אל מול ביקורת מבית וחרם בינלאומי מחוץ, טקס פרסי אופיר הגיע לסיומו: הזוכים הגדולים הם "הים", שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר וייצג את ישראל באוסקר, ו"נאנדאורי", שניהם עם חמישה פרסים כל אחד.
"הים", בבימויו של שי כרמלי פולק שזכה גם בפרס התסריט הטוב ביותר, מספר על חאלד, ילד בן 12 מכפר פלסטיני סמוך לרמאללה, שמקבל הזדמנות לראות את הים לראשונה במהלך טיול כיתתי. במחסום מתברר שאישור הכניסה שלו אינו תקף, והוא נשלח הביתה בעוד חבריו ממשיכים. מאוכזב, הוא מחליט להגיע לים בכוחות עצמו - ללא ידיעת הדרך ובלי עברית. כשאביו, פועל העובד בישראל בלי אישור, שומע על כך, הוא עוזב את עבודתו ויוצא לחפש את בנו למרות הסיכון להיתפס ולאבד את פרנסתו.
"הים", שגם הוביל במספר המועמדויות הכולל (13), זכה בין היתר גם בפרס השחקן הטוב ביותר שניתן למוחמד גזאוי בן ה-13, שלוהק לסרט ללא ניסיון קודם במשחק, וח'ליפה נאטור שזכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר. עם הכרזת האחרון כזוכה, נודע כי הוא לא הגיע לקבל את הפרס, ושלח במקום מסר שבו אמר בין היתר: "בעקבות הכניסה של הצבא לעזה ורצח העם שמפחיד אותי מאוד, אני לא מוצא מילים לתאר את גודל הזוועה וכל דבר אחר הופך לשולי עבורי. גם קולנוע ותיאטרון". הקהל מחא כפיים, כשחלק אף קמו והריעו.
6 צפייה בגלריה
הבמאי שי כרמלי פולק (במרכז) ומוחמד גזאוי (משמאל) עם זכיית "הים" בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר
(צילום מסך: עידו ארז)
בתגובה לשאלה אם הוא מצפה לגינויים מהממשלה, אמר שי כרמלי פולק ל-ynet: "אני מזמין אותם לצפות בסרט. אני רוצה לייצג רוח אחרת, שלצערי הם לא חלק ממנה, של אהבה, חמלה, של לפתור קונפליקטים בכבוד ולא באלימות".
בהודעה מטעם שר התרבות מיקי זוהר, עם תום הטקס, נמסר כי "טקס פרסי אופיר מוכיח שוב ושוב כמה הוא לא רלוונטי ולא באמת מייצג את הציבור הישראלי והתעשייה. כנראה שקשה להם עם רפורמת הקולנוע שהובלתי כי היא נותנת את הכוח אך ורק בידי אזרחי ישראל להחליט איזה סרט יקבל מימון ואיזה לא. זהו רק הצעד הראשון שלי בשינוי תעשיית הקולנוע בישראל, יהיו עוד נוספים בהמשך. הגיע הזמן שכספי הציבור יילכו לסרטים שהישראלים אוהבים ולא לסרטים שנועדו להכפיש את חיילי צה"ל".
עבור כרמלי פולק, הסרט שלו לחלוטין מייצג את ישראל. "גם אני חלק מישראל, ובארץ שלנו יש הרבה חלקים", אמר ל-ynet, "והחלק של הממשלה, אני בכלל לא בטוח שהם הרוב כמו שהם טוענים". בתגובה לחרם האמנים מחו"ל על הקולנוע הישראלי, אמר: "אני מבין שאנשים שם מזועזעים ממה שהם רואים בעזה, והם מגיבים. אני חשוף לתמונות האלה שכמעט ולא נראות בארץ. אז אני מבין את התגובה, ואני כואב על זה, אבל מבין מאיפה היא באה". על הסיכוי לאוסקר, אמר כי "חשוב לי שהוא ייגע בלב של אנשים, בכל מקום בעולם, אבל קודם כל כאן. זה סרט אנושי, על בני אדם והפוליטיקה היא רק ברקע שלו". עם זכיית כרמלי פולק בפרס התסריט, סיפר על חבר שלו מעזה: "18 בני משפחה שלו נהרגו. רק שלשום הוא ניצל ממוות בהפגזה".הוא אף הקריא מכתב שלו, ותיאר את הממשלה כ"ממשלה של טיהור אתני, של הפקרה, ממשלת דיקטטורה כהניסטית". בקהל הייתה גם תרעומת על הנאום. "יש גבול", אמר אחד הנוכחים, אך הרוב מחאו כפיים.
