מאז 7 באוקטובר הפכה נטליה קסרוטי, אימו של קשת קסרוטי שנרצח בפסטיבל הנובה, לאחת הדמויות המזוהות עם מתקפת הטרור במסיבת הטבע, מתוך האובדן הפרטי והאישי שלה. הבוקר (רביעי) היא התארחה באולפן ynet, לאחר שעברה הסבת מקצוע מפתיעה - מי שהייתה שפית במקצועה, מעמיקה בעיסוק חדש ומסקרן - תקליטנית במסיבות.
שידור אולפן 30.7.25- אימו של קשת שנרצח בנובה- ראיון עם נטליה קסרוטי | אימו של קשת שנרצח בנובה
(צילום: מיקי שמידט)
השינוי, לדבריה, החל עם ההתמודדות המורכבת אחרי שאיבדה את בנה. "הדבר שמלווה אותי מהיום הראשון זה מוזיקה", היא מספרת בריאיון באולפן ynet. "ההבנה כמה מוזיקה מחזיקה, מחזקת אותי, ממלאה לי את הלב. ולפעמים באותה נשימה, מוזיקה גם מורידה אותי אל השאול, עם מילים שפעם יכלו להיתפס כשיר אהבה רגיל - ונתפסות לי כשיר אהבה לבן שלא ישוב יותר הביתה.
"ועדיין מוזיקה היא ריפוי מאוד גדול והיא קרש הצלה בשבילי. במקום לטבוע, אני נאחזת בקרש הצלה הזה ומתרוממת. אני מבינה שאני רוצה לתקלט ולהביא מוזיקה לאנשים, ודרך המוזיקה להביא את קשת - את האור שלו, את השמחה שלו. בכל מקום שבו אני נמצאת, קשת איתי דרך המוזיקה".
בשיחה עימה, מספרת קסרוטי שכבר לפני 25 שנה היא תקלטה מעט במסיבות קיבוץ, אך אז בשונה מהיום התחביב היה שולי ומינורי. "זה היה אז בדיסקים והורדתי מוזיקה, זה נשמע כמו ימי המערות", היא משתפת. "ונהיו ילדים והם גדלו, וזה פחות התאים לי, לא עמדתי בקצב של המוזיקה שהולכת ומתפתחת. ועכשיו משהו בי פשוט קופץ ראש לתוך המוזיקה, לסגנונות שונים, ביג-טיים".
3 צפייה בגלריה
"מוזיקה היא ריפוי מאוד גדול וקרש הצלה בשבילי". נטליה קסרוטי מתקלטת
(צילום: באדיבות המצולמת)
התמונות של בנה של קסרוטי ממסיבת הנובה, שאף מעטרות את כרזת הסרט התיעודי זוכה פרס האמי "עוד נחזור לרקוד", הפכו מזוהות עם אירועי היום הנורא הזה והטבח שגבה את חייהם של אלפים. "כל פעם שאני מנגנת, אני תמיד שמה תמונה של קשת. מבחינתי זו מוזיקה לעילוי נשמתו, וכל מי שברחבה כרגע רוקד בשבילו ולזכרו, בין אם הם יודעים את זה ובין אם לא. מוזיקה היא השפה של מלאכים וככה אנחנו ממשיכים פשוט ביחד. המוזיקה מחזיקה אותי ומעלה אותי למעלה".
במקצועה המקורי, קסרוטי היא שפית, ובשיחה עימה היא מספרת על הדימיון בין שני התחומים - רחבת הריקודים והמטבח. "אני רואה הרבה הקבלה בין המטבח והמוזיקה - כמו שהגשתי אוכל לאנשים, ככה אני בוחרת היום להגיש את המוזיקה. בדיוק באותה צורה", היא מעידה. עוד היא מתייחסת להיעדר הנוכחות הנשית. "זה עולם שבעיקר יש בו יותר גברים, ויש המון נשים ממש טובות, ותיקות ומנוסות ממני, צריך לשלב ולהביא אותן. אני רואה ליינאפים במסיבות שונות ובאירועים שונים, שאין [נשים] ממש, אפס שוויון מגדרי. אני לא באה להיות פה איזו פמיניסטית פורצת דרך, אבל אני חושבת שצריך, אפשר, רצוי וראוי לשלב עוד נשים. נשים מביאות אנרגיה אחרת לרחבה דרך המוזיקה שלהן, וכשיש עשרה גברים שעומדים ואישה אחת או שתיים, וואלה, [זה] לא לעניין".
מה קשת היה אומר על השינוי המקצועי שעשית? האם זאת האימא שהוא הכיר?
"לא. אבל זאת אימא שאני חושבת שהוא היה הרבה יותר מתחבר [אליה] וגאה להגיד בכל מקום, 'וואלה, זאת אימא שלי, סחטיין עליה'".
