בטקס "גלובוס הזהב" ה-83, שנערך בתחילת השבוע בהוליווד, נפלה הפתעה: השחקן הברזילאי ואגנר מורה זכה בפרס השחקן המצטיין בסרט דרמטי על תפקידו ב"הסוכן החשאי". מורה הצליח לגבור על כוכבים מפורסמים ממנו - דוויין ג'ונסון, אוסקר אייזיק, מייקל בי. ג'ורדן, ג'רמי אלן וייט וג'ואל אדגרטון. בדרך לבמה, מורה, כוכב הסדרה "נרקוס", התקבל בתשואות על-ידי עמיתיו ואף קיבל נשיקה מג'וליה רוברטס.
בנאום התודה, התייחס מורה לסרט שזיכה אותו בפרס, שמתרחש בשנות ה-70, שנים בהם שלטה בברזיל דיקטטורה צבאית. "'הסוכן החשאי' הוא סרט על זיכרון - או חוסר זיכרון - וטראומה דורית. אני חושב שאם טראומה יכולה לעבור מדור לדור, גם ערכים יכולים. לעבור", אמר מורה על הבמה בעודו מרים את הפסלון. "הפרס שמוקדש לאלה שדבקים בערכים שלהם ברגעים קשים".
"הסוכן החשאי" גרף פרס חשוב נוסף בטקס – פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. וזה המקום לציין שבשנה שעברה זכתה השחקנית הברזילאית פרננדה טורס בפרס השחקנית הדרמטית, על הופעתה ב"אני עדיין כאן", שמתרחש אף הוא בימים האפלים של הכת הצבאית.
"הסוכן החשאי" - טריילר
ב-1985 הגיע הקץ לאותה החונטה הצבאית, ששלטה במדינה 20 שנה. וכך, למרות שחלפו 40 שנה מאז שהמדינה השתחררה מעריצות הרודנות, התקופה הזאת הותירה צלקות שלא הגלידו עד היום, והיא מעסיקה את הקולנוע הברזילאי העכשווי שנמצא בפריחה.
מורה שיחגוג השנה יום הולדת 50, היה אומנם ילד בשנים בהן שלטה הדיקטטורה, אבל העידן ההוא עדיין נוכח בחייו והוא מתקשה להשתחרר מהזיכרונות הטראומטיים. וכך, ב-2018 הוא ביים את "מריגלה", על קרלוס מריגלה – מהפכן, אקטיביסט וסופר בעל דעות מרקסיסטיות שפעל נגד חוסר צדק ונהרג במארב משטרתי ב-1969.
"הסוכן החשאי", שביים קלבר מנדונסה-פיליו ומחזיר את הכוכב שבמרכזו ואת הצופים לימים האפלים של הכת הצבאית, מככב בעונת הפרסים הנוכחית: בפסטיבל קאן האחרון, מורה זכה בפרס השחקן המצטיין ומנדונסה-פיליו בפרס הבימוי. בארה"ב, הסרט זכה גם בפרס המבקרים ובפסלונים נוספים. קרוב לוודאי, שמורה והסרט יככבו גם בטקס האוסקר המתקרב.
מורה מגלם בסרט גבר שעוזב את העיר הגדולה לטובת עיירת ילדותו, כדי להתחבא מהשלטונות שרודפים אחריו ולהתאחד עם בנו. תחת שם בדוי בתוך קהילה של נרדפים אחרים, הוא מנסה לחיות מחוץ לרדאר, בתקווה שהמשטר הרודני והמושחת יקרוס. מהר מאוד הוא מגלה שהסכנה הולכת ומתהדקת סביבו .
"אני מגיע ממדינה שבזמן הדיקטטורה הצבאית אנשים פשוט נעלמו, ולכן התחברתי ל'הסוכן החשאי'", אמר מורה, בריאיון שערכתי איתו בפסטיבל קאן האחרון. "אני מזדה עם הערכים שהדמות שלי מייצגת. בתקופות כאלה, אתה חייב למצוא משהו להיאחז בו . להיאחז בערכים של יושרה, להישאר אדם ישר ובדיקטטורה זה מאד קשה כיון שיש איום מתמיד על חייך. האיום הזה יכול לפגוע בערכים שלך".
מה הזיכרונות שלך מהשנים האלה?
