"משולש העצבות", הזוכה בפרס דקל הזהב בקאן בחודש שעבר, הוא הסרט שנבחר לפתוח את אירועי פסטיבל הקולנוע ירושלים ב-21 ביולי בבריכת הסולטן.
1 צפייה בגלריה
מתוך "משולש העצבות"
מתוך "משולש העצבות"
מתוך "משולש העצבות"
(צילום: Fredrik Wenzel)
סרטו האחרון של הבמאי השבדי בן ה-48 רובן אוסטלונד זכה בפרס הגדול בריביירה ויוצג מול אלפי צופים בערב הפתיחה של הפסטיבל בבירה. זו הייתה הפעם השנייה שאוסטלונד זכה בפרס היוקרתי, אחרי שעשה זאת לפני חמש שנים על "הריבוע".
למעשה, שני הסרטים חולקים קווי דמיון רבים ולפי הבמאי עצמו, "משולש העצבות", שיופץ במהלך השנה ברחבי הארץ על ידי בתי קולנוע לב, הוא אף המשך של קודמו. הסיפור יוצא לדרכו מעולם האופנה המזויף, אבל צולל לעומקו של הקיום האנושי שטכנולוגיה וכסף מעוותים אותו עד כדי כך שהוא איבד כל קשר עם הטבע. אוסטלונד מעביר את המסרים ההגותיים שלו דרך הומור שנון עד פרוע, אפילו וולגרי. כמו בחלקה המרכזי של העלילה המתחולל על יאכטה מפנקת לשירותם של עשירי העולם.
לכאורה, הדמויות הראשיות ב"משולש העצבות" הם זוג דוגמנים יפי תואר - יאיא וקרל. היא (צ'רלבי דין קריק) מרוויחה יותר ממנו (האריס דיקינסון), אבל מתמרנת אותו לשלם על בילויים משותפים. כשהוא מטיח בה האשמות על חוסר שוויון מתוקף הנורמות המגדריות בחברה (שנוטות במקרה לזה לטובת האישה), נוצר משבר בזוגיות הלא בהכרח כנה הזאת, גם אם כך היא מצטלמת באינסטגרם. כדי להציל את מערכת היחסים, ובעיקר בגלל שיאיא היא משפיענית מצליחה שמקבלת הזמנות לנופש בחינם, השניים יוצאים לשיט תענוגות על יאכטה בחברת גברים ונשים בעור לבן, שיער לבן, והון שחור מאחוריהם. אם החלק הראשון התרכז בדיאלוגים שנונים מהחיים האמיתיים, הרי שבחלק השני על היאכטה, העלילה מעלה הילוך לקולנוע מרהיב ותזזיתי עד סוער.