"נאנדאורי", שמתרחש בגאורגיה והיה סגנו של "הים" במספר המועמדויות (12), זיכה את הבמאית שלו אתי ציקו בפרס הבימוי, ואת השחקנית נטע ריסקין (שלמדה גאורגית עבור התפקיד) בפרס השחקנית הטובה ביותר.
לצד האווירה החגיגית באולם בסינמה סיטי, קשה היה שלא לשים לב עוד בשלב קבלת-הפנים שהטקס התקיים השנה בתחושת מועקה גדולה - בין התמרון הקרקעי בעזה והחשש לחטופים, והתחושה שהקולנוע הישראלי מוחרם מכל כיוון, מימין ומשמאל. שר התרבות לא הגיע אחרי שגינה את הטקס עוד בשלב המועמדויות, והאשים אותו בקידום סרטים המבטאים את הנרטיב הפלסטיני, ומשמאל כמובן החרם שהוכרז עליה מ-4000 אנשי קולנוע ברחבי העולם.
במקרה או שלא, יו"ר האקדמיה המפיק אסף אמיר לא הגיע לערב החגיגי מאחר שהוא נמצא בארצות הברית. במקומו, נשא את דברי הפתיחה יריב מוזר (במאי "עוד נחזור לרקוד" זוכה האמי, שנודע היום כי הוא חלק ממפלגתו החדשה של גדי אייזנקוט). גם נדב לפיד, מהמועמדים הבולטים השנה עם הסרט "כן!" בבימויו ופרי עטו, נעדר מהטקס ונמצא בפריז שם הוא מקדם את סרטו שיוצא שם השבוע. "בליבנו משאלה - שהמלחמה תסתיים", אמר מוזר על הבמה עם פתיחת הטקס, "האובדן, הצער והמחיר בחיי אדם קשה מנשוא. ומעל לכל, אנחנו מצטרפים למשפחות החטופים בקריאה להחזרתם, החיים והמתים, עכשיו! הם שהופקרו באותו יום נורא, מחובתנו להחזירם עכשיו.
"טועה מי שחושב שתפקידנו ליצור סרטי תעמולה. ההפך", המשיך מוזר, "הקולנוע הישראלי מוציא לעולם את האמת על המקום הזה, גם אם האמת קשה ולא נעימה. ובכך הוא מוכיח שישראל היא עדיין מדינה דמוקרטית. הערב. הסרטים המתחרים הערב מביאים למסך את הפסיפס האנושי המורכב שמייצג את מדינת ישראל". לדברי מוזר, הקולנוע הישראלי הביא השנה שיא של צופים לבתי הקולנוע בעשור האחרון.
השחקן יחזקאל לזרוב הגיש את פרס הפסקול למוטי חפץ ואביב אלדמע על עבודתם בסרט "כן!" - הפרס הראשון שבו זוכה סרטו מעורר-המחלוקת של נדב לפיד. לאחר מכן הגישה הזמרת והיוצרת נונו את פרס המוזיקה המקורית הטובה ביותר לאבי בללי על "הים". גם בללי לא הגיע לטקס, ושלח הודעה שבה הוא מודה לאנשי האקדמיה, "על הסרט החשוב והרגיש הזה בתקופה הקשה שעוברת על ישראל".
השחקן עמוס תמם הגיש לשלישיית מה קשור פרס על הישגים מקצועיים לאור הצלחת "לשחרר את שולי סאן". "הם חברים שלי כמעט 40 שנה, אחים שלי", אמר תמם, "הם עושים הכול בהתמדה ובכבוד לפנתאון של התרבות הישראלית". חברי ההרכב הקומי עלו לבמה לאחר מכן כדי לקבל את הפרס. בדברי התודה, ציון ברוך הודה למפיק משה אדרי, שעומד מאחורי סרטי השלישייה, והוסיף בהומור: "תודה לחברי האקדמיה על ההוקרה. הם הבטיחו שהם יראו את הסרט". את דבריהם סיים שלום מיכאלשווילי, שהקדיש את הפרס "לגל וזיוי ברמן, שחטופים בעזה יותר מדי ימים. זיוי ברמן, שהיה התאורן שלנו בפסטיגל, ביקש להיות ניצב בסרט. הוא לא יודע כמה הוא היה איתנו בצילומים ביפן בכל רגע נתון. אנחנו אוהבים אתכם ומתגעגעים אליכם מאוד".
