אם אתם בעניין של אמת בפרסום לא בטוח ש"איך להגיע מבלפסט לגן עדן" תספק לכם מסלול בטוח לגאולה, אבל היא בהחלט עשויה לספק הסבר מניח את הדעת איך הגיעה ליסה מקגי, היוצרת האירית, מהסדרה הקודמת שלה, "נערות דרי", לקומדיה האפלה והשנונה הנוכחית שלה, ששמונת הפרקים שלה עלו בנטפליקס בסוף השבוע שעבר.
"איך להגיע מבלפסט לגן עדן" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
הכל התחיל בקורונה. מקגי היתה בעיצומה של כתיבת העונה השלישית של "נערות דרי" (Derry Girls), אבל העולם נעצר ואיתו גם צילומי העונה האחרונה של הסיטקום האהוב על חבורת תיכוניסטיות מצפון אירלנד. בהיעדר תעסוקה אחרת או דרך לקדם את ענייני "נערות דרי" היא התיישבה לכתוב פרק פיילוט לסדרה אחרת, והניחה אותו בצד. חמש שנים מאוחר יותר "אך להגיע מבלפסט לגן עדן" (How To Get To Heaven From Belfast) היא ההקפה השנייה של מקגי והיא בוגרת יותר, עמוקה יותר ואפלה יותר מ"נערות דרי", במובן הכי טוב של המילה. הפנדמיה, מסתבר, מעולם לא היתה מוצדקת יותר.
2 צפייה בגלריה
צלחה את משבר האלבום השני. מתוך "איך להגיע מבלפסט לגן עדן"
(צילום: Christopher Barr/Netflix)
באופן יוצא דופן מקגי הצליחה להרים סדרה שיש בה הרבה מוטיבים דומים לסדרה שהפכה ללהיט - חבורה נשית, אהבה גדולה לחבל הארץ שגדלה בו והומור שנוצר מטראומה - אבל באותה נשימה היא גם הנפיקה סדרה שונה בתכלית והצליחה לדלג מעל משבר האלבום השני. היא מיישמת פה את הכשרון הטבעי שלה בכתיבה של חברויות נשיות, אבל לוקחת את ההרפתקה שלה הפעם אל נשים בוגרות יותר – שלוש נשים באמצע שנות ה-30 לחייהן שיום אחד נוחת בתיבת הדוא"ל שלהן מייל שמזמין אותן להלוויה של החברה הרביעית, זאת שהיתה חלק בלתי נפרד מהחבורה כשהיו נערות עד שהשלוש ניתקו איתה קשר מסיבה עלומה כלשהיא.
שלושתן – סירשה (רוז'ין גלאגר), תסריטאית מצליחה שלא אוהבת את העבודה שלה (וסוג של וריאציה על מקגי עצמה); דארה (קווילין דאן), אשה מופנמת שמשתמשת בטיפול באמא הקשישה והחולה שלה כדי להימנע ממגע עם החיים עצמם ורובין (שינייד קינן), אמא לחוצה לשלושה בנים קטנים – מנצלות את ההזדמנות כדי לקחת פסק זמן מהחיים שלהן ואולי לעשות טיול שורשים זהיר אל זכרונות שהן בחרו להדחיק. אבל כשהן מגיעות להיפרד בפעם האחרונה מגרטה (נטשה אוקיף), חברת הילדות שלהן, מסתבר להן שהגופה שנמצאת בארון אינה שלה (חסר לה קעקוע שעשו הארבע בנערותן).
2 צפייה בגלריה
לא מוותרת לעצמה לרגע. מתוך "איך להגיע מבלפסט לגן עדן"
(צילום: Christopher Barr/Netflix)
זה אות הפתיחה לחקירה נלהבת והרפתקנית, אם כי מרושלת ומסוכנת, שהשלוש לוקחות על עצמן בניסיון להבין לאן נעלמה גרטה (מקגי כינתה אותן "גרסה חסרת כישורים של 'צוות לעניין'"). עבור מקגי זה הכר הפורה שמאפשר לה ללהטט ביכולת שלה לנוע במהירות בין שנינויות חריפות, רגעי בעתה מפחידים וקומדיה אבסורדית שצצה גם ברגעי אבל ואובדן, בין דמויות משנה פרומות לחלוטין לדמויות מעוררות אימה, בין דרמה רגשית להומור מטופש. "מבלפסט לגן עדן" לא מוותרת לעצמה לרגע, ולאט לאט היא חושפת את הקלפים שחלקם לא קלים לעיכול. אירועים טראומטים מצעירותן, מהסוג שמדלגים מעליו אם רוצים לתפקד, חוזרים ומאלצים אותן להתמודד עם מקומות מודחקים.
אבל אל תתנו לתיאור האלגי הזה להרתיע אתכם – יותר מהכל "מבלפסט לגן עדן" היא סדרה שכולה פאן. היא מצחיקה כמעט בכל רגע וכשהיא לא מצחיקה היא מעוררת מחשבה ורגש. דארה, רובין וסירשה הן חבורה נשית עוקצנית ונאמנה אבל בלתי צפויה מספיק כדי לרתק אתכם למסך, עם חיזוק של פסקול משגע משנות ה-2000 והבנה עמוקה שרק חברות אמת יכולות לעזור לך לקבור גופה ביער. אם גם אתם מתגעגעים ל"נערות דרי", הגעתם ליעד. חשבו מסלול מחדש וזכרו שהדרך מבלפסט לגן עדן עוברת בצפון אירלנד של ליסה מקגי.
