התחרות על תשומת ליבם של הצופים מעולם לא הייתה אינטנסיבית יותר, והסדרה החדשה "גוף ונשמה" (או במקור, פשוט The Body), שעלתה בנטפליקס, משתמשת בכל המניפולציות שברשותה כדי לזכות בקהל. כך יצא שקיבלנו דרמת התבגרות-אימה-סקסית על נערות שלומדות בבית ספר קתולי: בבוקר הן בולעות את לחם הקודש בטקס דתי בכנסייה, ובערב הן מנהלות אחד אחר ואלטרנטיבי, שבסופו המשתתפות נוטלות אקסטזי. וואלה, לא זכרתי ששנת 2004 הייתה כל כך פרועה.
"גוף ונשמה" – טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
הפער בין השמרנות של הכנסייה הקתולית וגיל ההתבגרות המתפקע מיצר הוא רק אחד האלמנטים שמשאירים את הצופים על קצה הספה. תוסיפו לזה טקסים שטניים, אסתטיקת y2k (או לפחות, אסתטיקה שמזיעה ממאמץ בניסיון לחקות את הלך הרוח של תחילת המילניום), קטעים מוזיקליים מלהיבים ומיניות מודחקת וקיבלתם את פצצת הדופמין התורנית, "אופוריה" פינת "סולטבורן".
העלילה מתמקדת בקבוצת המחול של התיכון הקתולי סנט מארק, "האריות", והיא נפתחת ביום שבו הן מלהקות את החברה החדשה - אחרי שאחת הרקדניות בה נפצעה. את הקבוצה האקסקלוסיבית מובילות הקפטניות אניה (קריסטינה בוגיץ' האוסטרלית) ואליז (שרה בוסתנאי, שחקנית אמריקאית ממוצא לבנוני), המקובלות התורניות ששורר ביניהן מתח מיני שנמצא תמיד על סף מימוש. הגורם המפריע בין השתיים הוא לכאורה, טרוי, החבר של אניה, ספורטאי בקבוצת השחייה של בית הספר. אבל כפי שחושפת השיחה המתמשכת ביניהן - האשמה וההתכחשות הן המכשול האמיתי. איך אומרים? חבר זה לא קיר, אבל למרות הטון המשוחרר של הסדרה אניה מתעקשת להישאר בארון.
מתוך "גוף ונשמה"
מתוך "גוף ונשמה"
מתוך "גוף ונשמה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
סיקוונס האודישנים, שמוכר היטב מסרטים שהגדירו את התקופה ("מעודדות צמודות", לדוגמה), הוא לא רק קריצה ליצירות שאליהן הסדרה מרפררת, אלא גם הזדמנות לבחון את הדם החדש: ליזבת (ג'ינה מסארוש), תלמידה חדשה ומקריפה, שנכנסה יחד עם אחיה המוזר לייט ליאו (ג׳קסון קלי) לבית הספר אחרי שנים שבהן למדו בבית ("ילדות רעות", מישהו? או לחלופין "קארי" אם חשקה נפשכם במשהו קרוב יותר ז'אנרית), וגרייס (סופיה וויילי) - האחיינית של הכומר והפייבוריטית של אניה.
בתום יום מורט עצבים כולן נפגשות לשחרר רסן במסיבת האלווין שנערכת בבית רדוף. תסמכו על האריות, שמופקדות על התוכנית האמנותית, שהן ארגנו טקס חניכה שטני ללהקה שמשלב קורבן בתולה (גרייס, בהצלחה לך) ומתובל בחומרים משני תודעה. הטקס הוא סוג של מתיחה על חשבונה של החברה החדשה (הסמים לא), אבל אל דאגה, ההתלוצצות עם הכוחות האפלים עוד יתנקמו בכולן בהמשך.
מתוך "גוף ונשמה"
מתוך "גוף ונשמה"
משאירות את הצופים על קצה הכיסא. מתוך "גוף ונשמה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
הצופים המילניאליים ייהנו מהפסקול, שלוכד את רוח התקופה באופן מושלם, ונע בין קלי קלארקסון, נו דאוט, קיילי מינוג ואאוטקאסט. אבל הם גם הקהל שעלול להתאכזב מהטון שלה. בשונה מיצירות שרפררו לאותן השנים, "גוף ונשמה" לא באמת מצליחה להביא משהו חדש למסך. יותר מזה - קשה שלא לצפות בסדרה דרך עדשות של דור הזי, אליו היא מיועדת. זה חיקוי על חיקוי, מחווה על מחווה, ניסיון נואש להכתיר משהו כקאמפי רק בגלל שכתוביות הפתיחה משובצות יהלומים בסגנון ג'וסי קוטור.
עם זאת, בדבר אחד "גוף ונשמה" בהחלט מנצחת - בתחרות מול הגלילה האינסופית בטלפון. בכל זאת, זו סדרה שאין בה רגע לנשום, כשהיא מדלגת במהירות בין אימה פסיכולוגית לדרמת תיכון סוריאליסטית רוויית סצנות פורנו רך. תוסיפו גם את הסערה שהיא מעוררת במחוזות הקתוליים - כשמעל 111 אלף אנשים חתמו על עצומה באתר CitizenGo לביטול הסדרה והורדתה מנטפליקס. זה בהחלט מוסיף להייפ, שיחזיק את הסדרה בשיח עד המוצר התזזיתי הבא. כשם הסדרה בעברית, "גוף" יש בה לא מעט, "נשמה", לעומת זאת, פחות.