די הגיוני שנס וסטילה חוזרים במצב רוח מפויס עם "מי כמוני", בדיוק כשישראל תוהה אם יש חיים אחרי ה"חרבו דרבו". אפילו הגימיק המתריס עם "אנ'לא טל מוסרי הבוגד" מתגלה כעלה של זית: מוסרי מככב בקליפ הצבעוני והסוחף שביים עומר אלוני ונראה מבסוט למדי מזה שגם אחרי עשור (!) עוד זוכרים לו לרעה את עזיבת ערוץ הילדים. מבחינת הדימוי של מוסרי, דוריאן גריי הישראלי, יש להופעת האורח הזאת איכות כמעט איקונית.
כשיר ראשון אחרי תקופת יובש ארוכה, "מי כמוני" מסמן וי על רוב המטרות: ורס חצוף, חד ועצבני של נס, הפקה קצבית של סטילה וכאמור קליפ מוצלח ורגע לפנתיאון של מוסרי. מצד שני, קשה להתעלם מתחושת השאריות המחוממות (ואכן העבודה על השיר החלה לפני שלוש שנים, כלומר 300 בעולמנו) וגם מהפזמון של סטילה והמסר המתייפייף: להגיד "אני גם וגם וגם, שמאל וימין" אחרי "הבאנו את כל הצבא עליכם ונשבע לא תהיה מחילה" זו בגידה חמורה יותר משל טל מוסרי. ובעיקר, במקום לפנות עוד מקום לנס, שתמיד מרענן לשמוע מה יש לה לומר, הוא השתלט על השיר והשאיר אותנו רעבים.
אבל גם אם הוא לא מבריק כמו שירים קודמים, "מי כמוני" עדיין בולט בתוך אוקיינוס הפופ האמוני ושירי הקיץ הלוחצים, והציפיות מאלבום הבכורה שהצמד אמור להוציא בהמשך בהתאם. כל היחידות מוכנות, עכשיו נותר לראות באמת מי כמוהם.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.06.26