"נולדתי, כאמור, בזמן הדיקטטורה הצבאית וגדלתי בעיר ענייה מאוד בצפון ברזיל בשם רודלאס. בילדותי ראיתי הרבה מקרים של הפרות בוטות של זכויות אדם ועוני קיצוני, וזה השפיע עליי. בבית הספר, לא אמרו שבשנת 1964, התחוללה הפיכה צבאית. לימדו אותנו שהמהפכה הצילה את ברזיל מהקומוניזם.
"לאור הרקע שלי, לא מפתיע, שאני, אישית, לא יכול שלא להזדהות עם מהפכנים. ואני באמת מאמין שלאזרחים יש לא רק הזכות, אלא גם החובה, להתנגד לשלטונות רודנים ומושחתים, למדינה אלימה, למדינה שלא מכבדת אותם ולא משנה איך".
למורה חשוב במיוחד לצאת נגד ניסיונות ההשכחה או שינוי הנרטיב לגבי הדיקטטורה הצבאית. "בעשור וחצי האחרונים, היו סרטים שהראו שהדיקטטורה בברזיל לא הייתה קשה כמו זו שהייתה בארגנטינה או בצ׳ילה, ושהכלכלה הייתה בסדר – כך, זה לא היה כזה נורא. אבל הדיקטטורה לא הייתה טובה - היא הייתה נוראית וחתרה תחת זכויות האדם הבסיסיות של האזרחים הברזילאים- אבל היו אנשים שיצאו כנגדה ואפילו סיכנו את חייהם".
מורה פעל במיוחד נגד ז'איר בולסונארו, נשיא ברזיל הימני קיצוני שכיהן בין השנים 2019 ל-2013, פעל לשינוי הנרטיב כלפי הדיקטטורה הצבאית של שנות ה-60 וה-80, והפעיל צנזורה והשתקת אמנים, כשגם השחקן היה קורבן למדיניותו. "ברגע מסוים בתקופת שלטונו של בולסונארו, האמנים הפכו להיות האויב של המדינה. איזו מן מדינה זו שהופכת את אמניה לאויבים?", התקומם מורה. "בשנות שלטונו, קמה תנועה נגד אמנות, תרבות, חינוך וחשיבה ביקורתית. בולסונארו לכלך על 'מריגלה' מבלי שראה אותו וצילם וידאו בו הוא אומר: 'זה מטורף, החבר'ה האלה עושים סרט על טרור'. הסרט צונזר בברזיל והתקשיתי להפיץ אותו. מפיצים ובעלי אולמות קולנוע פחדו מהממשלה וחששו להציג אותו. יש לא מעט הסברים איך בולסונארו הפך לנשיא ברזיל, ואחד מהם הוא הפייק-ניוז".
"'נרקוס' היה אחד הדברים החשובים שעשיתי"
מורה נולד בעיר סאלבדור. בגלל שאביו שירת בצבא, המשפחה נדדה בין כתובות. בנעוריו לקח שיעורי משחק, אבל באוניברסיטה הוא למד עיתונות. בסופו של דבר בחר במשחק. בראשית שנות ה-2000 הוא החל להופיע בסרטים, ועבד עם במאים איכותיים כמו וולטר סאלס ("מאחורי השמש"), הקטור בבנקו ("קרנדירו") וג'וזה פדיליה ("יחידת עלית" שזכה בפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין 2007). כדי להתפרנס הוא הופיע בטלנובלות, ובין היתר הוא כיכב ב"גן עדן טרופי". "בטלנובלות גילמתי לא רק את המאהב החתיך. אפילו הופעתי בתור מישהו שמן ועשיר".
ואז, ב-2015 הגיעה הסדרה "נרקוס", שהפכה את מורה לדמות מוכרת בכל קצות הגלובוס. הרבה כוחות טובים היו מעורבים בהצלחתה של הסדרה, שכבר נטמעה במחסן המיתולוגי של נטפליקס, ואחד מהם היה ללא ספק מורה. מי שצפה לא היה יכול לנחש שני דברים מהותיים: האחד, כדי לגלם את תפקידו של פבלו אסקובר, ברון הסמים (מאבות המושג נרקו-טרוריסט), מורה הברזילאי למד ספרדית במשך שישה חודשים - והשני, הוא עשה דיאטת השמנה שהוסיפה לו 18 קילוגרם וגם כמה שנים לגיל. לא פלא שבמהלך השיחה איתו, הטוטאליות שלו מובהקת. "אני מכניס אנרגיה רבה לדברים שאני עושה", אמר.
