אלטון ג'ון העניק עדכון במצבו הבריאותי, ושיתף בהידרדרות הראייה שלו וכיצד היא משפיעה עליו. בריאיון שער שהעניק המוזיקאי בן ה-78 למגזין "וראייטי", ג'ון - שאיבד את ראייתו בעין ימין, וסובל גם מהיחלשות עינו השמאלית - מצא שביב של אופטימיות וסבלנות בחסות המדע. "היו לי חיים מדהימים, ויש תקווה. אני רק צריך להיות סבלני שיום אחד המדע יעזור לי בזה. ברגע שזה יקרה - אהיה בסדר. אסור לאבד תקווה, צריך לגלות איפוק, להיות חזק ולפרוץ את הדלת כדי לשפר דברים".
כזכור, בקיץ 2024, בזמן חופשה בצרפת, ג'ון חטף זיהום בעיניו שפגע באופן משמעותי בראייתו. לצד ההשפעות הנפשיות של המצב, ג'ון עדיין מצליח להביע אופטימיות. "אני ממש, ממש בר-מזל", אמר בריאיון, והסביר כי דווקא העיסוק בקרן במלחמה באיידס שייסד על שמו מסייע לו לשמור על פרופורציות: "זה עוזר לי, הקרן לאיידס, כי כשאתה חושב, 'אוי, אני ממש מרחם על עצמי', ואז אתה חושב על האנשים האלה [שנפגעו מהמשבר], ועל כמה עבודה עוד יש לנו לעשות - אתה יוצא מזה מהר מאוד".
עוד הרחיב המוזיקאי בנוגע לתחושותיו לאחר האירוע הרפואי שהוביל לאובדן ראייתו. "זה היה הרסני", אמר ג'ון. "כי איבדתי את העין הימנית והעין השמאלית שלי לא טובה, 15 החודשים האחרונים היו מאתגרים עבורי כי לא יכולתי לראות שום דבר - לא לצפות בכלום, לא לקרוא כלום".
אבל לצד ההחמרה, ג'ון מדגיש שהמוזיקה עדיין מהווה חלק משמעותי מחייו ומשגרת יומו. "מצד שני - אני עדיין יכול לנגן. אני עדיין שר. הופענו בגראנד פרי בסינגפור עם הלהקה לא מזמן וזה היה נהדר. אתה פשוט צריך לחייך ולשאת את זה. לפעמים זה מוריד אותי. אבל באופן כללי יש לי משפחה נפלאה; שני ילדים נהדרים ויש לי אותו", הוא מצביע על בעלו דייויד פרניש.
במהלך הריאיון, פרניש הוסיף לפרט על מצבו של ג'ון. "אנחנו עושים טיפולים ויש שיפור מסוים בעין שמאל - שזה ממש טוב - ואנחנו ממשיכים לחקור ומקבלים פניות מהרבה רופאים שרוצים לעזור ולתמוך. בגלל שיש נזק לרשתית בעין ימין, ורשתיות לא מחלימות באופן טבעי, כך שמדובר בתחום מחקר מתהווה. אבל הדברים משתנים מהר מאוד. מה שבינה המלאכותית עושה לרפואה ולמדע זה מדהים. יש כל מיני תיאוריות חדשות ופריצות דרך, והם יכולים לעבד נתונים ולעשות ניסויים מהר מבעבר"
המשפחה היא לא היחידה שתומכת בג'ון, כשרבים מחבריו המוזיקאיים דואגים לשלומו ובודקים את מצבו באופן קבוע. "פול מקרטני עושה איתי שיחות וידאו כדי לראות מה שלומי. זה יפהפה", ג'ון אומר. "האהבה שקיבלתי ממנו, מפיט טאונסנד, ממיק ג'אגר ואנשים כאלה היא מדהימה. או שאתה מקבל מייל מקית' ריצ'רדס שאומר: 'הלו יקירי, מה שלומך? אתה יודע שאנחנו אוהבים אותך' וזהו, אבל זה פשוט עושה לי את היום".
אפילו שג'ון נמצא בסוף העשור השמיני לחייו, הוא הוסיף לספר על האופן שבו הוא שומר על קשר גם עם חבריו המוזיקאים הצעירים. "בזכות האייפד אני יכול לראות אנשים מקרוב. אז אני מתקשר לצ'אפל [רואון] לעיתים קרובות, וכמובן תמיד לברנדי [קרלייל] כי היא אחת מחברותיי הטובות. זה מאפשר לי להישאר בקשר עם אנשים".
פרניש הסביר שג'ון משתמש במסך מחשב עם אותיות ענקיות, שמאפשר לו לקרוא מעט, באמצעות העין הפחות פגועה. לדבריו, המוטיבציה הגדולה הייתה רצונו של ג'ון לראות ולעקוב אחרי מצעדי הלהיטים השבועיים.
אבל גם כשהוא ממשיך לעקוב מרחוק אחרי המוזיקה שהוא אוהב, ג'ון מודה שהליכה להופעות כבר כמעט אינה אפשרית עבורו. "קשה ללכת לראות הופעה", הוא מודה. "כי ראיתי את צ'אפל במדבר [בקואצ'לה] וראיתי את ברנדי באלברט הול - ושתיהן היו הופעות מדהימות. אבל אני לא באמת יכול לראות מה קורה שם".
בשלב הזה, פרניש הוסיף הערה קטנה. "נכון, אבל נתת לברנדי הערות על התאורה", הוא אומר ושניהם מתפקעים מצחוק. "ישבת בקצה השני של האולם ונתת לה הערות! וזה נהדר בעיניי". "נכון", הודה ג'ון בחיוך מבויש. "לפחות את זה אני יכול לעשות".
