כבר כמה שנים שמאיה ורטהיימר מגלמת את דבורה. אישה חרדית בסדרה "שבאבניקים" שהתשובות שהיא מקבלת מגיעות מספרי דת ובטח לא מושפעות מהחלטות בתי משפט ומצווי גיוס. בראיון שיתפרסם בסוף השבוע ב"7 לילות" מספרת ורטהיימר על המציאות שהשתנתה. "כשעבדתי על התפקיד של דבורה פגשתי מישהי משכונת מאה שערים שאמרה לי, 'אני לא יכולה להבין איך אתם שולחים את כל הילדים שלכם לצבא. את לא מפחדת?' ואני גדלה בידיעה ברורה שכמו שסבא וסבתא שלי היו בפלמ"ח וההורים שלי היו בצבא ואני הייתי בצבא, גם הילדים שלי יהיו בצבא. וכשאני מסתכלת על הבן שלי, נח, עם השאלה זו שמהדהדת לי - 'את לא מפחדת?' - ועונה לעצמי את מה שכל אימא במדינת ישראל אמרה לכל אחד מהילדים שלה אי פעם - שכשתגדל לא יהיה צבא".
ורטהיימר מספרת גם על ההחלטה לא לצרוך יותר חדשות. "כשנח נולד התנתקתי, כי כמה שעות קודם, כשהתחילו לי צירים, ישבתי מול הטלוויזיה, הבנתי שאנחנו בסכנה והגוף שלי עצר בבת אחת את כל התהליך. הגוף שלי, ממש כמו בטבע, כמו לביאות, הבין שאני נמצאת בחרדה, בפחד, ואי-אפשר להוציא עכשיו ילד לעולם הזה. הבנתי שבשביל הבריאות שלי ובשביל הבריאות של הילדים שלי אני חייבת להתנתק. ואסף כל פעם היה מעדכן אותי, אומר לי, 'מאמי, אני צריך לספר לך מה קרה עם הביפרים'".
ההתנתקות של ורטהיימר ממה שקורה מגיעה אחרי לידת בנה השני, ואחרי שלוש שנים של טיפולי פוריות מטלטלי גוף ונפש. "בטיפולי פוריות את מרגישה כל כך לבד. באיזשהו שלב הודעתי לאסף שאני רוצה שנתחיל לברר על הליך פונדקאות כי כבר הייתי בדיכאון, הגעתי לאסותא והפקידה הסתכלה עליי ואמרה לי, 'מה, את עדיין פה?' ואמרתי, די, אני כבר שלוש שנים עובדת בדבר הזה, כל יום מזריקה, כל שלושה ימים בדיקת זקיקים. המחיר הנפשי שזה גבה היה מטורלל".
בנוסף היא גם מספרת על ההצלחה שלה כשדכנית. "חיברתי כבר 200 זוגות באינסטגרם. יש מעל 20 חתונות. נולדו ילדים! כשהלכתי לבקר חיילים בבתי חולים בנות היו כותבות לי, 'הוא רווק?' והתחלתי פינה בסטורי שנקראת 'רווקים במדים'. ובגלל שיש חשיפה מאוד-מאוד גבוהה בסטורי שלי דובר צה"ל התערבו וכזה הסבירו לי את ההנחיות, לא מראים יחידות, בלי נ"צ, יש אשת קשר, אסור את הפרטים של החייל. אני יודעת על 20 חתונות כבר. זה נדל"ן בגן עדן. יש לי פיסת נדל"ן. לא סתם אני כותבת 'בשת"פ עם אלוהים'".