"נרקוס" מבוססת על סיפורם האמיתי של הסוכנים הפדרליים האמריקאים מרפי ופנייה שלכדו את אסקובר, שניהם גם עבדו כיועצים בסדרה ולשחקנים שגילמו את דמויותיהם היו מקורות מידע וייעוץ זמינים, כולל מחוות גוף והבעות פנים. מורה, לעומתם, היה צריך לייצר עבודת משחק מורכבת כדי לגלם את אסקובר, בלי להיסחף רק לתצוגת האכזריות והעבריינות המובנות בנפשו של מייסד קרטל סמים ופשע. הוא הצליח ליצור דמות קשה ואכזרית ועדיין מרתקת ומעוררת אמפתיה, משהו בסגנון טוני סופרנו, ועל כך היה מועמד לגלובוס הזהב.
"נרקוס" - עונה 2 - טריילר
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"כמובן שפבלו אסקובר היה אדם מרושע, אבל הוא היה מורכב. אני מאוד גאה ב'נרקוס'. היא הייתה חשובה מאוד בהעלאת המודעות לסחר בסמים. פתאום הגעתי לכל מיני מקומות כמו מזרח אסיה ואנשים אומרים 'הנה פבלו אסקובר', זה העניין עם הסטרימינג – אתה בפירוש בכל מקום. אז 'נרקוס' היה בהחלט אחד הדברים הפופולריים והחשובים שעשיתי אבל לא רק בגלל החשיפה, כי גם למדתי המון - גרתי בקולומביה ולמדתי ספרדית ועבורי זו הייתה חוויה יוצאת דופן".
מאז "נרקוס", רוב הזמן אתה נמצא בהוליווד ולא בברזיל. זה בגלל סיבות פוליטיות?
"זה מסיבות שונות, שנים רבות לא עשיתי סרט בפורטוגזית. הייתי עסוק זמן רב ב'נרקוס' ואז בעקבות הסדרה באו הצעות לסרטים נוספים ונשארתי בהוליווד. הדרך שבה אני בוחר את התפקידים היא אותה דרך מאז שהייתי מאד צעיר: אני לעולם לא עושה משהו בשביל הכסף או סיבה אחרת, אולי השתתפתי בסרטים גרועים, אבל הסיבות שהסכמתי לעשות אותו היו מוצדקות.
"תמיד בחרתי סרטים מתוך המחשבה שהסרט יביא משהו לחיים שלי, שאלמד ממנו משהו. ועדיין לא עשיתי שם דבר מסיבה אחרת ואני מאד גאה בזה. לא הסכמתי למשל לעשות דמויות לטיניות סטריאוטיפיות. וכשאני מסתכל אחורה אני די גאה, שיש דברים שיכולתי ולא עשיתי אותם. לא אעשה סרט מאיזו סיבה טיפשית".
לאחרונה ראינו את מורה בסדרה המצוינת Dope Thief (2025) של אפל TV. מורה, בתפקיד מאני, מהגר ממוצא ברזילאי שעדיין קשור לעולם הסמים אבל הפעם הוא לא סוחר גדול, אלא נרקומן קטן שנגמל ומתכנן לחזור למוטב. כמו שמקובל בז'אנר, הוא עושה רק עוד מכה אחת קטנה, מצטרף לחברו הטוב לשוד של סוחרי סמים, כששניהם מתחזים לסוכנים פדרליים. בלי ספוילרים נאמר רק שהפשע (שוב) לא משתלם.
הסדרה היא מופת של שימוש ושילוב של אמצעים אמנותיים במטרה ליצור אווירה מהפנטת: מהצילומים בשחור ולבן, פלטת הצבעים והתאורה, הבימוי המבריק, המשחק שמחקה אימפרוביזציה ותסריט פיוטי ונדיר שממריא מעל לכל קלישאה.
הופעת בסרטים ובסרטים אחדים שעסקו בסמים. מה הגישה שלך בנושא?
"אני תומך בלגליזציה של סמים. בעיניי, סמים הם בעיה רפואית ולא משטרתית. כמו כן, הבעיה העיקרית בכל התחום היא הסחר בסמים - יותר אנשים מתים במהלך מלחמות הכנופיות סביב הסחר, מאשר ממנת יתר. ברגע שאתה הופך את השימוש בסמים לחוקי, אתה פוגע בסחר. לכן אני תומך בלגליזציה. אני מודע לכך שזה תהליך לא פשוט. בברזיל הנושא הזה הוא טאבו, וקשה לדון בו. לכן בכל הזדמנות שמתאפשרת לי, אני מדבר עליו".
