לאחר שפוטר מ"הארץ", חיים לוינסון לא יגיש את תוכניתו מחר (שישי) עם אופירה אסייג בקשת.
על פי הדיווחים, הפרשן המדיני פוטר לאחר שהתברר כי הועסק בחברת "פרספשן" של יועץ התקשורת המקורב לנתניהו, שרוליק איינהורן - שהייתה מעורבת בקטאר-גייט. לפי "הארץ", הוא קיבל 200 אלף שקל מהחברה.
לוינסון הודיע הבוקר על סיום תפקידו ב"הארץ", וכמה שעות לאחר מכן כבר פרסם ציוץ נוסף, בעקבות הפרטים שפרסם העיתון שבו הועסק עד היום עם קשריו עם איינהורן. "בשנת 2019, כדי לא להעלות לי את השכר בעיתון, אלוף בן עורך 'הארץ' אישר לי לעשות עבודות מהצד", כתב לוינסון, "עבדתי בסמכות וברשות במגוון חלטורות ועבודות צד בתשלום: השתתפות בכנסים כמו של פורום קהלת, פאנלים בטלוויזיה, הרצאות, רדיו, וכתיבת צללים עבור אנשים וארגונים. בין היתר, שימשתי ככותב צללים ומאמרים של חברי שרוליק איינהורן במערכות בחירות שהוא עבד בהן בבלקן.
בהודעה שנשלחה היום מטעמו של אלוף בן, העורך הראשי של "הארץ", נכתב: "לפני כמה חודשים, בעקבות תהיות שעלו לגבי שני מאמרים - אחד שכתב ואחד שתיווך - הוא הוזמן לשיחת בירור. הוא נשאל לגבי מאמרים אלו, והשיב שלא קיבל תמורה משום גורם שהוא, לרבות ידידו שרוליק איינהורן.
"לפני ימים אחדים הגיעו לידי כתב 'הארץ' בר פלג חומרים שמצביעים על קשרים כלכליים בין חברת פרספשן שבבעלות איינהורן לחברה בבעלות לוינסון. בעקבות המידע זומן לוינסון לשיחה והודה בקבלת כספים מאז 2019. בעקבות זאת, הודעתי לו שלא ימשיך לעבוד בעיתון. 'הארץ' דרש ודורש מעיתונאיו לשמור בקפדנות על כללי האתיקה המקצועית. בימים הקרובים נעדכן ונחדד את הדרישה לדיווח על עבודות נוספות".
מקשת נמסר: "אנו קוראים על כך לראשונה, נברר את הפרטים לעומקם".
לפני כחודש וחצי, במהלך שידור של "אופירה ולוינסון", אמר האחרון: "אני חושב שמי שצריך לבקש סליחה זאת משטרת ישראל מיונתן אוריך. מעניין כמה עוד החלטות מנומקות של נשיא בית המשפט השלום בראשון לציון על הראש של המשטרה, יעזרו לגופי החקירה להבין שפרשת קטאר-גייט היא פארסה, שאין מקומה במשפט הפלילי. יש פה שאלה של שיפוט מוסרי.
"...גילוי נאות שכולם חיכו לו: אני מיודד עם שרוליק איינהורן, החשוד בפרשה. אני מתעב את יונתן אוריך, החשוד גם הוא בפרשה, מעריך את פולי מרדכי, ובכלל לא מכיר את אליעזר פלדשטיין. אבל זה לא עניין של רגשות, זה עניין של עובדות. פרשת קטאר היא פרשה פוליטית מתחילתה ועד סופה, ניצול של היכולת להגיד 'ביטחון המדינה' כדי לזרוק בוץ. ריבים פוליטיים מקומם בפרלמנט, לא במערכת החקירות, לא בשב"כ ולא במשטרה.
"חצי שנה חלפה מאז נעצר יונתן אוריך ושירות הביטחון הכללי עדיין לא סיפק חוות דעת. מהי בעצם אותה סכנה לביטחון המדינה שנגרם פה? עד עכשיו איש לא יודע להגיד לי מה העבירה לעבוד בשביל קטאר? מה הבעיה הפלילית? מסתבר שזה לא רק אני אומר - המשטרה אמרה את זה בדיון עם הפרקליטות במרץ, ומיד לאחר מכן שיקרה לשופט והציגה לו מצג על הצורך בהוצאת צו מעצר. אל תשאלו אותי, תקראו את ההחלטה של השופט מזרחי... אני אישית לא הייתי עובד בשביל קטאר, שהיא דיקטטורה איסלאמית. אני גם לא הייתי עובד בשביל רוסיה או סין, אני בטוח לא הייתי עובד בשביל בנימין נתניהו, אבל זה עניין של טעם. משטרת ישראל לא אמורה לאכוף עמדות מוסריות. משטרה, פרקליטות, שירות ביטחון כללי, שמשנים את חוקי המשחק תוך כדי תנועה, מסרבים להפנים את הטעויות שהם עושים, מסוכנים לדמוקרטיה הישראלית הרבה יותר ממישהו שמייעץ לקטאר".
