היא עמדה שם לבד, מול כל אירופה - עורכת דין אחת, נציגה ישראלית יחידה, באולם דיונים במזג האוויר הלוהט של לונדון ביולי. מולה - כל נציגי המדינות המשתתפות באירוויזיון. המטרה שלה הייתה אחת: למנוע הצבעה שתוביל להדחת ישראל מהתחרות.
עורכת הדין איילה מזרחי, נציגת תאגיד השידור כאן, ידעה היטב שהרוב נגדה. אם ההצבעה תצא לפועל - ישראל בחוץ. לכן היא נאבקה בכל כוחה, ובסיוע הצוות בישראל בראשות המנכ"ל גולן יוכפז היא הצליחה. באיגוד השידור האירופי החליטו לדחות את ההצבעה כדי "לבחון את הסוגיה לעומק". שלושה חודשים חלפו, והשאלה שוב על הפרק: האם ישראל תודח לראשונה מהאירוויזיון?
עורכת הדין איילה מזרחיצילום: שרון לויןלכתבה הזאת התראיינו מומחי אירוויזיון, כאלה שעבדו בחדרים הסגורים ביותר גם של איגוד השידור האירופי וגם כאן, בישראל. כולם מסכימים: ההדחה, אם תקרה, היא פוליטית נטו. היא לא קשורה לשירה, לא לכללים ולא להתנהלות התאגיד.
"יש מדינות שלא יכולות להכיל עוד את הנעשה בעזה", אומר בשיחה עם ynet גורם לשעבר באיגוד השידור האירופי. "כשבמדינות אירופה קוראים על עוד ועוד הרוגים בעזה, זה משהו שמקשה לתת לגיטימציה לישראל להתחרות במפעלים בינלאומיים. יש מדינות שמרגישות שהתרומה שלהן להפסקת המלחמה הן בהפעלת לחץ על ישראל, בין היתר דרך האירוויזיון".
אם נלך לשיטתך - למה שהאנשים בספרד ישלמו מחיר וייאלצו לוותר על האירוויזיון בגלל משהו שכלל לא קשור אליהם?
"יש רגעים בחיים שהכול מתגמד, כולל תחרות שירה, אל מול הזוועות שהאירופאים רואים בעזה".
כלומר ברור גם לך שאם תהיה הדחה של ישראל, היא פוליטית?
"תאגיד השידור הישראלי לא עשה שום דבר רע מבחינתו. הוא עומד בכל החוקים של איגוד השידור האירופי. אם ישראל תודח מהאירוויזיון - זה אך ורק בגלל איש אחד - ראש הממשלה שלכם, נתניהו".
עורך הדין יאניס ארגיריו, עיתונאי יווני שמסקר את האירוויזיון למעלה מעשר שנים, התהלך בתחרות האחרונה בבאזל עם סיכת חטופים על הז'קט שלו, אבל אין לו כלל זיקה לישראל - והוא סבור שדווקא החשש מישראל חזקה מניע את הפעולות נגדה.
"אני באמת בספק אם היינו עומדים בפני הדיון הזה אם יובל רפאל הייתה מסיימת למשל במקום החמישי בהצבעת הקהל ללא סיכויים ריאליים לניצחון", הוא תוהה ומוסיף בשיחה עם ynet, "המחלוקת החלה דווקא משום שישראל נתפסה כמובילה, בדיוק כמו ב-2024, כאשר התגובה נגד עדן גולן והמשלחת הישראלית התגברה מיד לאחר הדלפת תוצאות הצבעת הקהל האיטלקית, שהראו שישראל במקום הראשון בפער ניכר".
עם זאת, הוא מבקש לקבוע כי "החרם נגד ישראל באירוויזיון הוא פוליטי לחלוטין. אף אחת מהמדינות המאיימות לפרוש לא באמת מתייחסת לתחרות עצמה, אלא מזכירה במפורש את המצב בעזה. זה מבהיר שעמדתן פוליטית, ובעיקר מגיעה מממשלות בעלות נטייה שמאלנית, שמבקשות לספק את הקהל הפרו-פלסטיני המקומי אצלן".
