גם השנה פסטיבל הקולנוע בירושלים מציע מגוון בחירות לחובבי קולנוע על סוגיו השונים. כמה מהסרטים הבולטים של הפסטיבל הוקרנו וזכו בתחרויות של פסטיבלים ברחבי העולם. בולט במיוחד הייבול של ארבעה זוכים מפסטיבל קאן האחרון: הסרט שיפתח את הפסטיבל הערב הוא "ערך סנטימנטלי" (Sentimental Value) של הבמאי הדני-נורווגי יואכין טרייר, שזכה בפרס הגדול של חבר השופטים. בהמשך יוקרנו גם "הסוכן החשאי" (The Secret Agent) של קלבר מנדוסה פילהו הברזילאי שזכה בפרס המשחק והבימוי, "צליל של נפילה" (Sound of Falling) של מאשה שילינסקי מגרמניה שזכה בפרס חבר השופטים ו"אימהות צעירות" (The Young Mother's Home) של האחים דארדן שזכה בפרס התסריט. כולם מסקרנים ובוודאי ראויים לצפייה – אך את כולם יהיה ניתן לראות בשבועות ובחודשים הקרובים בהקרנות מסחריות. ההמלצות הבאות תתמקדנה בכמה מסרטי התוכנית הבינלאומית, כאלה שיהיה קשה יותר לראות על מסך קולנוע לאחר תום הפסטיבל.
פסטיבל הקולנוע בירושלים - טריילר
(באדיבות פסטיבל הקולנוע ירושלים)
"אפריל" (April)
סרטה השני של הבמאית הגאורגית דאה קולומבגשווילי, שזיכה אותה בפרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה, ומציב אותה כקול עולה ומאוד משמעותי בקולנוע הנשי. המסגרת הגיאוגרפית-תרבותית של הסרט היא הכפרים של מזרח גיאורגיה, סביבה שבה נשים חיות תחת דיכוי פטריארכלי. העלילה מתמקדת בנינה (איאה סוקיטשווילי), גניקולוגית המספקת בסתר הפלות בלתי חוקיות – מעבר לטווח הזמן המותר על פי חוק במדינה (עד 12 שבועות). אירוע של לידת ולד מת מאיים לחשוף את פעילותה. הסרט נסמך על צילום סטטי שלא חוסך מהצופים כמה מראות מאוד מפורשים הקשורים לתהליך הלידה. עיצוב הסאונד והפסקול יוצר אווירה של מתח בלתי פוסק, ומהדהד את המאבק הפנימי והחיצוני של הגיבורה. הופעתה המאופקת אך רבת העוצמה של סוקיטשווילי מעצבת דמות שבה יש שניות של אמפתיה עמוקה וייאוש. זהו קולנוע פוליטי-פמיניסטי אך קודם כל עבודה אמנותית משמעותית.
"איים" (Islands)
סרטו של הבמאי הגרמני יאן-אולה גרסטר, יכול להיות מוגדר כג'יימס מ. קיין ב"הכל כלול". דרמה עם אלמנטים נואריים המתרחשת במלון מדרג ב' באיים הקנאריים. הגיבור הוא שחקן טניס שבעבר הרחוק הייתה לו קריירה מבטיחה, אך מזה שנים רבות שהוא משמש כמדריך הטניס של המלון. חייו הם לופ של עבודה שאותה הוא מבצע על אוטומט, ולילות שבהם הוא מגיע למועדון באי, שותה וצורך סמים. פעם אחר פעם הוא מתעורר משינה/עילפון במקומות לא צפויים. לתוך שגרה זו נכנסת אורחת במלון, אישה צעירה ויפה שרוצה שהוא יאמן את בנה. לאישה זו יש גם בעל שמפגין חוסר יציבות ומידה של מיאוס מחיי הנישואים. למרות שקל לנחש לא מעט דברים בעלילה, הקשר בין מדריך הטניס והזוג יתפתח למקומות עם פוטנציאל אפל בהתאם למסורת הנוארית. סרט על דמות מקובעת שאולי מקבלת הזדמנות לטלטל את סורגי הכלוב שיצרה לעצמה.
