג".
איך לדעתך העובדה שצפון קוריאה מחזיקה בנשק גרעיני משפיעה על אזרחי דרום קוריאה?
"אני לא יכולה לדבר בשם אזרחי דרום קוריאה, אבל מנקודת מבט גלובלית, אי אפשר להכחיש שמדובר בבעיה גדולה. כשהתחלתי לערוך תחקיר לקראת 'על סף פיצוץ' , הייתי בהלם מוחלט מכמות הטילים הגרעיניים שיש כעת בעולם, לא האמנתי שדבר כזה יכול להיות אמיתי. נכון להרגע יש הסכם אחד בתוקף בין רוסיה לארה"ב, והוא אמור לפוג ב-2026. המצב מסלים וזו בעיה ענקית. בעניין קוריאה - לצערי היא מדינה אחת מיני רבות, שבהן עניין הגרעין הוא סוגיה אקוטית".
11 צפייה בגלריה
"עניין הגרעין הוא סוגייה אקוטית". גרטה לי
(צילום: Vittorio Zunino Celotto / Staff ,Getty Images)
"האיום ללא ספק נוכח, אבל פשוט לא מדברים עליו. השאיפה שלנו עם 'על סף פיצוץ' היא לתת הזדמנות לחזור ולעסוק בעניין הגרעין".
רק לאחרונה הסינים חשפו טילים ארוכי טווח שיש ברשותם.
"בדיוק. הנה לך דוגמה. וכמה אנשים שמעו על כך? כנראה לא יותר מידי".
והשאלה המתבקשת – איך היה לעבוד עם יוצרת כמו קתרין ביגלו?
"אחרי כשקתרין פנתה אליי, שאלתי אותה: 'מה את צריכה ממני? אני מוכנה גם לשחק אבן בסרט שלך. מוכנה ממש לעשות את כל מה שתרצי'. קתרין אדירה. יש בה את השילוב המנצח של ביטחון מוחלט בתהליך וביצירה שלה, לבין פתיחות. העבודה איתה מאוד שיתופית. אנשי הסרט אומנם מאוד גוננו על התסריט, אבל קתרין גמישה וזורמת עם הביצועים שמביאים בפנייה, והדברים יכולים להשתנות משם: אפשר לעשות שינויים ויש דברים שאפשר לצלם מחדש על בסיס מה שהיא ראתה ממך. אף פעם לא הרגשתי שהסרט חקוק בסלע ואנחנו רק שחקנים שהביאו לצבוע בין הקווים ולמלא, לפי ההוראות. ממש לא".
לקראת "על סף פיצוץ", לי ערכה תחקיר מקיף. "צפיתי בכמה סרטוני יוטיוב של מסיבות עיתונאים בהשתתפות קציני מודיעין, הרגעים שבהם מפנים אליהם את הזרקור כדי לקבל את דעתם המקצועית על סוגיה מסוימת. האמת שזה פחות עזר משציפיתי", היא צוחקת.
באיזה מובן?
"אולי בגלל שגם הם בסופו של דבר רק אנשים, וכשכל תשומת הלב מופנית לאדם מסוים גם הוא, בסופו של דבר, רק בן אדם ומגיב בהתאם. זה כן סייע במובן שזה הדגיש לי שאומנם התפקיד שלנו בסרט הוא לשחק כל מיני מומחים וגנרלים ואנשים שמחזיקים במידה מסוימת של כוח, אבל גם הם - קודם כל - אנשים. זו תזכורת שתמיד טוב שתהיה".
הסיפור, שבו מככבת הדמות של לי, מתרחש בשחזור של קרב גטיסברג, בדרום פנסילבניה. אחד הקרבות המפורסמים במלחמת האזרחים האמריקאית שהתחוללה במאה ה-19 – והוא נחשב לנקודת מפנה במלחמת האזרחים וגם למערכה עם מספר הנפגעים הגדול ביותר באותה מלחמה – 50,000 חיילים. "זה היה אחד מימי הצילום הקשים ביותר", רוטנת לי. "היה חם נורא. 38 מעלות, כשהגענו לאירוע השחזור האמיתי. המשתתפים שם לא הבינו שאנחנו מצלמים סרט בכלל.
"על סף פיצוץ" - טריילר
( באדיבות נטפליקס)
"יצא לי להיות באירוע השחזור הזה כילדה, ועכשיו להשתתף בו שוב כאישה בוגרת, זה היה מטורף. הצילומים שם היו רועשים בגלל רעמי התותחים וכאוטיים. היה עליי לומר בקול רם: 'אדוני הנשיא!', בקרב קבוצת אנשים, שלא היה להם מושג שאני שחקנית ובטח הם חשבו שאני חולת נפש".
המשפחה שלך מגיעה ממדינה שסבלה ממלחמת אזרחים. זה בוודאי היה טעון עבורך.
"כן, גם זה עבר לי בראש כשצילמנו בגטיסברג".
בסיטואציה המוצגת בסרט, בסוף צריך לפעול כאשר אתה מתבשר על שיגור טיל גרעיני. האם עליך לא לעשות כלום או להגיב בירי. אם היית האדם הקובע במצב כזה, מה היית עושה?
