האגדה מספרת שדולי פרטון כתבה את "ג'ולין" ואת "תשע עד חמש" ביום אחד בלבד. הסיפורים, השירים והמנגינות נשפכו ממנה הלאה בטבעיות שכל כותב שירים יכול רק לקנא בה, עד שהלכה מאיתנו בגיל 80 אמש (שלישי).
למרות שדולי שרה להמונים, ועשתה בהצלחה קרוס-אובר מעולם הקאנטרי אל המוזיקה של כולם, הקהל שלה תמיד הרגיש שהיא שרה רק בשבילנו. שהיא רואה את המצוקות הספציפיות שלנו, והיא שם כדי להחזיק לנו את היד עד שיהיה בסדר. היא נתנה לנו להרגיש שהיא מזדהה לעומק עם הכאב הספציפי של העבודה המשרדית, ששברון-לב לא אומר שהפסיקה להיות אהבה (I will Always Love You), שלמצוא אחד את השני זו אוטופיית גן עדן (Islands In The Stream). השירים של דולי באו ואמרו, "הנה אני פה איתך", ובחיוך מאוזן-לאוזן שלה היא תמיד הזמינה את כולם לעולם שלה בלי הבדל דת, גזע או נטייה מינית.
פרטון הייתה אחראית לאינספור יופי בעולמנו, לא רק כזה שהגיע באמצעות שירים. בין השאר, בעבודת הפילנתרופיה הענפה שלה וכאשת עסקים ואימפריית בידור. פרטון העניקה עבודה ל4,000 מתושבי טנסי באמצעות פארק השעשועים "דוליווד" שהקימה, שמאז 1986 ועד היום הוא מקור הפרנסה הגדול ביותר במחוז סווייר שבטנסי. פרטון עזרה לכ-3 מיליון ילדים לקבל גישה בחינם לספרים ברחבי העולם בזכות תוכנית ה-Imagination Library שהקימה. בנוסף, היא הפיקה את סדרת הקאלט "באפי, קוטלת הערפדים" בלי לקחת קרדיט. בזמן מגיפת הקורונה היא השתמשה בהונה כדי לסייע במימון מחקר לחיסון הקורונה בארצות הברית, וגם הצטלמה בעודה מקבלת אותו כדי לשמש דוגמא אישית.
תודה על הכול. דולי פרטון
(צילום: AP Photo/Tsugufumi Matsumoto)
יותר מהכל, תיזכר פרטון בזכות כך שהראתה לעולם את היופי של מוזיקת הקאנטרי ושל הסמוקי מאונטיינז, בזכות האהבה והמחויבות שלה לאנשים איתם גדלה ולסיפורים שלהם, והאומץ האדיר בו הצליחה לדחוף עוד ועוד את הגבולות של מה שאישה קטנטנה יכולה לעשות. אלו הם חלק משיריה הגדולים ביותר:
Coat Of Many Colors
דולי היתה אחת מ-11 ילדים להורים רוברט לי ואייבי לי פרטון. הם גרו בסמוקי מאונטינז בטנסי, בבית ללא חשמל או מים זורמים. אבא שלה אמנם לא ידע קרוא וכתוב, אך היא סיפרה פעמים רבות על החוכמה שלו ("הוא היה חכם והיה אדם שעובד קשה", סיפרה ל"פיפל" בשנת 2025). באמצעות פחית קופסת שימורים, אלתרה פרטון הילדה מיקרופון והופיעה בפני המשפחה במרפסת הקדמית של הבית.
היא כתבה על ילדותה הדלה בחומר אך עשירה באהבה בשיר הזה, שבו היא מתארת את "כותונת הפסים" שתפרה עבורה אמא שלה מתוך שאריות בדים שנתרמו לצדקה. בעוד שחבריה לכיתה של פרטון צחקו על הבגד המאולתר, פרטון הייתה גאה מאין כמוה ביצירה הייחודית שיצרה עבורה אמא שלה. היא נותרה נאמנה לאותה המורשת ולהערכה העצומה להוריה ולמקום ממנו היא הגיעה, לאורך כל הדרך.
מדהים מה שאישה אחת קטנטנה מסוגלת לעשות. דולי פרטון
(צילום: AP Photo/Mark Humphrey)
"למרות שלא היה לנו כסף, הייתי הכי עשירה שאפשר להיות", היא שרה בחיוך של גאווה בשיר משנת 1971. "אתה עני רק אם אתה בוחר להיות", הסבירה. המעיל עצמו, שתפרה האם, מוצג כיום בפארק דוליווד. בשנת 2021 נכנס השיר לרשימת 500 השירים הטובים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון.