"הברזילאים יודעים מה זו דיקטטורה"
אחרי שנות היעדרות, מורה, אב לשלושה בנים, חזר לאחרונה למולדתו כדי לעשות את "הסוכן החשאי". "אומנם ביימתי סרט בברזיל ב-2017, אבל לא שיחקתי בסרט ברזילאי משנת 2012 - וזה מטורף. היו להיעדרות שלי סיבות רבות: צילומי 'נרקוס' נמשכו שלוש שנים, וגם העבודה על הסרט שביימתי לקחה שלוש שנים ואז הגיע הקורונה והממשלה הפאשיסטית ששלטה בברזיל הרסה כל אפשרות לעשות סרטים שם, וגם המתנתי לקלבר שאוהב לקחת את הזמן.
"אני לא יכול לתאר לך במילים כמה שמחתי שהסרט הראשון שאני עושה שוב בפורטוגזית יהיה הסרט הזה. 'הסוכן החשאי' הוא הכי ברזילאי שיכול להיות. לקלבר יש ידע כל כך גדול ורחב על קולנוע הוא נוטל מן ההשפעות שיש עליו מן הקולנוע האמריקאי של שנות ה-70 - הוא לוקח אותן והופך אותם לברזילאיות וזה מאד נדיר. וכמובן האפשרות לדבר פורטוגזית בסרט, זה היה עונג גדול ומאד משחרר".
אחת הסצנות החזקות בסרט, היא כשבה הגיבור מגלה שהוא נמצא בסכנה אמיתית, ואז הוא מגיע לקרנבל ונטמע בתוכו. "למי שאינו ברזילאי, קשה להבין מה זה באמת קרנבל. אבל קרנבל הוא סוג כזה של מסיבה, שבה אתה שוכח כל דבר שקורה בחיים שלך. לברזילאים רבים יש את הדבר הזה – הם אומרים: 'טוב, יש לי בעיה, אז בואו נשאיר את זה לאחר הקרנבל ורק אז נטפל בה'. קרנבל הוא תמיד חלק מאוד חשוב מהתרבות שלנו . ואני חושב שהסצנה הזאת גם מראה כמה בני אדם הם מורכבים. לפעמים אנחנו במצב נפשי מאוד רע, ואז דבר כזה כמו קרנבל קורה ואתה פשוט עובר ממצב רגשי אחד לאחר".
אחד הנושאים החשובים של "הסוכן החשאי" היא סוגית הזהות. מי אתה? מאיפה אתה בא? איך אתה מציג את עצמך? איך אתה מוכיח שאתה מי שאתה? "לדעתי, הנושא החשוב ביותר של הסרט הוא זיכרון. בעבודה עליו נעזרתי גם בזיכרונות של אמא שלו. בהיותי בן של היסטוריונית, אני זוכר כל כך הרבה סיפורים שאמא שלי סיפרה לנו, על כך שהיא מצאה דברים בפרסומים, מכתבים, מסמכים, מזכרים והקלטות אודיו מתקופת הדיקטטורה, שהיו מאוד מטלטלים עבורה.
"קלבר אומר: 'בסרטים שלי אני כאילו פותח אלבום תמונות ומראה אותן לאנשים'. וזה כל כך הגיוני ויש בסרט סצנה שמשיהו פותח אלבום ומראה את התמנות לאנשים אחרים. הרבה זיכרונות הושמטו והושמדו, כדי לשרת את הנרטיב של השלטונות. וזו אחת הסיבות שרציתי לעשת את הסרט הזה. אגב, לא רק בזמן הדיקטטורה, אנשים פשוט נעלמו. זה עדיין קורה היום כשאנשים שחורים נהרגים על יד המשטרה בפאבלות ולאיש לא אכפת. במובנים רבים הסרט עוסק מאוד בעולם של עכשיו. באופן מוזר הוא אומר כמה דברים על מה שקורה כעת גם בארצות הברית ובאירופה".