"הכיכר" (The Square)
סרט הביכורים של האנימטור הדרום-קוריאני קים בו-סול, מתקיים בתוך עולם פוליטי מהסוג שאנימציה לא מרבה לטפל בו. איזק בורג הצעיר הוא דיפלומט שבדי המוצב בבירת צפון-קוריאה הקודרת פיונגיאנג (לא לגמרי ברור למה יש לגיבור את אותו שם כמו של גיבור "תותי בר" של אינגמר ברגמן). בין בורג לבין שוטרת תנועה מקומית מתפתח רומן. בהתאם למתכונת הרווחת בטקסטים דיסטופיים, שתי הדמויות כמהות לחיבור אנושי בתוך מערכת של דיכוי קיצוני. הם נאלצים להסתיר את אהבתם מפני אמצעי הפיקוח הממשלתיים, ובהתאם לכך הסרט נע בהדרגה מרומנטיקה חולמנית למותחן ריגול. האנימציה המינימליסטית משתמשת בקווים נקיים ובצבעים עמומים ליצירת תחושת הקור והעצב של פיאונגיאנג המושלגת, אך המכלול המאופק רק מעצים את הרגעים שבהם יש חריגה ממינימליזם זה.
"אחרי החלום" (After Dreaming)
סרט ביכורים מהפנט של הבמאית הארמנית-אמריקאית כריסטין הארוטוניאן, מיועד לצופים שנכונים להתמודד עם קולנוע מאתגר. יצירה קולנועית ניסיונית ורבת עוצמה המשלבת מהלך רומנטי לא ליניארי עם סרט מסע דמוי חלום. הרקע לעלילה הם נופיה מוכי המלחמה של ארמניה, השקועה בסכסוך מתמשך עם אזרבייג'ן. חייל ארמני בשם אטום, מופקד ללוות למקום מבטחים את קלודט (ורוניקה פוגוסיאן), בתו המתבגרת של אדם שהוצא להורג בשוגג. המסע הופך למסע פנימי וחיצוני דרך הנוף הפצוע, כאשר המתח בין השניים גובר. קלודט מחפשת משמעות בין הריסות חייה ואטום, קשוח אך שבור משנות המלחמה. סגנון הצילום מושפע באופן ניכר מעבודותיו של הבימאי הרוסי אלכסנדר סוקורוב. הסרט מצולם בטייקים ארוכים כשהבולט בהם הוא סצנת חתונה מהפנטת שנמשכת 15 דקות. למרות קצבו האיטי וההשמטות העלילתיות שעשויות לאתגר צופים, הסרט מציע חקירה מעניינת של טראומה, והאופן בו שתי הדמויות נושאות אותה בבחינת זיכרון חי.
לסיום, לחובבי האימה, שלא לומר הזוועה, יש אירוע משולב בלילה של יום שלישי, 22 ביולי, שבחלקו השני של הערב יוקרן סרט האימה המכונן "המנסרים מטקסס" (The Texas Chainsaw Massacre) משנת 1974 של טובי הופר. עלילתו עוסקת בחבורה של צעירים שנקלעת לבית המטבחיים של משפחה מופרעת של קניבלים. השילוב בין אסתטיקה מחוספסת ב-16 מ"מ, מצלמה אדישה לזוועות, ותפאורה מעוררת חלחלה, מסתכם בחוויה שבלשון המעטה אינה קלה לעיכול.
לפני "המנסרים" יוקרן גם סרט התיעודי הקרוי "תגובות שרשרת", שביים אלכסנדר פיליפ המתמחה בסרטים תיעודיים מצוינים על קולנוע ("הנוסע השמיני: בחזרה למקורות", "לינץ'/עוץ"). פיליפ נעזר בחמישה מונולוגים של יוצרים – הבולטים שבהם הם של הקומיקאי פאטון אסוולט, הבמאי היפני השערורייתי טקאשי מייקה, וסופר האימה סטיבן קינג – כשכל אחד מהם עוסק באופן שבו "המנסרים" השפיע עליו. התרגום לעברית של שם הסרט התיעודי Chain Reactions קצת מפספס את הבדיחה המקברית (מסור שרשרת-תגובת שרשרת), אבל לאור ההנאה שמספק הסרט התיעודי - זה בהחלט יסולח.