"אני בספק אם היינו עומדים בפני הדיון הזה אם יובל רפאל הייתה מסיימת במקום החמישי בהצבעת הקהל ללא סיכויים ריאליים לניצחון. המחלוקת החלה דווקא משום שישראל נתפסה כמובילה".
"הדחה משיקולים פוליטיים, מרחיקה את האירוויזיון מהבסיס שעליו נוסד"
בכל שנה באירוויזיון יש בממוצע קצת יותר מ-40 מדינות, ועד כה, ארבע הודיעו שיחרימו את התחרות באוסטריה אם ישראל תשתתף. ספרד היא החשובה ביותר מביניהן, שכן היא נמנית בין ה"ביג פייב" - חמש המדינות שהן המממנות המרכזיות של התחרות. בנוסף, גם הולנד, סלובניה ואירלנד הכריזו רשמית שיחרימו. אם יצטרפו עוד - ההערכות הן שאיסלנד, מהמתנגדות הגדולות שלנו בתחרות, בלגיה ואולי גם פורטוגל, יהיו הבאות בתור. אבל אם הסחף השלילי ייגמר בזה - ההערכות הן שבישראל ידעו להתמודד עם מספר נמוך יחסית של מדינות.
מנגד יש גם מדינות שהודיעו אחרת: צרפת, גם כן מה"ביג פייב", הודיעה שתשתתף בכל מקרה, מבלי להזכיר את החרם הישראלי; באוסטרליה אמרו כי "עבורנו האירוויזיון הוא חגיגה של מוזיקה וחיבור בין תרבויות ולכן נמשיך להיות חלק ממנו"; מלטה ביקרה אומנם את המדיניות של ישראל בעזה אבל הוסיפה כי "חלון הדיאלוג תמיד פתוח ותרבות צריכה להיות מרחב פתוח גם". גם דנמרק הודיעה שתשתתף, אבל ביקשה שלא להביע תמיכה בישראל או בכל עמדה אחרת. התומכת החשובה ביותר כרגע שיש לישראל היא לא אחרת מאשר המארחת - אוסטריה. רק השבוע שרת החוץ ביאטה מיינל-רייזנגר קראה פומבית שלא להחרים את האירוויזיון בגלל ישראל.
"אני מודאגת מאוד מהסיכון לקרע בין חברי איגוד השידור האירופי בנושא של ישראל", אמרה, "הדרת ישראל מהאירוויזיון או החרמת האירוע לא יקלו על המשבר ההומניטרי בעזה ולא יתרמו לפתרון פוליטי".
אוסטריה כבר העבירה מסרים לישראל כי היא תשמח לארח אותנו באירוויזיון ולדאוג לסידורי האבטחה הקפדניים. באותו כינוס בלונדון אי שם ביולי, אמרו הנציגים האוסטרים כי השנה יימלאו 80 שנה למלחמת העולם השנייה ו"העם האוסטרי זוכר" - כשהם מרפררים לשואה.
"בעקבות מלחמת העולם השנייה קם האיגוד שאמון בין היתר על האירוויזיון, איגוד השידור האירופי", מסביר יובל כהן, חבר הוועד המנהל לשעבר באיגוד השידור האירופי, במאי האירוויזיון שנערך בארץ ואחד מבכירי המשלחת הישראלית בשנים האחרונות, "המטרה הייתה ברורה: לאחד את אירופה דרך התרבות והמדיה".
ואיפה ישראל בתוך העניין הזה?
"בתוך המסגרת הזו ישראל היא חלק חשוב: אנחנו מביאים את הייחוד התרבותי שלנו לתוך הפסיפס האירופי, ומראים שהגוף הזה באמת מאחד ולא מדיר. אם מתחילים להוציא מדינות החוצה משיקולים פוליטיים, האירוויזיון מתרחק מהבסיס שעליו נוסד. ובנוסף, ישראל היא גם אחת המדינות החזקות בתחרות עצמה, עם זכיות והישגים שהשאירו חותם והפכו לרגעים איקוניים".
