נניח שאתם נמנים על קהל המעריצים העצום של "משחקי הכס" בכל העולם, וזו לא אפשרות מופרכת בהתחשב במעמד חסר התקדים של הסדרה האייקונית. אם התמכרתם לג'ון סנואו, דאינריז טרגריאן, טיריון לאניסטר והאחרים והתקשתם להיפרד מהם, ואולי אף התנחמתם מעט בסדרת הפריקוול "בית הדרקון" שנוצרה מתוך שובל ההצלחה של המקור הטלוויזיוני, מה הסיכוי שתהנו גם מצפייה ב"האביר משבע הממלכות" שעלתה היום בשירות הסטרימינג של HBO Max?
"האביר משבע הממלכות" - טריילר
(באדיבות HBO Max)
שאלה טובה, והיא תלויה לא רק במידת הנאמנות שלכם לסביבה הבדיונית, הדמויות שפועלות בה ומורשתה כפי שהגה אותה ג'ורג' ר.ר. מרטין בספרי "שיר של אש וקרח" ונספחיהם השונים. אפשר להגיד שחלק משמעותי ממה שסחף את ההמונים בחבילה המושלמת והכל כך מושקעת שהציעו התסריטאים דיוויד בניוף ודי.בי. וויס ב"משחקי הכס", ואשר עובד חלקית ב"בית הדרקון", כמעט נעדר מ"האביר משבע הממלכות" שיצר איירה פארקר ביחד עם מרטין עצמו, שאחראי גם על סדרת ספרי "דאנק ואג" הצידית עליהם מבוססת העלילה. סיפור הרקע אמנם מהדהד את ההיסטוריות המפוברקות של העולם המדומיין והמפה המדומיינת שלו שיצאו ממוחו הקודח הסופר, וגם הדמויות משתלבות באילן היוחסין של החמולות המוכרות לנו: טרגריאן, ברתיאון, לאניסטר וכו'. עם זאת, הסיפור פונה לנקודת מבט של ברנש לא מיוחס בשם דאנק, ומלווה אותו במסע ההרפתקאות שלו בתוך מגרש המשחקים הפנטסטי הזה, או בשוליו.
אם סצנות קרב המוניות, עצומות יריעה ורהבתניות הן מה שעשה לכם את זה ב"משחקי הכס", או לחילופין מפגני המין החושפני והפרוע, ואם אתם מתגעגעים למהלכים הלבנים, הנפילים, המכשפות, העורבים, הזאבים, וכמובן הדרקונים, אז אני מצטער לבשר שאתם צפויים להתאכזב מהסדרה החדשה. התנצלותי הכנה בשם היוצרים, אבל אל תהרגו את השליח. או את העורב. על אף החסך בחוויה הגרנדיוזית הגדולה על המסך הקטן, מעריצי סדרת המקור, לפחות האדוקים שבהם, עדיין עשויים ליהנות מ"האביר משבע הממלכות", בגלל הדיאלוגים השייקספירים, השנונים לעתים, כפי שהם יוצאים מפיהם של הדמויות בעלי המבטא הבריטי הכבד שהוא חלק מסיכמני ההיכר של העולם הזה. ממש כמו הטירות הגותיות, המרחבים המוריקים, וגם ביבי השופכין העירוניים, נוזלי גוף, וגם דם שנמהלים לא פעם בבוץ. למרות שהיא מקלילה ביחס לקודמותיה, יש בסדרה גם רגעי אקשן מלווים באלימות קשה, רובם מרוכזים בפרק החמישי.
התיאור הנ"ל בוודאי מאכזב לא מעט מאלו שנכללים בקהל המעריצים העצום של "משחקי הכס", שלא בטוח שישרדו את ארבעת הפרקים הראשונים, הקצרים יחסית (40 דקות פלוס מינוס), בדרך לקליימקס אליו הם מוליכים באיטיות כשהם נשענים בעיקר על דרמה, דיאלוגים, בדיחות פה ושם, וכמובן ריטואלים ומסורות מומצאות - אלו תמיד הכווינו את העלילה שהתווה מרטין, ומפרידים בין אלו המכובדים שהולכים בתלם על פי המסורת, ואלו הנכלוליים והזדוניים שסוטים ממנה. במקרה זה, העלילה נשענת על הגיבור דאנק, הלא הוא דאנקן "הגבוה", צעיר גדול ממדים שליווה כשולייה את האביר ארלן מפניטרי, ואחרי מותו, תובע מעמד של אביר בשמו ובשם פטרונו ולשם כך מתייצב בטורניר אבירים מלכותי.