"לשחרר את שולי סאן" – טריילר
(צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג)
הזוכה בפרס הסרט הקצר על סרטה "הציפור שרצתה", גן דה לנגה, ציינה על הבמה את שמות החטופים החיים והמתים, לקול תשואות מהקהל. בפרס הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר זכה "התה של דליה מטיל צל על הר פוג'י" של הבמאי אורן גרנר. גרנר הקדיש את הפרס לבמאי יהב וינר, שנרצח ב-7 באוקטובר, והזכיר את שכנו תמיר נמרודי שחטוף בעזה.
בפרס העריכה זכתה נילי פלר על "כן". פלר הייתה מועמדת השנה גם על "חמצן". "דווקא בתקופה כזאת, כשממליצים להפסיק את הקולנוע הלא-מסחרי שלנו, חשוב עוד יותר להשתתף ביצירת קולנוע נועז, פורץ גבולות וז'אנרים", אמרה פלר על הבמה. לאחר מכן עלו על הבמה מוחמד גזאווי ובאהר אגבריה מהסרט "הים". "אני מאחל לכל הילדים שיוכלו לחיות בלי מלחמות", אמר גזאווי בערבית, שתרגם אגבריה. השניים הגישו את פרס הצילום לשי גולדמן על עבודתו ב"נאנדאורי". גולדמן היה מועמד השנה לפרס גם על עבודת הצילום שלו ב"כן!" ו"הים". גם גולדמן לא הגיע לטקס השנה.
לאחר ביצוע של נונו לשיר "תני לי יד", עלה על הבמה הבמאי אורי ברבש כדי לקבל פרס מפעל חיים. "יצירה מקורית כמוה כחמצן לחברה דמוקרטית. בלעדיה אנחנו נידונים לחיות בשקר עם עצמנו", אמר ברבש. "שר התרבות הכריז כי אנחנו מנותקים מהחברה הישראלית. תרשה לי, אדוני השר, להפנות את כבודו, כמייצג של ממשלת הדמים, לקטע מהקולנוע הישראלי 'המנותק' שהיה לי חלק ביצירתו: 'מונולוג המניאקים' מ'מאחורי הסורגים'. בסרט ניסתה הנהלת הכלא לשלוט באסירים בשיטה המוכרת לכם, 'הפרד ומשול'. אבל האסירים, יהודים וערבים, חברו יחד לחזית סולידרית שהפכה לשביתה חסרת-פשרות נגד ההנהלה.
"אסיר דומיננטי אחד הכריז: 'אני לא שובת עם ערבים!', ענה לו אחד ממנהיגי השביתה: 'גם כאן, בכלא, אפשר להיות חופשי. להיות חופשי זה לבחור. לבחור להיות נאמן לעצמך או לשחק לידיים שלהם. להיות המניאק שלהם. יש שני סוגים של מניאק – יש מניאק שיודע שהוא מניאק ויש מניאק אחר, שיושב ואוכל ומעלה גירה כמו חזיר, ורק הם שם למעלה יודעים שהוא המניאק שלהם. הוא לא יודע. אבל אני יודע דבר אחד, השביתה הזו היא שלנו נגדם וכל אחד צריך לבחור אם הוא איתנו או איתם'.
"אנחנו בחרנו, אנחנו נשבות ונמחה, וניצור, כולנו יחד, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים", המשיך ברבש הנרגש, רועד, "כולנו יחד נמגר את הרוע מארצנו האהובה. קדושת החיים, פיקוח נפש וצלם האדם אסור שיהיו להם גבולות, לא אתניים ולא גיאוגרפיים. חובתנו הקדושה להשיב את כל החטופים לחיק משפחתם, ומיד. לסיים את המלחמה הארורה ולהחליף את שלטון 'הפרד ומשול' שהכריז מלחמה על החברה הישראלית".
לאחר דבריו של ברבש, הוענק פרס השחקן הראשי הטוב ביותר למוחמד גזאווי שמככב ב"הים". גזאווי בן ה-13, שלוהק ללא ניסיון במשחק, קבע תקדים בתולדות הטקס בהיותו השחקן הצעיר ביותר שזוכה בפרס השחקן הראשי. ב-1996 נרשמה זכייה דומה כאשר לוסי דובינצ'ק קטפה את פרס השחקנית על "קלרה הקדושה".
בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר זכתה נטע ריסקין על "נאנדאורי". "חבל שאת הסרטים יראו מעטים בעולם", אמרה ריסקין על במה. "בזמנים חשוכים כאלה יש לתת תקווה. קולנוע לא יכול להחזיר חטופים, לעצור טנק או להציל ילד רעב. הוא יכול לעקוף גבולות ולהראות שגם פה יש אנשים".