בישראל יודעים שעד כה מספר המדינות שהביעו את עמדתן בנושא נמוך יחסית - וכי יש מספר גדול יותר של מדינות שנמצאות "על הגדר", שעמדתן יכולה להיקבע מאירועים אקטואליים נקודתיים שיתרחשו במלחמה בעזה.
תמונת המצב מבחינת ישראל כרגע היא שאיגוד השידור האירופי מינה מפקח חיצוני שנפגש עם המנכ"לים של רשתות השידור באירופה, ומגבש את המלצתו לאיגוד השידור האירופי. זהותו לא נחשפה באופן פומבי, אולם ההבנה היא שהוא לא מגיע ממדינה עוינת לישראל, מה שכבר גורם לאופטימיות זהירה בצד הכחול-לבן.
עם זאת, את המפגשים שלו הוא החל כבר לפני מספר שבועות, אך נכון לכתיבת שורות אלה - טרם יצר קשר עם תאגיד כאן. בפניו עומדות מספר אפשרויות, כשהאופציות המרכזיות שאליהן נערכים בישראל היא המלצה חד-משמעית שלו להדיח את ישראל, בלי בכלל לערוך הצבעה.
אם זה יקרה - ההחלטה צפויה ליפול בחודש הקרוב, איפשהו באוקטובר, מקסימום בתחילת נובמבר. במצב כזה, ישראל צריכה להחליט כיצד היא פועלת ואם היא תתחיל בקמפיין הסברה נרחב, שיכלול גם את יהודי אירופה. מבחינת כהן, כך הדבר צריך להיעשות. "אנחנו צריכים להסביר שהנוכחות שלנו בתחרות מחזקת את הערכים שלה, ולהראות שאי אפשר לדבר על הסלוגן של האירוויזיון - 'מאוחדים תחת המוזיקה', בלי ישראל".
מהצד השני, בתאגיד כאן סבורים שזה לא הדבר שצריך להיעשות, משום שקמפיין כזה עלול להראות שהם פועלים נגד איגוד השידור האירופי, מה שיכול להרע את המצב, כך שספק אם מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז ירצה לעשות את זה.
האופציה השנייה שאליה נערכים בישראל היא שהמפקח החיצוני יביא את ההמלצה שלו להצבעה בהתכנסות של המדינות החברות באיגוד השידור האירופי שייערך בדצמבר בז'נבה, ושם תהיה עבודה קשה מאוד לתאגיד כאן למנוע רוב של מדינות נגד השתתפות ישראל.
"זה לא תלוי בנו", אומר יואב צפיר, מהבכירים במשלחת הישראלית לאירוויזיון בשנים האחרונות. "אני יודע שיש שיחות מאחורי הקלעים ובתאגיד כאן כן מנסים לעשות דברים. ההסברה היא סופר חשובה, הן ברמת האירוויזיון ובכלל. זו החולשה שלנו וזה מסוג הדברים שאנחנו חייבים לשפר, בטח בדברים האלה".
בדיוק כפי שהיה במשבר לפני כשנתיים עם פסילת השיר "הגשם של אוקטובר", נשיא המדינה יצחק הרצוג נכנס לתמונה אבל פועל מתחת לפני השטח.
"יש כאן מכשול", מסביר גורם המעורה בפרטים, "מצד אחד כאן הוא גוף עצמאי בפני עצמו וזה הקלף מול איגוד השידור האירופי שאין לו קשר ישיר לממשלה, מצד שני כן צריך את הדיפלומטיה של משרד החוץ. אז בהקשר הזה נשיא המדינה זה פתרון טוב מול האירופאים. הוא לא נתפס פוליטי, וזה חשוב בעת הזאת".
ל-ynet נודע כי הוקם צוות מיוחד בבית הנשיא לטיפול באירוויזיון - במחלקה המדינית, שם קיבלו הוראה לתעדף את נושא האירוויזיון גבוה מאוד.
