'אמריקה' של פורטיסחרוף הוא לא רק המנון רוק פנומנלי ואיקוני (ובדיעבד גם סאונד שהגדיר תקופה): הוא קודם כל נבואה שהגשימה את עצמה על חשבוננו.
למי שאיכשהו פיספס, השיר מופיע באלבום '?1900', עם סימן השאלה שכמו תוהה: אז מה בעצם עשינו פה מאה שנים, חוץ ממלחמות עולם? והבחירה לפתוח אותו ב'אמריקה' מחברת בין הכותרת למאה הכי אמריקאית שיש, ערש הקפיטליזם הדורסני, שמאדיר את שורת הרווח ומבטל את כל השאר.
פורטיסחרוף
פורטיסחרוף
פורטיסחרוף. שמעו את החריקות בזמן אמת
(צילום: עידו ארז | עיבוד תמונה: האחרת)
פורטיסחרוף עוד נישאו אז על גלי הקור האירופי, עם הישבן הצפוד והמבט המיוסר, אחרי שנות מינימל קומפקט. הם חזרו לארץ וגילו שישראל כבר מזמן לא מסתכלת על בריסל או לונדון: היא רוצה בברלי הילס. האלבום עוד סוחב איתו דיכאון פוסט-פאנק מזוקק ('אין קץ לילדות', 'הפוך', 'אגם ענקית'), אבל 'אמריקה' קיבל לחן קל לעיכול ואנטיתזה למילים המדכאות. מה יותר אמריקאי מזה?
ואם 1900 פתחה את המאה הכי אמריקאית, 1990, השנה שבה יצא האלבום, בישרה את תור הזהב של האמריקניזציה בישראל: ערוץ 2 נולד, MTV הפכה לדת ומיכל ינאי הטיפה בערוץ הילדים לערכים אוניברסליים-ליברליים עם השיר 'שלום היא מילה שימושית'. לצד הסכמי אוסלו ומופעים של מדונה ומייקל ג'קסון, הכל התכנס לכדי תחושה שמשהו מדהים באמת עומד לקרות, או שלכל הפחות נקבל סניף ראשון של מקדונלד'ס בקניון איילון. הבטחתם יונה, הבאתם צרכנות ממותגת.
אבל עוד לפני האופוריה הצבעונית והסנכרון לכאורה עם ערכי העולם החופשי, פורטיסחרוף כבר שמעו את החריקות וביטאו אותן לא רק בסרקזם של 'אמריקה': ב'נעליים', פורטיס הזהיר מפני "קרקס של שוטים והכניסה בחינם / הליצנים הם קופים והקופים בני אדם" וקונן על הפיכתנו לחברה בורה, רדודה ונטולת נשמה. בהמשך הביקורת נכנסה למיינסטרים: הצמד ג'ינג'יות הפכו את מפח הנפש ללהיט LA ("לא יצא לנו שום דבר מתאוות המערב") ובתחילת המילניום יובל מנדלסון כבר קבע סופית: "העולם הזה מסריח מניו-יורק ועד רפיח".
היום, כשישראל היא מדינת החסות של הדוד סם עם הנשק והרובים, המציאות הפכה לשיקוף משוקץ ופארודי של המקור. השורה האלמותית, "נשיא-שחקן (ו) סוחר סמים עושים ביחד עסקים" אמנם הייתה תיאור אקטואלי, כמעט דיווחי, של רונלד רייגן ושליט פנמה מנואל נורייגה, אך הפכה בחלוף שלושה עשורים לדיסטופיה גלובלית מוגזמת פי מיליון. הכל זז עדיין בקצב של אמריקה והוא קיצוני, מוקצן ומטורלל יותר. דבר אחד נותר יציב לחלוטין: "רק אנחנו עוד בוכים".
עולים יורדים חוזרים
עולים יורדים חוזרים
עולים יורדים חוזרים
(צילום: עידו ארז)
פורסם לראשונה: 00:00, 03.07.26