Dumb Blonde
"רק כי אני בלונדינית, זה לא אומר שאני טיפשה, כי הבלונדינית הטיפשה הזו היא לא סתומה של אף אחד", שרה בהחלטיות ובהתרסה פרטון בלהיט משנת 1967, הראשון שלה בטופ 30 של מצעד הבילבורד. בשיר, שנכתב עם קרלי פטמן, פרטון מבהירה שהיא מודעת היטב לאיך שהיא נראית ולמה שהיא משדרת, שאין לה חרטות - ושזה לא אומר שהיא מטומטמת.
השיר הזה למעשה שינה את מסלול חייה של פרטון. בזכותו, לוהקה לתפקיד הזמרת בתוכנית הטלוויזיה של פורטר ווגונר, כוכב הקאנטרי הגדול שפתח לה את הדלת למיינסטרים של הקאנטרי. "פורטר התקשר אליי כדי לדבר איתו, וחשבתי שזה כדי להקליט שירים", היא סיפרה ל"ואניטי פייר". "זו התכנית הזו שהביאה אותי מעבר לירח מבחינת הקריירה שלי והתחילה הכל בשבילי ביג טיים".
I Will Always Love You
מערכת היחסים של פרטון עם ווגונר הובילה אותה לתהילה עצומה, אבל גם הייתה מורכבת וקשה. "כל הזמן היו לנו קונפליקטים כי שנינו היינו אנשים מאוד בטוחים בעצמנו", סיפרה. כשהגיע הזמן לעזוב, פרטון התקשתה להתמודד עם התגובה הקשה של ווגונר. היא היתה שר לסוני שלו, השותפה שלו לדרך - אבל ידעה שהיא חייבת לצאת לדרך משלה. אחרי שבע שנים, היא החליטה לעזוב את התוכנית. בשיר הפרידה שלה, היא יוצאת לחופשי ממערכת יחסים שהייתה חשובה לה, אבל גם הגבילה אותה. זמן קצר לאחר מכן, פרטון זכתה לתכנית בידור טלוויזיונית משלה.
בשנת 1974, אלביס ביקש לשיר את השיר. אבל, אם הייתה מסכימה, פרטון הייתה מאבדת את הזכויות שלה על מילות השיר. "מצטערת, אלביס, אבל זה השיר שלי!", היא אמרה לכוכב הענק.
היא סירבה לאלביס, וצדקה בבחירה הלא-שגרתית שלה - לשמור את הזכויות לעצמה. 18 שנה לאחר מכן, בשנת 1992, וויטני יוסטון הפכה אותו ללהיט ענק שנכלל בסרט "שומר הראש", ושבר שיאי מכירות. כל דולר וסנט הגיעו לדולי. פרטון סיפרה שהיא לא האמינה בהתחלה ליופי של הגרסה של יוסטון, שאותה שמעה במקרה ברדיו באוטו. "חשבתי, 'זה השיר שלי!'. כמעט עשיתי תאונה, הייתי צריכה לעצור בצד. זו התחושה הכי מדהימה שאפשר לדמיין! זה השיר הקטן והפשוט שלי?!", סיפרה ב"60 דקות אוסטרליה".
Jolene
מהרגע שבו יצא בשנת 1974 עד היום מעורר השיר תהיות ותאוריות אינספור. הלסביות טוענות שזה למעשה שיר אהבה לג'ולין, ולא לגבר הסורר, בשל התאווה שבה מתארת פרטון את העיניים והשיער של ג'ולין. השיר זכה לאינספור ביצועים לאורך השנים, בין השאר של בת-סנדקותה של פרטון - מיילי סיירוס.
בריאיון ל "60 דקות אוסטרליה" לפני כשש שנים, סיפרה פרטון שהשיר נכתב בהשראת פקידת בנק אדומת-שיער שעשתה עיניים לבעלה, קרל דין. "נשים אוהבות את השיר הזה כי כולנו יודעות שיש שם מישהי שיכולה לסובב את ראשו של האדם שאנחנו אוהבות. לכולנו יש את הפחד הזה, וזה קורה, כל הזמן", היא הסבירה.
בין אם הסיפור נכון או לא, זה השיר שהרוב חושבים עליו כשהם חושבים על מוזיקת קאנטרי. הוא היה מועמד לגראמי פעמיים, בשנת 1975 ושוב ב-1976, עקב הביצוע החי שלו.
Islands in the Stream
כשהקשבתי לשיר הזה בפעם הראשונה, חשבתי שכך נשמע גן עדן. עם ההפקה הנוצצת של שנות ה-80, פרטון וכוכב הקאנטרי קני רוג'רס הפכו שיר שנכתב על ידי הבי ג'יז לשת"פ חוצה ז'אנרים.
ותודה לבי ג'יז! דולי פרטון וקני רוג'רס
(צילום: AP Photo/Doug Pizac)
השיר הצליח להגיע למצעד הבילבורד של הקאנטרי וגם, בו זמנית, למצעד ה"הוט 100". הכימיה בין השניים הורגשה בהופעות החיות של השיר, שהוא בו בזמן סכריני להחריד ויפהפה לחלוטין.