10 צפייה בגלריה
"האירוויזיון היא לא זירה תרבותית בלבד". נשיא המדינה יצחק הרצוג
(צילום: REUTERS/John Sibley)
בשיחות פנימיות בין הנשיא הרצוג לבכירים בכאן הוא הסביר שהנושא מבחינתו נמצא בצמרת סדרי העדיפויות. "אני מקדיש לזה לילות כימים", אמר הנשיא, "אני מנסה לסייע איפה שרק אפשר, אני מבטיח להשתדל אבל לא מבטיח את התוצאה".
בפסילת השיר הישראלי לאירוויזיון ב-2024, מנכ"ל התאגיד יוכפז היה בין הקולות שביקשו ללכת עד הסוף מול האירופאים, גם במחיר של אי-השתתפות, אבל התרכך ככל שעבר הזמן מתוך הבנה שהדחה ישראלית באירוויזיון עלולה ליצור כדור שלג ומשבר מדיני של ממש מול אירופה.
יואב צפיר: "זה מדרון חלקלק מאוד. אם נודח מהמפעלים האירופים בספורט, איגוד השידור האירופי יכול להיגרר בקלות, וכך הפוך. אנחנו עלולים להפוך להיות מנותקים ומוחרמים כמו רוסיה, ואסור לנו להגיע למצב הזה. תרבות וספורט זו נשמה של מדינה, אי אפשר לחיות רק על הלחם".
"זה מדרון חלקלק מאוד. אם נודח מהמפעלים האירופים בספורט, איגוד השידור האירופי יכול להיגרר בקלות, וכך הפוך. אנחנו עלולים להפוך להיות מנותקים ומוחרמים כמו רוסיה, ואסור לנו להגיע למצב הזה", אומר צפיר בנחרצות, "תרבות וספורט הן הנשמה של המדינה, אי אפשר לחיות רק על הלחם".
"אנחנו חייבים לעמוד על הבמה הזאת עם ראש מורם ודגל ישראל"
עדן גולן שעמדה אז על הבמה וספגה קריאות בוז קשות, בנתה על קריירה בינלאומית אבל המלחמה דחתה את הגשמת החלומות שלה. השבוע היא הוציאה את "סקסית", שיר ראשון בעברית, כשהיא יודעת שתצטרך לחכות קצת יותר ממה שחשבה. "תמיד היה קשה כיהודים וישראלים", אומרת גולן בשיחה עם ynet, "עכשיו זה פי אלף יותר קשה, וזה ייקח הרבה יותר זמן ממה שחשבתי, להצליח בחו"ל, אבל לא ויתרתי לרגע. אני מקווה שהעולם יתעורר ויבין מה באמת קורה".
10 צפייה בגלריה
"האירוויזיון נותן כח ותקוה וזה משמיע את הקול שלנו כעם". עדן גולן באירוויזיון 2024
(צילום: גיל נחושתן)
בשבוע שעבר חשפנו ב-ynet כי גורמים אירופאים יצרו קשר עם גורמים ישראלים והציעו לסיים את הסאגה עם פרישה זמנית של ישראל, עלייה עם דגל ניטרלי לבמה או הצהרה של כאן שמתנגדת לפעולות הממשלה והצבא.
גולן עומדת על כך ששום דגל אחר לא יכול להוות תחליף למגן דוד. "אנחנו חייבים לעמוד על הבמה הזאת עם ראש מורם ודגל ישראל מונף בגאווה - ולא עם אף דגל אחר", קובעת נציגתנו לאירוויזיון במאלמו, "האירוויזיון נותן כוח ותקווה וזה משמיע את הקול שלנו כעם, כיהודים, כישראלים".
באיגוד השידור האירופי מיהרו להכחיש את הצעות הביניים, למרות שאיש לא טען שהם אלה שהציעו את ההצעות הללו. הפאניקה שבה נהגו באיגוד השידור האירופי עם פרסום הידיעה, מלמדת שהנושא מהותי מאוד עבורם והם אינם מקלים בו ראש - בכל תוצאה שלא תהיה.
