המלחין והמעבד אריה לבנון שאחראי ליצירות בולטת רבות בזמר העברי הלך לעולמו היום (ג') לפנות בוקר בביתו, כשהוא מוקף בבני משפחתו, והוא בן 91. הלווייתו תתקיים מחר (ד') בשעה 15:00, בבית העלמין ירקון, שער חסד.
"אבא היה איש יקר, ישר, אהוב וצנוע כל כך", ספדה לו בתו גיתית בשיחה עם ynet, "הוא היה מלחין ומעבד נהדר שהלחין כמה מהשירים היפים ביותר שנוצרו כאן".
לבנון נולד ב-1932 בעיר פוקשאן שברומניה תחת השם לאון וייסמן, אביו היה סוחר ואימו עקרת בית. זיקתו למוזיקה ניכרה עוד בגיל צעיר כשבגיל שבע לערך למד בעצמו לנגן במפוחית, ומגיל 11 החל ללמוד נגינה בכינור, ושנה בלבד לאחר מכן החל להלחין יצירות. בתיכון למד בבית ספר לבנים של הקהילה היהודית ובגיל 15 הקים בו מקהלה שעליה גם ניצח. בשנת 1947, הצטרף לתזמורת חובבים שהוקמה בעירו.
ב-1951 עלה לישראל עם משפחתו, כאשר אלו עברו משער העלייה, למחנה העולים בפרדס חנה, ומשם למחנה ישראל עד שלבסוף השתקעו ביפו. בגלל שהוריו היו מבוגרים לבנון קיבל דחיית גיוס והחל ללמוד הלחנה וניצוח באקדמיה למוזיקה. כשסיים את לימודיו ב-1956 הוא התגייס לצה"ל ושירת כמדריך בלהקת פיקוד המרכז, שם שירתו בין השאר עודד תאומי, עודד קוטלר, אלכס פלג, שייקה לוי, אילי גורליצקי ועוד. בשנת 1957 הלחין את שירו הראשון שלו שהוקלט בישראל, "לא תסדרו את שכמותי" (למילים של דן אלמגור), שאותו ביצעה הזמרת רחל כחלני. כשנתיים לאחר שהשתחרר מצה"ל, ב-1960 עבר ללמוד באיטליה במשך שנה ושב לישראל.
לבנון שימש כמדריך המוזיקלי בתוכניתה הראשונה של להקת בצל ירוק שהורכבה מיוצאי להקת הנח"ל ופעלה בשנות ה-50 המאוחרות, ואף הלחין חלק משירי התוכנית בראשם "ליפא העגלון" למילים של יחיאל מוהר. הוא התפרסם כאשר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון הראשון בשנת 1960 כמלחין וכמעבד עם שירו "ערב בא" למילים של עודד אבישר.
לאורך השנים תחזק קריירת הלחנה פורה שכללה הלחנה למופעים שונים בראשם "צץ וצצה", מופע משירי נתן אלתרמן שעלה בשנת 1969, במסגרתו הלחין לבנון את השיר "זמר שלוש התשובות" שהפך בביצועה של רבקה זהר לקלאסיקה בזמר העברי, ואת "אוף איזה רוח". לבנון היה המנהל המוזיקלי הראשון של שלישיית הגשש החיוור בשתי התוכניות הראשונות שלה – "שמחת זקנתי" ו"תוכנית ד'". הוא הלחין לאותן תוכניות שירים כמו "הדייג", "עונות השנה" ו"שלכת" שכתב אהרון שבתאי, ואף את השיר שהעניק לשלישייה את שמה - "בלדה לגשש החיוור" (למילותיו של דוד אבידן). עוד הלחין שירים לצמדים העופרים ורן ונמה להם הלחין את השיר "טיול בשניים" למילים של דליה למדני. ב-1960 הלחין את הפסקול לקומדיה בכיכובם של חיים טופול ואילנה רובינא - "איי לייק מייק".
פרט לניהול המוזיקלי קצר הימים של הגשש החיוור, לבנון לקח חלק בכמה מהצמתים החשובים בתולדות התרבות הפופולרית הישראלית כמעבד ומנהל מוזיקלי. הוא עבד רבות עם המלחין סשה ארגוב, למשל במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ובהצגה "שוק המציאות", בשניהם לשירים של נתן אלתרמן. הוא שימש כמנהל מוזיקלי בכמה תוכניות של להקת הנח"ל, כמו "שמש במדבר", ותוכניות בידור נוספות כמו "השטן ואשת האיכר", שזכתה להצלחה גדולה. במשך שנים רבות לבנון עיבד עבור פסטיבל הזמר והפזמון. בפסטיבל הזמר והפזמון 1970 זכה במקום הראשון השיר שעיבד "פתאום עכשיו, פתאום היום" ("אהבתיה") למילים של תרצה אתר וללחן של יעקב הולנדר בביצוע של סולן להקת חיל הים במדים, שלמה ארצי. עוד ניהל מוזיקלית וניצח על פסטיבל שירי הילדים, פסטיבל הזמר המזרחי ועוד.
ב-2012 חיבר המלחין יצירה יוצאת דופן בשם "ארץ ארבע השפות" עבור הרכב הפסנתרים הישראלי מולטיפיאנו. לשם כך הוא פנה למקורות המוזיקליים של עדות ישראל השונות, ומתוך השפע בחר בארבעה שירים שמהווים נקודות ציון בפסקול של מדינת ישראל. חברי האנסמבל הופיעו עם היצירה ברחבי העולם כולל בניו יורק, בבייג'ינג, בשיקגו, במונטריאול, בבואנוס איירס ובסאו פאולו. ב-2017 הקליטו חברי האנסמבל והמנצח דמיטרי יבלונסקי את היצירה עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית בלונדון.
עבודתו של לבנון זכתה להוקרה ולהערכה לאורך השנים, וב-2014 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב יפו. באותה השנה קיבל גם פרס מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית. ארכיונו של לבנון שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית. בשנה האחרונה ולרגל יום הולדתו ה-90 קיימו לכבודו מחווה בצוותא ומחווה נוספת בתיאטרון חולון.
לבנון הותיר אחריו אישה - עדה, שלוש בנות - גיתית, אודליה והוויולנית לילך לבנון, וחמישה נכדים.
