הישורת האחרונה של השנה מציעה, לצד הזדמנות להסתער על מבצעי חיסול בחנויות, אפשרות להגיע לאלבומים שיצאו רגע לפני ש-2026 נכנסת באופן רשמי. אחד מאלה ששווה לשים עליהם אוזן עכשיו הוא Footprints on Water של אלון אבוטבול ז"ל.
אבוטבול, שהלך מאיתנו בפתאומיות בקיץ האחרון, עבד על האלבום היפה והנוגה הזה לאורך השנה האחרונה בחייו עם המפיק ריג'ויסר (Raw Tapes) על קו תל-אביב–לוסאנג'לס. באופן מצמרר הוא אפילו הספיק לאשר את העטיפה יממה לפני שנפטר.
השניים כינסו כאן נבחרת מוזיקאים מרשימה, ובה, בין היתר, אבישי כהן (חצוצרה), מאיה דוניץ (פסנתר), ניתאי הרשקוביץ (קלידים), יונתן אלבלק (גיטרה), תמוז דקל (גיטרה), סול מונק (תופים), Folly Tree (שירה) וקרן דוניץ (שירה). התוצאה המשובחת והאפלולית משהו מציעה שילוב מעניין בין אלקטרוניקה עדינה, רוק רך, נגיעות ג'אז ובעיקר מרחב פעולה נדיב לרשימת המוזיקאים המכובדת שכונסה כאן. או בקצת פחות מילים: הכלאה בין לאונרד כהן המאוחר לאלבום Paris של מלקולם מקלארן.
למעט השיר החותם – Recovery, שנפתח עם כמה משפטים בערבית – כל השאר מתנהל כאן באנגלית. אבוטבול שר-מדבר בקול נמוך מאוד, והאנגלית נשמעת טבעית ואותנטית בפיו. ב-Wounds of an Angel הפותח, שהוא גם אחד הרגעים המובחרים כאן, אבוטבול מזכיר מאוד את כהן, וגם קולות הליווי הנשיים שברקע מרפררים ללא מעט שירים של הטרובדור היהודי המנוח, אך כמו שחקן טוב, אבוטבול לא מציע רק חיקוי, אלא מעין הצדעה עם אפיל אישי.
ל-Unpredictable Tomorrows, שמגיע לאחר מכן, יש מגע ג'אזי יפה. ב-Meet You There, הממתין בערך באמצע האלבום, יש מעין לופ אלקטרוני שהולך ומתבגר ככל שהשיר מתקדם. לקראת הסוף, ב-Fear Not the Journey, החצוצרה של אבישי כהן מספקת מצע מיילס-דיוויסי מרחף.
אבוטבול לא היה רק אחד מגדולי שחקני ישראל: הוא היה גם מוזיקאי מקורי, וכדאי להכיר גם את הפן הזה שלו.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.12.25