מסתבר שמורה ומנדונסה-פיליו נפגשו לראשונה לפני 20 שנה בפסטיבל קאן. "קלבר היה אז מבקר קולנוע ואני הגעתי עם סרט שהשתתפתי בו ומאוד התחברנו. נוצר בינינו ממש חיבור מצוין. ואז הוא פנה לבימוי, והתחלתי לעקוב אחרי הקריירה שלו כיוצר קולנוע. מה שחיבר אותנו באמת בצורה החזקה ביותר הייתה הפוליטיקה: הממשלה הברזילאית בתקופת בולסונארו, הייתה ממש פאשיסטית. המצב היה כאמור מאד קשוח עבור עיתונאים , אנשי רוח, אנשי אקדמיה ויוצרי קולנוע. שנינו היינו נגד הממשלה. קלבר התמודד אז כמוני עם מאבקים רבים. אני חושב ש'הסוכן החשאי' נולד באותה תקופה, תמכנו אחד בשני – שנינו נסינו למצוא את הדרך להתנגד לעליית הפשיזם בברזיל".
7 צפייה בגלריה
"הרבה זיכרונות הושמטו והושמדו כדי לשרת את הנרטיב של השלטונות". מתוך "הסוכן החשאי"
(צילום: יחסי ציבור)
מורה מאושר מנפילתו של בולסונארו והפסדו בבחירות 2022 ללואיז אינסיו דה סילבה (לולה), שהפך לנשיא השמאלי הראשון מזה 40 שנה. בולסונארו טען אז שהבחירות זויפו. תומכיו שלא קיבלו את תוצאות הבחירות ערכו הפגנות המוניות ובינואר 2023 הסתערו על בניין הקונגרס, ארמון הנשיאות ובית המשפט העליון, אבל זה לא עזר לבולסונארו והוא נשלח בסופו של דבר לכלא. "מה שעשינו בברזיל בשנים האחרונות, ממש מרשים. העובדה ששלחנו אנשי צבא לכלא ושבולסונארו נשפט ונשלח לכלא היא הוכחה לחוזק של הדמוקרטיה שלנו.
"וישנה ההקבלה בלתי נמנעת למה קרה בשעתו ארצות הברית - הפלישה לקפיטול קרתה באותה צורה בדיוק, אחרי שדונלד טראמפ הכחיש את תוצאות הבחירות, העובדה שאנחנו הברזילאים עשינו משהו שהאמריקאים לא עשו, היא בגלל הזיכרון שלנו, כי איכשהו הברזילאים יודעים מהי דיקטטורה, והברזילאים אמרו לעצמם: 'אנחנו לא רוצים שזה יקרה שוב'. אני חושב שהעובדה שבולסונארו נשפט ונכלא רק חיזקה את הזיכרון שלנו, כך שבעתיד נחשוב פעמיים לפני שנאמר שהדמוקרטיה הברזילאית שברירית או צעירה. זה לא אומר שהימין הקיצוני לא חזק. הקיטוב והמאבק עדיין קיימים וחזקים"
העובדה שברזיל בחרה ב"הסוכן החשאי" בקרב על האוסקר לסרט הבינלאומי המצטיין, ושבכלל הסרט זוכה לתמיכה של רבים מבני מולדתו, משמחת אותו. גם בגלל ש"הימין הקיצוני בברזיל, מנסה לשים קץ, עם שקרים ועם דיסאינפורמציה, לגרום לאנשים להאמין שהממשלה לא צריכה לממן תרבות בברזיל. וזה אבסורד. בעיניי זו מחשבה איומה וטעות איומה, כי אני חושב שכל מדינה, לא מתפתחת בלי תחושת תרבות, בלי לראות את עצמה בסרטים שלה, בתיאטרון שלה, בספרים שלה. וברזיל היא מדינה תרבותית וייחודית מאוד. כשאנחנו מציבים מראה מול עצמנו, אז אנחנו יכולים להבין איזה סוג של אנשים אנחנו. אנחנו צריכים את זה.
גם הסרט הבא, אותו מורה אף יביים, יעסוק בסוגיות חברתיות: סיפורם של עובדי מסעדת פירות ים שעומדת להיסגר פוטרו מעבודתם שבוע לפני חג המולד. בסרט יככב מורה לצד אליזבת מוס. "זהו סרט אנטי קפיטליסטי שיתרחש בקנדה", הוא מגלה. "אני אוהב פוליטיקה ואוהב סרטים פוליטיים. וזה ממש לא קל למצוא מימון לסוג הסרטים שאני רוצה לביים ולהפיק".