Here You Come Again
כבר בפתיח הקלידים מבהירים לנו שהרגשות בשיר הזה גדולים ודרמטיים - כשמעבר לכך פרטון הצליחה להביע גם רגשות שאין מילה אחת שיכולה לתאר אותם, כמו הזעם הספציפי על האקס שחוזר בדיוק בתזמון הכי לא מתאים.
"הנה אתה בא שוב, בדיוק כשהצלחתי להתאפס על עצמי", בתרגום חופשי. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי של בילבורד. הוא נשאר במקום הראשון במשך חמישה שבועות רצופים.
To Know Him Is To Love Him
עבור אמי-לו האריס ולינדה רונסטדט, שתיים מכוכבות הקאנטרי הגדולות ביותר בעולם, התשובה לשאלה "מי היא הזמרת האהובה עלייך?" הייתה ברורה: דולי פרטון. מאחר שפרטון הרגישה את אותו הדבר כלפיהן, שלושתן החלו לרקום שיתוף פעולה עוד במהלך שנות ה-70. אלא שבגלל בעיות לוגיסטיות שקשורות לחברות התקליטים, ומאחר שכל אחת מהן הייתה חתומה בחברת תקליטים אחרת, רק בשנת 1986 הן הצליחו להיפגש ולעבוד על אלבום משותף, Trio, שיצא ב-1987.
עבור פרטון, הייתה זו חזרה לשורשים האקוסטיים והמינימליסטיים שלה. השיר המצליח ביותר באלבום, To Know Him Is To Love Him, הגיע למקום הראשון במצעד שירי הקאנטרי של בילבורד, וארבעה מהסינגלים באלבום הגיעו לטופ 10.
שלוש אלילות. מימין: דולי פרטון, לינדה רונסטאדט ואמילו האריס
(צילום: AP Photo/Chris Pizzello)
זה אלבום הולסום, מקסים בפשטותו, מלא בשירי עם, ושילוב הקולות ביניהן אלוהי למדי. האלבום מכר מיליוני עותקים והגיע למעמד פלטינה, ובנוסף גם זכה בגראמי ובטקס פרסי הקאנטרי. בשנת 1999 יצא אלבום ההמשך שלו, Trio II.
9 עד 5
שיר הנושא מהסרט באותו השם מ-1980, שבו כיכבה פרטון לצד ג'יין פונדה ולילי טומלין, נשאר בזיכרון ומעולם לא עזב, בזכות היותו המנון של כל אשה שמאסה בעבודה משרדית מחוץ לבית, בעיקר בסביבה גברית וסקסיסטית. אחד הסיפורים שדולי הכי אוהבת לספר הוא על איך שכתבה את השיר: היא הסתובבה על הסט מוקדם מאוד כדי לקבל השראה. זה היה התפקיד הקולנוע הרציני הראשון שלה, והיה לה מאוד חשוב להשאיר רושם טוב. את הגיטרה שלה היא השאירה בבית, "כי לא רציתי להתפזר", כפי שהסבירה בריאיון לתוכנית Today. היא הסתובבה ופגשה את כל הנשים שעבדו על הסט, ופתאום השיר נולד. כיוון שלא הייתה עם הגיטרה או עם כלי כתיבה, היא הלחינה את השיר על ציפורני האקריליק שלה - שנשמעו לה כשהתנגשו זו בזו כמו הסאונד של מכונת ההדפסה, אותה המכונה שהיוותה את הקצב והפסקול של האישה העובדת בשנות ה-80.
"זה היה סרט על נשים במקום העבודה", הסבירה פרטון ל Today. "היו שם נשים שעבדו, וניגנתי על האצבעות הקטנות שלי כי הן נשמעו כמו מכונת הדפסה. הגעתי למלון בלילה וכתבתי את המילים עם הגיטרה שלי. ניגנתי על הציפורניים שלי גם באלבום עצמו, רק בשביל הכיף", היא סיפרה בהומור אופייני. השיר יצא כסינגל ב-1980, זכה במועמדות לשיר המקורי בטקס פרסי האוסקר, וגם בשלוש מועמדויות לגראמי.
בכוח הציפורניים. והכישרון. מימין: לילי טומלין, דולי פרטון וג'יין פונדה
(צילום: AP Photo/Wally Fong)
זה היה רגע תרבותי מכונן שבו הנשים החזקות ביותר בתעשיית הקולנוע והמוזיקה התאחדו כדי להראות לנשים את הכוח שיש להן כשהן יחד. בהמשך פרטון סיפרה כמה קשה היה לה לקבל את ההצעה להשתתף בסרט עם פונדה, שהייתה האישה המפורסמת ביותר בעולם באותה התקופה. אבל כמו שפרטון בעצמה אמרה, "אף פעם לא תוכלי להשיג הרבה אלא אם תהיי מוכנה להיות אמיצה מספיק לנסות".