3 צפייה בגלריה
לא בטוח שאפילו המעריצים הגדולים של "משחקי הכס" יצלחו את הסדרה. מתוך "האביר משבע הממלכות"
(Steffan Hill, HBO)
פיטר קלאפי, כוכב רוגבי לשעבר המתנשא לגובה של 1.95 מטרים, לוהק כדי לגלם את דאנק והסדרה כולה נשענת על כתפיו הרחבות, אבל נוכחותו הפיזית המרשימה לא מפצה על המיומנויות הדרמטיות המוגבלות מאוד שלו. זו בחירה תמוהה בהתחשב בכך שהיוצרים נוטים באופן משמעותי לדרמה ופחות לאקשן ואלימות, כך שהליקויים שלו כשחקן שניכרים בתזמון ובחדות של הופעתו, פוגעים בחווית הצפייה. עם זאת, הגמלוניות שלו יכולה להתקבל על הדעת בהתחשב בכך שגם הדמות שהוא מגלם לא ממש העיפרון או הכידון הכי מחודדים. דאנק הוא ענק טוב לב, תמים וחסר מודעות לעצמו ולסביבתו. הוא עדיין מתהדר בהוד ממלכתי שאחרים מזמן השילו מעצמם, ובעודו מתכונן להוכיח את עצמו במרכז הבמה של טורניר האבירים, הוא לא מזהה מי נגד מי בתככים ובמזימות שמאחורי הקלעים. עם בני משפחת טרגריאן שמכבדים את האירוע כאח"מים וכמתחרים, ברור שיש הרבה כאלה ברקע.
דאנק יוצא לדרך מתוך שליחות לשמר את שם פטרונו שנשכח, ופועל בשם הכבוד והצדק, וככזה הוא מתומרן ומנוצל על ידי אחרים. לכאורה שבע הממלכות נמצאות בעת שלום תחת שלטונו של המלך דאירון השני. עידן הדרקונים הסתיים, אולם כרגיל בבית טרגריאן המשפחה מבעבעת מבפנים. בעוד שהנסיך ההגון ביילר (ברטי קארוול) משמש כיד המלך וכגורם מייצב בחצר המלוכה, אחיו מאיקר (סם ספרול) עסוק בעיקר במחדליו כאב לשלושה בנים. כולם בלונדינים, כולם שרוטים בדרכם, וכולם שונים אחד מהשני באופיים. הבכור דאירון (הארי אשטון) מכונה "השיכור" ובצדק, ואריון (פין בנט) חצוף, זדוני נטול רסן. שניהם נתקלים בדאנק ומנצלים את טוב לבו, תמימותו והגינותו כדי לסבך אותו בצרות צרורות בזכות מעמדם הרע. גם אייגון (דקסטר סול אנסל) מתמרן את גיבורנו, אלא שבניגוד לאחיו, הוא עושה זאת מכוונות טובות כשהוא מבקש להיות לו לשולייה. הילד גלוח הראש מציג עצמו כאג ומתלווה אליו אך לא מגלה לו את ייחוסו.
כל הערבוביה הזאת הולכת ומתערבלת לאורך ארבעת הפרקים הראשונים של "האביר משבע הממלכות". מצד אחד האבירים רבי המעלה עוטי השריון, מכובדים וכאלה שקצת פחות, פיכחים וקצת פחות, ובהם בני טרגריאן או האביר ליונל ברתיאון הציניקן שנשמע ונראה כמו גרסה של טיריון לאניסטר בגודל מלא בגילומו של דניאל אינגס. מצד שני, יש גם את התושבים הפשוטים והעניים של העיירה שמארחת את הטורניר ושבקושי לובשים משהו, כמו הבובנאית התמירה טנסל (טנזין קרופורד) שדאנק חושק בה ולו רק בגלל שלשם שינוי הוא מצא מישהי בגודל שלו. כמו בכל חברת בני אדם, גם כאן יש מתח בין המעמדות, ודאנק ניצב בין לבין כחלק מתהליך הריבוד החברתי האישי שלו כאדם פשוט ששואף להתקדם כאביר. אבל כשהוא מתערב במפגש אלים בין טנסל ואריון הנבזי, הוא מסתבך והעלילה מסתחררת כל הדרך למרחץ הדמים בפרק החמישי שיש לו ככל הנראה גם השלכות פוליטיות בהמשך הדרך.
כל זה מחזיר אותנו לשאלה הראשונית האם מעריצי "משחקי הכס" צפויים להיסחף אחרי הסדרה החדשה או דווקא להתאכזב, אבל דרך אחרת להעריך את "האביר משבע הממלכות" עשויה להיות מתוך הזווית הבאה: האם אתם אוהבים את הרומן הקלאסי "דון קישוט" מאת סרוונטס או לחילופין את הסדרה "המנדלוריאן" מבית לוקאספילם? כן. צחוק הגורל שסדרת הדגל של דיסני +, שמיצבה את עצמה כדבר הגדול הבא בטלוויזיה בהשראת "משחקי הכס", היא המקבילה הכי בולטת לעלילת "האביר משבע הממלכות". המנדלוריאן המשוריין דין דז'ורן ובן לוויתו גרוגו, כמו היו דון קיחוטה וסנצ'ו פנשו בחלל החיצון של "מלחמת הכוכבים", כך גם דאנק ואג במרחבים המדומיינים של שבע הממלכות. המבוגר האחראי הלא אחראי, והילד המוכשר שנצמד אליו כשולייה, ובסופה של הרפתקה הוא מאמץ אותו כמעין אב מגונן, או לכל הפחות אחראי. זה המסלול השגרתי בו פוסעת הסדרה, ואתם מוזמנים לצעוד איתה אם זה לא משעמם אתכם.