בפרס הסרט התיעודי הארוך זכה "מכתב לדויד" של הבמאי תום שובל, העוסק בדויד קוניו שכיכב בסרט הבכורה של שובל, "הנוער", וחטוף בעזה לצד אחיו אריאל. "דויד חברי היקר, האציל האהוב", אמר שובל, "זה יישאר סרט לא-גמור, תלוי על בלימה. אנחנו חיים על תהום. החיים הם הדבר הכי חשוב. הפקרנו והופקרנו. המלחמה חייבת להסתיים. החיים הם הכול והשאר הם תהום, חשיכה גמורה". שובל סיים את דבריו כשהקריא את דבריה של שורדת השבי שרון אלוני-קוניו, אשתו של דויד: "אני מבקשת מכל מי שיושב בקהל, יש לכם כוח עצום, אל תפסיקו להשתמש בו. אני לא מוכנה שסרט האימה שלי יסתיים בארון קבורה. אני זקוקה לבעלי אהובי כדי שכולנו נתחיל להשתקם".
יבגניה דודינה, שעלתה לבמה כדי להגיש את פרס התסריט, פתחה במחווה לשחקן רמי הויברגר שהלך לעולמו בסוף אוגוסט: "לרמי הייתה את היכולת הנדירה הזאת במשחק שלו להכניס בדיוק את הכמות הנכונה של קומדיה לתוך טרגדיה, ולהיפך", אמרה. "רמי יצר עבורנו רגעים בלתי-נשכחים והוא יחסר לנו תמיד. אני כל כך שמחה שהיינו יחד על הבמה ועל המסך. עכשיו, תנוח". קודם לכן, שירה נאור הזכירה את אלון אבוטבול שהלך לעולמו השנה. "הוא יחסר לכולנו", אמרה.
ששון גבאי, שעלה להגיש את פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, חזר גם הוא על המסר שהשמיעו כמעט כל הדוברים במהלך הערב - להחזיר את החטופים: "אנחנו עוברים שנתיים של שכול, דם והרג", אמר גבאי, "לאחינו ואחיותינו בשבי יש זמן מדוד לחיות. אני קורא למקבלי ההחלטות להחזיר אותם הביתה מיד!". גבאי התייחס גם לחרם העולמי על תעשיית הקולנוע הישראלית: "אנחנו חווים שינוי ביחס, אך העשייה שלנו משמעותית מתמיד. אני גאה להיות חלק מקהילת הקולנוע הישראלי, שמוכיחה אנושיות מירבית".
בפרס הסרט הטוב ביותר, שייצג את ישראל בטקס פרסי האוסקר, זכה "הים" של שי כרמלי פולק. "זה לא מובן מאליו בימים חשוכים כאלה", אמר פולק על הבמה, "כשקולות המלחמה ורעש הנשק מנסים להשתיק את הקול האנושי. הסרט הזה נולד מאהבה לאנושיות ולקולנוע, והמסר שלו אחד - הזכות של כל ילד לחיות ולחלום בשלום בלי מצור, בלי פחד ובלי מלחמה, אינה טובה שמוענקת אלא זכות בסיסית שלא נוותר עליה. כולנו שווים. אני מקדיש את הפרס הזה לכל מי שמאמין ששיוויון ושלום אינם הזייה אלא בחירה אנושית כאן ועכשיו, אם רק נפתח את הלב ונראה את האנושיות זה בזה. ותודה מיוחדת למשפחתי שלימדה אותי לאהוב גם בזמנים קשים".
רשימת הזוכים המלאה:
הסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר: "הים"
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר: "התה של דליה מטיל צל על הר פוג'י"
הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר: "מכתב לדויד"
הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר: "שום דבר מיוחד"
סרט האנימציה הטוב ביותר: "הציפור שרצתה"
פרס הבימוי: אתי ציקו - "נאנדאורי"
השחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי: מוחמד גזאווי - "הים"
השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי: נטע ריסקין - "נאנדאורי"
שחקן המשנה הטוב ביותר: ח'ליפה נאטור - "הים"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: אורי אבינועם - "כי את מכוערת"
תסריט: שי כרמלי פולק - "הים"
צילום: שי גולדמן - "נאנדאורי"
מוזיקה מקורית: אבי בללי - "הים"
עריכה: נילי פלר - "כן!"
עיצוב אמנותי: אהוד גוטרמן - "שפה זרה"
עיצוב תלבושות: ענבל שוקי - "נאנדאורי"
איפור: אורלי רונן - "נאנדאורי"
ליהוק: ריטה ברודיאנסקי - "כי את מכוערת"
פסקול: מוטי חפץ ואביב אלדמע - "כן!"