יש מי שמאמין שבסופו של דבר יימצא פתרון ביניים, שבו הזאב ייצא שבע והכבשה לא תיפגע. כלומר הצעה שתאפשר למדינות המתנגדות לחיות בשלום עם השתתפות ישראלית - ולישראל להיות שלמה עם ההשתתפות.
כך קרה לפני שנתיים - אחרי שנפסל "הגשם של אוקטובר", נמצא פתרון ביניים עם השיר "הוריקן". ההערכות מצד גורמים המעורים בפרטים הן שגם הפעם איגוד השידור האירופי לא ירצה להיות זה שמדיח את ישראל מהתחרות, אלא יציע פתרון ביניים, ובכך יזרקו את הכדור להחלטה של ישראל.
"מדובר בתפוח אדמה לוהט לאיגוד השידור האירופי", אומר גורם המעורה בנושא הדיפלומטי, "נכון שיש סחף להדיח את ישראל ונכון שאין הרבה מדינות בעדנו, אבל כאמירה - להדיח את ישראל בדיוק בשנה כזאת, 80 שנה אחרי השואה - זה משהו שאף אחד לא ירצה לעשות במשמרת שלו באיגוד השידור האירופי. יש שם דיפלומטים מנוסים מאוד".
ההערכה היא שאם יוצע פתרון ביניים לישראל, לא תהיה ברירה אלא לקבל אותו, כי התרחיש הגרוע בעניין האירוויזיון הוא הדחה - גם אם תהיה זמנית - משום שכלל לא בטוח שתהיה דרך חזרה.
"נכון שיש סחף להדיח את ישראל ונכון שאין הרבה מדינות בעדנו - אבל כאמירה - להדיח את ישראל בדיוק בשנה כזאת, 80 שנה אחרי השואה, זה משהו שאף אחד לא ירצה לעשות במשמרת שלו באיגוד השידור האירופי. יש שם דיפלומטיים מנוסים מאוד".
בישראל מעדיפים להעביר את הנושא הזה מתחת לרדאר. כך לדוגמה בתאגיד כאן בחרו להגיב בציטוט כללי של המנכ"ל למספר שאלות קונקרטיות. מבחינת התאגיד, וגם מבחינת הצוות המיוחד שהוקם בבית הנשיא, הפעילויות חייבות להיות מתחת לרדאר. "ברגע שאנחנו נראה שזה כל הזמן מעסיק אותנו, כך יפעל גם מי שלא אוהב אותנו ורוצה ברעתנו. עדיף לעבוד מתחת לפני השטח".
בישראל תולים תקווה גדולה בגרמניה, אחת מהמדינות החשובות ביותר באירוויזיון - הצוותים הישראלים מנסים לרתום את הגרמנים להצהרת תמיכה גורפת בישראל, שתביא איתה עוד ועוד מדינות שיגיבו באופן דומה.
בתוך כל זה, בישראל ממשיכים להיערך כרגיל בהכנות לתחרות. רק בשבוע שעבר ראש המשלחת הישראלית, שרון דריקס, הייתה בכנס בקרואטיה. הריאליטי ״הכוכב הבא״ שאמור לבחור את הנציג/ה הישראלי/ת צפוי לעלות אחרי החגים (למרות שטרם נחתם הסכם). ב"הכוכב הבא" יבטיחו את פרס הנסיעה לאירוויזיון, אבל בהתאם להתרחשויות עלולים לשנות זאת.
בכל מקרה, יודעים גם בתאגיד וגם בבית הנשיא - כל מאמץ דיפלומטי שייעשה ועליו יעבדו שעות על גבי שעות יכול להיהרס עם פעולה אחת בעזה, שתגרור יחסי ציבור שליליים, או לחלופין - עסקת חטופים שתביא לסיום המלחמה, ותסייע מאוד גם בזירה הבינלאומית בכלל, ובאירוויזיון בפרט.
