לאחר דחייה של יממה בעקבות המצב הביטחוני, היום (רביעי) סופסוף ייפתחו חגיגות שבוע הספר העברי ברחבי הארץ, והשנה הן נושאות משמעות מיוחדת: שבוע הספר מציין מאה שנים להיווסדו. מהדוכן הצנוע שהקימה המו"לית ברכה פלאי בשדרות רוטשילד בתל אביב בשנת 1926 צמח אחד ממפעלי התרבות המזוהים ביותר עם החברה הישראלית. הירידים יתקיימו עד 18 ביוני בפארק שרונה בתל אביב ועד 20 ביוני בכיכר ספרא בירושלים, ויכללו מאות דוכנים, מפגשי סופרים, הצגות לילדים, סדנאות יצירה, הופעות מוזיקה ואירועים לכל המשפחה. הכניסה חופשית.
השנה מבקשים מארגני האירוע לא רק לחגוג את העבר אלא גם להשפיע על העתיד. תחת הכותרת "מקורא" יושק מהלך רחב לעידוד הקריאה בישראל, שיימשך גם לאחר סיום הירידים ויכלול מועדוני קריאה, מפגשי סופרים ופעילויות ברשתות החברתיות. לראשונה תעניק טיקטוק חסות לשבוע הספר, ובמתחם שרונה יוקם מתחם ייעודי של קהילת BookTok – התופעה שהפכה בשנים האחרונות לכוח משמעותי בשוק הספרים העולמי. בהתאחדות בעלי הוצאות הספרים אף צופים השנה עלייה במספר המבקרים, בעקבות ההצלחה של הירידים בשנים האחרונות.
ואכן הציבור הישראלי רוצה לקרוא יותר. סקר חדש שנערך לקראת שבוע הספר על ידי התאחדות המו״לים ומתפרסם כאן לראשונה מגלה כי האתגר האמיתי של עולם הספרים אינו חוסר עניין מצד הציבור, אלא דווקא המחסור בזמן.
מהסקר, שנערך בקרב 503 משיבים, עולה תמונה מסקרנת: הציבור הישראלי עדיין רואה בקריאה פעילות בעלת ערך רב, כזו שמעשירה, מחכימה ומספקת הנאה. אלא שבין הרצון לפתוח ספר לבין היכולת לעשות זאת בפועל נפער פער משמעותי, שהולך ומתרחב בעידן העומס, העייפות והמסכים.
לפי הנתונים, כמעט שבעה מכל עשרה ישראלים (69.6%) היו רוצים לקרוא יותר מכפי שהם קוראים כיום. רק כחמישית מהנשאלים (20.7%) מרוצים מהיקף הקריאה שלהם, בעוד כעשירית כלל אינם קוראים ואינם מעוניינים בכך.
הסיבה המרכזית לכך פשוטה וכמעט צפויה: חוסר זמן. קרוב ל-60% מהמשיבים ציינו כי זהו המכשול העיקרי שמונע מהם לקרוא יותר. בקרב הורים לילדים קטנים ובקרב בני 35 עד 44 הנתון מזנק אף יותר. במקום השני נמצאים העייפות והעומס הנפשי, שהוזכרו בידי יותר משליש מהנשאלים.
ריאיון אולפן עם מיכל צ'סלה, אביבה סגל, בר קופרשטיין
(צילום: אורי דוידוביץ')
אבל יש גם אשם חדש יחסית: המסכים. כמעט 30% מהנשאלים הודו כי הטלפון, המחשב והטלוויזיה גוזלים מהם את הזמן ואת הקשב שהיו יכולים להיות מוקדשים לקריאה. בקרב צעירים בני 18 עד 34 מדובר כבר ביותר משליש מהמשיבים.
הנתונים מלמדים גם על הבדלים מעניינים בין גברים לנשים. בעוד נשים נוטות יותר לראות בקריאה חוויה מהנה וערכית, גברים נוטים יותר לדווח כי הם מעדיפים להשקיע את זמנם הפנוי בפעילויות אחרות. נשים גם מדווחות בשיעור גבוה יותר על עייפות ועל הסחות דעת דיגיטליות.
ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות. למרות השינויים בהרגלי הפנאי והחשש המתמיד מפני השתלטות המסכים, רק 6.1% מהנשאלים הגדירו את הקריאה כמשעממת או אמרו שאינם אוהבים לקרוא. למעשה, התפיסה הרווחת היא הפוכה לחלוטין: 41.9% מהישראלים רואים בקריאת ספרים פעילות שמחכימה, מוסיפה ידע ומעשירה את עולמם.
מי שנראה כי הצליח לפתור את המשוואה הם בני 65 ומעלה. זו הקבוצה המרוצה ביותר מהרגלי הקריאה שלה, והיא גם זו שפחות מושפעת מהסחות הדעת הטכנולוגיות. עבורם, הקריאה נותרה במידה רבה מקור להנאה ולשגרה רגועה.
המסקנה שעולה מן הסקר ברורה: בניגוד לחשש הרווח מפני דעיכת הקריאה, הישראלים לא איבדו עניין בספרים. להפך. רובם עדיין רוצים לקרוא יותר, מעריכים את הקריאה ורואים בה ערך. הבעיה היא לא המחסור בספרים, וגם לא מחירם - שרק כעשירית מהנשאלים ציינו כחסם משמעותי - אלא המחסור במשאב שהפך לנדיר ביותר במאה ה-21: זמן.
מיכל (מיקי) צ'סלה, מנכ"לית התאחדות בעלי הוצאות הספרים: "השנה היא שנה מיוחדת מאוד עבורנו, ההוצאות לאור ונציגיהם, כמו גם עבור אוהבי הספרות בארץ. לא רק שאנו חוגגים מאה שנה לשבוע הספר העברי, אנו עובדים קשה על מהלך נרחב לעידוד הקריאה בישראל. מחקרים מראים שרק שש דקות של קריאה בספר מפחיתה את מדדי הלחץ שלנו ב-68%, יותר מהליכה בטבע, האזנה למוזיקה או שתיית כוס תה. הגיע הזמן שאנו הישראלים נניח בצד את הdoom scrolling בטלפון ונרים ספר, כי אנו זקוקים בהחלט לקצת שלוות נפש בחיינו כאן".