"טוב, אני כל הזמן הרי מדמיינת שאני נשיאת ארה״ב", היא אומרת וצוחקת. "מה שאנחנו אומרים בסרט – וזה גם מה שקתרין אומרת - הוא שאף אחד לא נמצא בעמדה, שמאפשרת לו לעשות החלטה כזו. זו החלטה שבלתי אפשרי לעשות, גם אם אתה אוחז במשאבים בלתי נדלים. גם אם יש לך ספר שפורס בפניך כל תרחיש אפשרי זה עדיין בלתי אפשרי. מה אני הייתי עושה? אני לא יודעת. פשוט הייתי בוכה. בורחת. מה אתה היית עושה? בתור נשיאה הייתי תומכת ביוזמות כנגד הפצת נשק גרעיני, כך שבחיים לא הייתי מוצאת את עצמי בנקודה הזו. צריך שיהיו פחות נשקים, באמת שזה הפתרון".
מעניין אותך להיכנס לפוליטיקה?
"אני יכולה לומר בביטחון שאין לי שום עניין להיכנס לפוליטיקה. אני שחקנית, ושכזו אני צריכה להישאר בתחום".
לי, נשואה לשחקן, מפיק ותסריטאי ראס אמסטרונג. השניים הכירו בלימודיהם באוניברסיטה ויש להם שני בנים. לי מקפידה על פרטיותה ומתרחקת מהרשתות החברתיות, למרות שמעמדה בהוליווד מתעצם יותר ויותר. "התעשייה מאורגנת כך שככל שאתה מצליח יותר - כך אתה מבודד יותר", אמרה לי ל"ווג". "אתה הופך להיות אדם קצת מוזר - ראיתי את זה קורה בקרב עמיתיי. אתה מתחיל לחשוב על עצמך במונחים של התעשייה. אתה הופך לתוצר. אני שונאת את זה ואני יכולה להבין למה זה יכול לדרדר אותך לשיגעון ואיך זה מאוד מזיק. בקיץ האחרון, הייתי בפריז, ולראשונה בחיי שכרו עבורי שומר ראש. אמרתי לו: 'עמוד נוח, אדוני. אני מסתדרת. אני אלך לי למוזיאון'. הדרך בה אתה מתנהל בתעשייה היא בחירה. ככל שאתה מבודד יותר, כך אתה גם מנותק יותר".
"לנצל את הנעורים שעוד יש לי"
לאחרונה לי הופיעה בסרט עתיר תקציב: ב"טרון: ארס", שבו היא גילמה את איב קים, מתכננת משחקי מחשב ומנכ"לית חברה, בעלת גישה אוהדת לבינה מלאכותית. נושא הבינה המלאכותית, עולה גם בפרק 6 הדרמטי של "תוכנית הבוקר".
"השנים האחרונות היו מלאות בהתפתחויות טכנולוגיות משמעותיות. הבינה המלאכותית היא דבר שאין מנוס מפניו ועברנו מלהרגיש שמדובר ברעיון קונספטואלי ומופשט לנקודה שבה זו טכנולוגיה משולבת לגמרי, בכל רגע בחיים שלנו", היא מוסיפה. "מה שאני כן אוהבת בסרט 'טרון: ארס' הוא שאנחנו שואלים את השאלה איך אפשר להפוך את ההתקדמות הזו להיות ממוקדת בצרכי האדם. במקרה הטוב אנחנו יכולים להחזיק בתקווה שהקדמה הזו יכולה לשרת את טובת הכלל - במקום שתהיה דבר עם השפעה שלילית על חיי כולנו".
11 צפייה בגלריה
לא הכירה את "טרון" לפני שהצטרפה. לי עם הקאסט של "טרון: ארס"
(צילום: Tristan Fewings / Stringer, Getty Images)
לי מגלה שלקראת האודישן ל"טרון: ארס" בקושי היה לה מושג מהו המותג, "אבל התפקיד של איב הרגיש כמו ההפך המוחלט מהדמות ששיחקתי ב'חיים שלמים' סרט שהיה כל כך נטורליסטי גם בריאליזם שלו וגם בקנה המידה שלו. רציתי להתנסות במשהו אחר. בעצם פשוט רציתי לרכב על אופנוע האור... הייתי סקרנית לראות אם אוכל לעשות גם אקשן, משהו מאוד פיזי, לנצל את הנעורים שעוד יש לי ולדחוף את הגבולות. היו כל כך הרבה ריצות ושום דבר לא יכול היה להכין אותי לריצה מהסוג הזה: ריצה כאילו אתה נמלט על חייך".
כחלק מתהליך ההכנה ל"טרון: ארס", היא צפתה בסרטונים של טום קרוז, "רק כדי לחקור ולהבין איך ריצה כזו יכולה בכלל להיראות. היה לנו צוות פעלולים מדהים ועמדו לרשותנו המון משאבים. למדתי כל מיני טריקים. מעולם לא השתתפתי במשהו שאפילו התקרב ל'טרון: ארס' מבחינת גודל הפרנצ׳ייז. הרבה לחץ נלווה לעניין הזה אבל בירכתי על האתגר של לנסות להבין איך, מצד אחד, לעשות הומאז׳ לטרון ולמעריציו האדוקים, ואיך מצד שני לקחת את ההזדמנות החדשה הזו ולמשוך לסרט קהל חדש לגמרי ואחר".
לי גם מבוקשת מאוד בתעשיית הדיבוב, כשבקרוב נשמע את קולה ב"צעצוע של סיפור 5". במקביל היא גם עובדת על סרט חדש, אותו תביים. "הוא עוסק במשפחה שלי, וזה דבר מטורף להגיד, כי הוא גם מדבר על רוצח סדרתי קוריאני-אמריקאי".
בכלל ללי חשוב להתנסות ולכבוש יעדים. "עלי להתוודות שאני מאוד חמדנית כשזה נוגע לחיים עצמם. אני רוצה לסחוט את החיים עד הסוף ולטרוף אותם עד שלא נשאר פירור".
